"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"
- - - לא מוגה! - - -
מובא בתנא דבא אליהו זותא, פרק יד.
סח אליהו הנביא, פעם הייתי מהלך בדרך ממקום למקום,
ומצאני אדם אחד שלא היה בו לא מקרא ולא משנה,
והיה מתלוצץ ומלחיק בדברים ובא כנגדי.
ואמרתי לו, בני,
מה אתה משיב לאביך שבשמיים ליום הדין?
אמר לי, רבי יש לי דברים שאני משיבו.
בינה ודעת לא נתנו לי מן השמיים שאקרא ואשנה.
היום הודיעו שעבר בקריאה שנייה ושלישית,
שלא יגדירו יותר אדם מפגר.
זו מילה פוגעת.
אז זיכרו שיש לו איזה בעיה פסיכולוגית,
משהו כזה,
זה מן הגדרה בת ארבעת מילים.
לא יגידו מפגר.
הוא טען שהוא מפגר, הוא לא יודע, אין לו הבנה,
אין לו חוכמה,
אין לו בינה, לא נתנו לו מהשמיים.
אמרתי לו, בני, מה מלאכתך?
אמר לי, דייג אני.
אמרתי לו, בני, מי לימד אותך? ואמר לך שתביא פשתן,
תהרוג ממנו מצודות,
ותשליך אותו למים,
ותעלה דגים מן הים.
סליחה.
אמר לי, ריבי, בזה נתנו לי בינה ודעת מן השמיים.
אמרתי לו, מה להביא פשתן, ולהרוג מצודות, ולהשליך לים, ולעלות דגים?
נתנו לך בינה ודעת מן השמיים?
אז לדברי תורה שכתוב בה, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו,
לא נתנו לך בינה ודעה מן השמיים.
זה כתוב במפורש שנתנו לך, ולא רק שנתנו, אומרים שזה קרוב מאוד.
ולכל אדם זה ניתן.
אז איך אתה אומר שאתה לא נתנו לך רק לעניין מצודות ופשתן ודגים?
מיד הרים קולו ובכה ויתענח.