להעריך את החיים
רבי איסר זלמן מלצר זכרונו לחיי העולם הבא פעם ביקר במקום שנמצאים אנשים כמו בית לוינשטיין, והוא ראה שמה אשה כמו שתיארנו שאין לה ידיים ורגליים רק גוף וראש. והיא זקנה.
אז הוא שאל אותה: 'את לא מבקשת למות?!'
היא אמרה לו: 'לא!'
אומר לה: 'אז מה את מוצאת ערך בחיים?'
אז היא אומרת: 'כל יום שנותנים לי פרי ואני יכולה לברך ברכה לפני וברכה אחרי שווה לי להישאר בחיים!'.
אישה זקנה בבית לוינשטיין כמו שאומרים. בשביל מה היא צריכה היא עושה את הכול, צרכים הכול, אין לה שליטה על כלום וזה פה ושם.
היא אומרת: 'כן, שוטפים אותה נותנים לה פרי, היא יכולה לברך. עשתה את היומית'.
היה צדיק אחד שלפני שהוא נפטר ראה את הנכד שלו, כולם היו מסביב למיטה ולפני שהוא נפטר הוא הזיל דמעות, אותו סיפור,
שאלו אותו: 'למה הוא מזיל דמעות?'
אז הוא אמר: 'אני רואה את הנכד שהוא מחזיק פרי ביד, אני כבר לא יכול לברך שתי ברכות והוא יכול לברך!'.
הגאון מוילנא לפני שהוא נפטר החזיק את הציציות שלו ובכה.
- 'מה אתה בוכה?'
הוא אומר: 'אני עוזב עולם שבמעט פרוטות אני קונה מצווה של ציצית שבזכותה אני הולך לראות את השכינה: ''וראיתם אותו'' בזכות ציצית רואים פני שכינה!'.
אדם יודע להעריך בכלל באיזה מקום הוא נמצא! מה הוא יכול לאסוף זכויות!! הוא יודע בכלל מה זה חטא? לא יודעים שום דבר.