מקוביה לקוביה... עד שנשארת רק העטיפה!
- - - לא מוגה! - - -
עכשיו, ככה דרכו של יצר הרע שבא להילחם איתנו.
בתחילה הוא משתדל להשפיל אותנו בתחומים של ההיתר.
זאת אומרת,
הוא מוריד אותך
בדברים של ההיתר.
נגיד, התורה אומרת קדושים תהיו.
מה זה קדושים תהיו? פרושים תהיו.
אומר הרמב״ן, אל תהיי נבל ברשות התורה.
התורה מרשה לך משהו?
אל תהיי נבל.
אל תנבל את עצמך.
דוגמה, התורה התירה לאכול בשר.
בכל אבד נפשך תאכל בשר.
אבל שכל יום יהיה אצלו בשר, כל יום חג.
זה נבל ברשות התורה.
התורה לא אמרה כמה לאכול בשר,
מתי לאכול בשר.
היא אמרה מתי שאתה רוצה לאכול, בכל אהבת נפשך.
באה אבל התורה בציווי כללי.
קדושים תהיו, פרושים תהיו.
אל תהיי נבל ברשות התורה.
מותר לאדם להיות עם אשתו.
אבל כתוב, אל תהיה נבל ברשות התורה שלא יהיה מצוי אצלה קטרנגול כל יום בצע.
אז זאת אומרת,
אל תהיה נבל ברשות התורה.
זאת אומרת,
אתה צריך להרחיק את עצמך מתאוות העולם.
אבל מה זה היתר?
ככה מתחיל היצר הרע. הוא בא אליך במקום של היתר,
והוא אומר לך עוד.
נגיד,
אתה יש לפניך חפיסת שוקולד?
הוא אומר לך קובייה.
אחר כך הוא אומר, עוד קובייה.
אחר כך עוד קובייה, נגמר חצי חפיסה.
בסוף נעלמה השוקולד, שלום,
נשאר רק חטיפה.
איפה הלך הכול?
אמרת קובייה.
ככה הוא מתחיל עם ההיתר.
לאט לאט.
כשהדבר עולה בידו והוא מצליח לפתות אותך,
כבר האדם ברשותו, מכאן הוא כבר יכול להעביר אותו לעוון.
לעוון.