דרכם של צדיקים להשביע את יצרם
- - - לא מוגה! - - -
הרימות ידי, אומר רש״י, זה לשון שבועה.
ברמב״ן וגם בספרי כתוב שהצדיקים משביעים את יצרן שלא לעשות.
זאת אומרת,
צדיק גדול יודע שאסור לעשות דבר.
הדבר הזה הוא עבירה, הוא חטא,
הוא לא הגון, לא ראוי,
הוא לא מתכוון לעשות.
אבל מה עושים הצדיקים? לא מסתפקים בזה שהם עומדים את כוחם וברור להם שהם לא יחטאו.
הם נשבעים ליצרם לא לעשות.
ואז מכוח תוקף השבועה
אין מצב בעולם שהם יעשו.
למה צריך את זה? אם אתה יודע שאתה לא עושה ואתה לא רוצה לעשות,
ואתה נראה לך דבר מגונה ביותר, מה פתאום שאתה תישבע?
אלא דרכן של צדיקים להשביע את יצרם.
ורואים את זה אחרי כל החשבונות שהיו לאברהם אבינו עליו השלום.
שהוא לא לקח כלום מסדום,
לא סמך על עצמו כי אם על ידי שבועה.
מרים את ידו ונשבע לאל עליון.