יכולתי לחבק את כולם שיאהבו אותי אבל זו לא התורה!
- - - לא מוגה! - - -
אני מסכים איתך. תודה. כמובן, כאילו, מן הסתם, אם התורה אומרת, צריך לקיים, כמובן אם שולחן ערוך אומרת, זה קודש קודשים.
אם אתה אומר זה קודש קודשים, כמובן.
אבל בן אדם שהוא חילוני גמור, והוא בכל מקרה שומע מוזיקה, לא עדיף שישמע מוזיקה של קודש מאשר שישמע מוזיקה רגילה? אני שואל אותך, בן אדם חילוני,
במקום שיאכל חלק,
בשר חלק, שעולה גם יותר יקר,
מבשר כשר.
לא יותר טוב שהוא יאכל כשר מאשר חזיר?
נכון שיותר טוב? נכון. אבל זה בדיוק כמעט אותו דבר,
כי כשר זה טרף מבחינת ההלכה.
קוראים לו כשר?
כשר זה מה שהיו בו ספקות,
והספקות אותרו לאחר מכן.
לפי מרן הבית יוסף,
אסור לנו לאכול כזה.
למה עדיין קוראים לו כשר?
למה כשר? כי הכשירו אותו.
זה כשר.
כשר לא מותר לפי מרן.
זאת אומרת, אם היו סרחות על הריאות ואחר כך הכשירו אותן בדרך המותרת כזאת או אחרת,
בשביל מרן אין דבר כזה. אתה צריך לאכול רק חלק שאין בו שום ספק.
זה מותר לנו לאכול.
עכשיו, הסרחה הזאת וכל מה שיש שם, והכשר, יכולים במקרים מסוימים, נגיד, להתיר במקום הדוחק, במקום של הפסד מרובה, יש כל מיני דינים.
אבל אדם לכתחילה לא יכול לאכול אלא חלק. והרב עובדיה פוסק שמי שאוכל כשר כאילו אוכל טרף.
אז אני יכול להגיד לחילוני, תשמע, במקום זה תאכל זה?
אני לא יכול להגיד לו כזה דבר.
אני אנסה לשכנע אותו שאוכל חלק ושכדאי לו להוסיף עוד כמה לירות,
כמו שאומרים, בשביל שיהיה בטוח שהוא זוכה באכילה שלו ויהיה לו על זה שכר גדול מאוד בשמים,
כי כל טרחה וכל מאמץ וכל הפסד ממון שהוא לקדושה זה שכר נצחין לנצח נצחים. למה לא כדאי לי להשקיע בו את זה?
אין לי בעיה לעשות עבודה קלה.
אני יכול פשוט לחבק את כולם,
לשיר את כולם, לרקוד עם כולם.
אני יכול לשיר עם נשים גם אם אתה רוצה, אין בעיה.
מה הבעיה?
אני יכול להיות נחמד לכולם,
אבל זה אני, לא התורה.
הבנת?
יש כומרים כאלה,
שהם, אתה יודע, עושים את זה, או שיש רפורמים.
יש כל מיני מקלים כאלה שבשביל לתפוס את הציבור,
להיות נחמדים בעיני הציבור, נותנים להם היתרים.
יש גם רב אחד שהיה ביפו, אני לא יודע אם הוא עוד חי.
הבולגרי, שהיה הולך לעודד את הקבוצה, מכבי יפו, היידה יפו,
היה נוסע עם הקטנוע.
יש כאלה גם.
נו, מה לעשות?
אז מה אנחנו נבוא ונתיר? אני לא.