הדרך לצאת מהבדידות - תתחיל בך
המצורע מופרש מחברת בני אדם, הוא לא יכול לבוא במגע עם הבריות "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" הבדידות היא גוזרת את דינו שהוא כמת.
מי שיושב בדד, שׂמים בן אדם בצינוק בבית הסוהר - אז הוא כמו מת, מופרש מן הבריות ומחברת בני אדם.
חבר טוב - זה לא שיהיה לך חבר טוב, שאתה תהיה חבר טוב.
שכן טוב - זה לא שתחפש שכן טוב, שאתה תהיה השכן טוב.
שלך תהיה עין טובה.
שלך יהיה לב טוב.
אם תהיה כזה - יהיו לך הרבה חברים! ואז אתה תהיה מסודר הרבה אוהבים מסביבך, חברה טובה ובריאה ותוכל לחיות הכי טוב שאפשר.
כי "לא טוב היות האדם לבדו" אבל זה צריך להתחיל ממך!
בדרך כלל אנשים מדברים: 'אם השכן שלי היה ככה - אז אני הייתי פי שתים (2) יותר גדול ממנו! אם זה היה ככה - אז אני הייתי ככה...!'
- לא! לא-לא תתחיל אתה!
זה הבעיה, שכל אחד מסתכל על הצד השני וככה נוצרים ניתוקים! כי מספיק שפעם אחת (1) מישהו זייף אתכם - חותכים! 'נגמר, לא צריך אותו...'
אז זאת אומרת ככל שיתרבו יהודים שיתחברו בלב ונפש אחד לשני באמת! בשביל לעזור אחד לשני להיות 'נותן' ולא 'נוטל' יותר מבקש לתת ולא בודק כמה נתנו לי בשביל שאני אתן - אלא הפוך! תהיה אתה אוהב חסד תן ותן-ותן... יש לך עצה טובה - תן. יש לך חכמה - תן. יש לך אפשרות לעזור פיננסית - תעזור. יש לך מישהו לקחת ברכב - תיקח. יש לך... הכל תן! כל מה שחנן אותך ה' - תן! כמה שתיתן - הוא יתן לך יותר. כי אם אתה הופך להיות שמש שלו! לעזור לבנים שלו - ודאי שהוא יתן לך עוד ועוד-ועוד...
זה המטרה להיות 'נותן' ואם לא - תהיה בודד!... ביי.