מעשה מהאדמו"ר מקאליב זצ"ל והרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
בעזר השם יתברך.
השבוע נתבשרנו שהאדמו״ר מקאליב
השיב את נשמתו לבוראו,
זכר צדיק ברכה.
ידוע הסיפור שכשהוא עמד להרג,
אז הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא,
בשעה שכולם אמרו שמע ישראל לפני פטירתם,
אז הוא ביקש
שהשם יזכה אותו לחיים,
ואם הוא ישאיר אותו בחיים,
אז הוא יפיץ את השמע ישראל בכל העולם.
ואכן כך הוא ניצל,
הגיע הרגע,
ומה ששמתי לב, היום עלה לי
הוא נפטר בן 96. בחיים הוא ביקש להישאר בחיים, בחיים זה גימטריה 70. הוא זוכה לקבל 70 שנה בונוס.
תראו מה זה כוח של תפילה.
הוא ביקש להישאר בחיים, קיבל בחיים.
למה אני מספר את זה?
כי אני זוכר לפני כ-40 שנה
שהרב אמנון שליטא,
ייבדל לחיים טובים וארוכים,
כשהוא
חזר בתשובה והתחיל לחזור בתשובה בכרם התימנים בתל אביב,
אז אני זוכר ממש בתקופה הראשונית שהוא התחיל לקרב אנשים
שם בשכונה,
עוד לפני שהוא הוכר
בכל הארץ,
אז היה איזה ערב אחד בבית כנסת שיבת ציון ברחוב בן יהודה בתל אביב.
היה שם ערב עם רבנים וכולי,
והביאו לשם גם את האדמור מקאליב.
ואותו ערב הרב אמנון קיבץ את כולנו
וביקש מכולם לבוא לשם
לשמוע את הדרשות של הרבנים.
אני זוכר שהגענו לשם,
וחלק מהחבר'ה שרק התחילו לחזור בתשובה היו עוד עם מכנסיים קצרים,
נעלי בית, גופיות,
והם באו ככה לבית כנסת, הוא אמר להם תבואו איך שאתם רוצים,
העיקר תבואו.
ככה הם באו.
חלקם.
ונשארו עד סוף הערב.
בסוף הערב, אני זוכר, כשיצאנו,
אז כולם יצאו מלאי התפעלות,
והרב אמנון שאל אותם
ממה התפעלתם הכי הרבה?
מי דיבר עליכם הכי הרבה?
כולם, לא יוצא מן הכלל, אמרו
האדמור מקאליב.
אפילו שיש שם רבנים גדולים,
כולם אמרו האדמור מקאליב.
ומה מעניין?
שהוא כמעט ולא דיבר מילה אחת בעברית. כל הדרשה שלו הייתה ביידיש.
מציאות.
כל הדרשה שלו כמעט, רובה ככולה,
הייתה ביידיש.
ובסוף הדרשה שלו
הוא ביקש מכולם לעמוד
ולהחזיק את הידיים האחד עם השני, או להתחבק, אני כבר לא זוכר.
ואז הוא אמר,
הוא שר עם כולם את השיר המפורסם שלו,
שומר ישראל, עם הלחן שלו.
ואחר כך כולם לצעוק את השמע ישראל, השם לו, כן או השם אחד.
זה היה מוחמד מאוד מרגש,
במיוחד בשביל אותם בחורים צעירים שלא מכירים דבר כזה.
זה היה בשבילהם
משהו מדהים, מדהים, מדהים.
ואז שאני זוכר שהרב עמלון אמר, מה,
הרי לא הבנתם שום מילה.
אז איך זה שזה...
הוא דיבר אליכם יותר מכולם.
אז כולם כאחד אמרו, הוא דיבר לנשמה שלנו.
הוא דיבר מהלב שלו לתוך הלב שלנו.
אפילו שלא דיבר חברית.
זה העניין של דברים היוצאים מן הלב,
נכנסים אל הלב.
אז היות והשבוע הוא נפטר, אמרתי שיש עניין להזכיר
את זכויותיו הרבים
שהסתובב בכל רחבי העולם כדי לקדש שם שמיים ברבים.
אשריו אשר חלקו.