מה המפריד הכי גדול בין אנשים?
- - - לא מוגה! - - -
והנה,
כמו שרוחניות זה כל משהו ומשהו ברוחניות מדבק ומאחד,
לעומת זאת,
ההפך מרוחניות
זה המפריד והגוזר את המאוחדים.
מה מפריד
הכי גדול?
לתאווה יבקש נפרד.
התאווה מפרידה וגוזרת בין אנשים.
זה מתאווה לזה, וזה מתאווה לזה, או מתאווים לאותו דבר, אבל זה על חשבון זה. מה, אתה תיקח את העוגה, לא יישאר לי כלום.
לתאווה יבקש נפרד.
כתב רבנו ינב שערי תשובה.
כי מי שהולך אחר תאוותו, נפרד.
מצד הטבע של הנפשות, הרי הם אחד.
ואדרבא, עניין הפירוד שאנחנו רואים זה דבר פלא.
איך זה אפשר להפריד ולגזור את האחד?
מגלה לנו הפסוק סוד גדול. תאווה ורצון,
זאת המכונה גוזרת, המחתכת וכורתת נפשות.
אתם רואים?
יש אחים לדוגמה,
אחים בנפש, כל הזמן אתה רואה אותם באחדות.
הגיעה הירושה, טראח! כורתת אותם לחתיכות.
מה קרה? זה מתאווה לירושה וזה מתאווה, זה רוצה וזה רוצה.
זה המכונה שכורתת הכי הרבה.
וכמו שמצינו בגשמיות,
דברים שיש בהם סגולה לחתך,
כמו הדיאמנט.
ינא וויץ דיאמנט?
יהלום.
היהלום
חותך זכוכית.
כמו כן, דבר החותך הוא מפריד את האחדות,
את איחוד הנפשות, זה תאווה ורצון.
וזה הסוד של תאווה יבקש נפרד.
זהו מה שקרא התורה ליצר הרע, מפריד אלוף.
שזה כל מציאותו,
להפריד
ולעשות פירוד בין הדבקים.
נמצא שכל עסק האדם
זה איחוד ופירוד.
לברוח מן הפירוד
ולהתדבק באיחוד.
כנישתא חדה.
לא פירוד.
אחדות.
מה מקשר?
רוחניות. זה המקשר.
זה המחבר. כמו טיפה בים.
אבל כל בעל תאווה,
הכל בעל רצון, הוא כבר מפריד את עצמו. אני רוצה, אני רוצה, פירושו שלא אכפת לי מאחרים. אני רוצה.
אני רוצה, זה נפרד כבר.
אדם שלא מתבטל אצל אחרים,
אדם שלא ממליך את חברו עליו, הוא נפרד.
הוא כורת את עצמו מהאחרים.