לכל אדם יש אחריות על הסביבה
- - - לא מוגה! - - -
עכשיו נבוא לדברי הגמרא.
למה זוכה צדיק
ונוטל גם את חלק חברו בגן עדן?
ולמה רשע נוטל גם חלק חברו בגיהנום?
עכשיו כבר התשובה תהיה פשוטה.
הצדיק במעשיו הטובים גורם גם לחברו שיעשה מצוות ומעשים טובים.
מי הגורם?
הוא.
אז זה נזקף לזכותו.
בעל המצווה שעשה מצווה, חברו יקבל שכר על מה שהוא עשה,
אבל גם הצדיק הגורם יקבל על מה שחברו עשה.
כי מי היה הגורם?
הגורם היה הצדיק.
הוא עשה מצווה.
בגללו, בזכותו,
עשה גם השני, השלישי, לא משנה כמה, כל אלה
מכוחו עשו.
אז מגיע לו שכר.
אז הוא מקבל גם שכר של חברו.
חברו לא מפסיד,
אבל הוא מרוויח.
אותו דבר רשע.
רשע עשה עבירות,
גרם לאחרים לחקות אותו, לעשות כדוגמתו, למדו ממנו, לימד אותם, לא משנה באיזה אופן.
כל זה גם כן נזקף לחובתו.
ממילא הוא נוטל גם את הגיהנום שהם יקבלו.
נכון.
אז עכשיו זה ברור.
רואים שיש אחריות לכל אדם
על הסביבה.
זאת אומרת,
סביבה שתושפע ממך לטובה תקבל שכר בגין זאת, עבור כל אחד מאחד שהושפע לטובה.
סביבה שתושפע ממך לרעה,
אפילו שלא אמרת להם מילה,
רק ההתנהגות שלך גרמה להם להשתנות
בעקבות התנהגותך,
בין לטובה בין לרעה.
אתה נושא בתוצאות
חיוביות או שליליות.
אין דבר כזה שבן אדם אומר מה אכפת לי מה הם עושים. אני אמרתי לו לעשות?
מה אכפת לי מה הוא עושה? מה הוא תן בן שישלם.
לא לא לא אדוני.
תדע לך,
עמלק,
השם רודף אותו, מחות תמחה את זכר עמלק רק בגלל שהוא היה ראשון.
הוא התחיל.
אז הגורם הראשון
הוא הגורם שאחריו יבואו או זכויות
או עבירות.