מה נאמר ביום הדין?
כך מתכוון המדרש בבראשית רבא צ"ג: שאדם יגיע לעולם האמת, כתוב: אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא. מה זה לפי מה שהוא? אנחנו כעת לא יודעים בכלל מי אנחנו בעצמנו, ומה אנחנו מסוגלים, מה הכישורים שיש לנו, ואיזה כוחות בנו מקננים, כי מעולם לא מיצינו את עצמנו. אבל יש בנו כל כך הרבה כוחות חיובים ובמרום לא מחלקים מתנות, במרום קובעים משימות ומעניקים כלים. עכשיו כל אחד שיבדוק את עצמו האם הוא מנצל את כל הכלים שנתנו לו, גם הרוחניים וגם הגשמיים. זאת תהיה התביעה עליי. ואם ראינו שנוח מצדקי תמים שהעיד עליו ה' יכול לרדת לאיש אדמה בגלל שהתעסק בחולין, מה יהיה מדינו של כל אחד מדינו ומשם ומכל מקום. שהיה יכול להיות תלמיד חכם אמיתי, צדיק נאמן לה' והכל, והתעסק רק בגשמיות בדברים של הבלים, הסתכל בטמבלויזיה, שמע רדיו, קרא עיתונים, חי חיים טיפשיים, שיחק שש-בש ושחמט, והלך לכדור גל וכל מיני דברים. מה יהיה הדין שלו בשמים שכל הכוחות הכניס לנעליים ובעט. אין הנחות אצל הקב"ה. נוח איש צדיק, הציל את כל העולם, אנחנו חיים פה היום, היום אנחנו פה בזכות נוח. אם הוא לא הי צדיק בדורותיו העולם היה חרב, לא היה השמך. מי המשיך את העולם? נוח. בזכות מה? שהוא היה צדיק תמים. הוא מצא חן בעיני ה' ואנחנו פה בזכותו. ומה אומרים לו בסוף? חולין, את האיכר פשוט. מה עשיתי? נטעת כרם. למה התחלת בנטיעה הזאת. איזה טענה! מי? מי? שמעתם? על מי מדברים, על מה מדברים? כאלה תביעות? רק שאדם יגיע, יגידו לו: החלפת עולם קיים, עולם הנצח ועולם חולק, השקעת בעולם שתשאיר לאחרים, ומה עשית? גורניש מטגרוניש מה תגיד? ויעבירו איתך על דבר, דבר. יראו לך פה בזבזת זמן על זה, למה זה? למה זה לא? למה? כי היה תורה. ופה למה היית זריז? אה! פה היה רווח, פה אתה... וככה על אחד ודבר. יו! איזה פדיחה. ומה יהיו העונשים? אתם מבינים למה צריך ללמוד מוסר כל יום לפחות שעה? כי אם לא, מי יאיר ומי יעיר את עינינו בשביל שלא ניפול ונחלום חלומות, שאנחנו אנשים טובים, יש לנו לב טוב, אנחנו מקיימים מצוות, אנחנו אוהבים את ה'. וכו'. אבל שיגיע רגע האמת, ה' ירחם אם ירחם. הבנתם? יופי שהבנתם. עכשיו לעשות.