ביקשת רשות לפרסם את זה?
- - - לא מוגה! - - -
המעשה היה ידוע.
רבי יהודה ורבי יוסף
ורבי שמעון
היו יישובים, דיאטווה,
ישבו
ויטיב יהודה בן גרים גבאיו.
יהודה בן גרים היה תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי,
והם ישבו לדון,
כהרגלם בקודש,
לדון בדברי תורה,
והוא ישב,
תלמיד של רבי שמעון, יושב שם לידם.
פתח רבי יהודה ואמר,
כמה נעים מעשיהן של אומה זו?
תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות.
רבי יוסי
שתק.
נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו לצורך עצמן.
תקנו שווקים,
להושיב בהן זונות.
מרחצאות, לעדן בהן עצמן.
עצמן.
גשרים, ליטול מהן מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם.
למי?
לאנשי שלומנו, לאנשי.
לא הלך לזה.
רק עדכן עוד כמה אנשים
ונשמעו למלכות.
והיה אסור לו לעשות את זה. מה שאתה שומע בבית המדרש,
לא הולכים לפרסם.
ביקשת רשות לפרסם את זה.
אולי זה חסוי.
אולי זו הלכה ואין מורים כן.
נשמעו למלכות הדברים שלו.
מה אמרו המלכות?
אמרו, יהודה שעילה יתעלה.
יוסי ששתק יגלה לציפורי.
שמעון שגינה ייהרג.