יש לך צער? ישתבח הבורא!
גמרא בסנהדרין קא':
"כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו,
אמר להם: "חמה עזה בעולם, או חמה עזה בעולם!" {כעס},
התחילו הם בוכים, כל התלמידים בוכים {זה לא תלמידים קטנים תנאים קדושים} ורבי עקיבא משחק, שוחק.
אמרו לו: "למה אתה משחק?"
אמר להם: "מפני מה אתם בוכים?"
אמרו: "ספר תורה שרוי בצער! ולא נבכה?!"
אמר להם: "בכך אני שוחק. כל זמן שאני רואה רבי שאינו אינו מחמיץ, ואין פשתנו לוקה".
זאת אומרת: אני לא ראיתי בחיים שהיה לו איזה נזק ברכוש, משהו קורה לו, הפסד ממון, משהו.
אמרתי: "חס ושלום קיבל רבי עולמו! ועכשיו שאני רואה רבי בצער- אני שמח!!".
רש"י מפרש: "עכשיו שאני רואה רבי בצער ושכרו משתמר להבא - לכך אני שמח".
אומר רבי אליעזר לרבי עקיבא: "כלום חיסרתי מהתורה כולה?!" יש משהו שאני חיסרתי שאתה יכול להצביע שעל זה מגיע לי כזה צער של חמה או חמה עזה בעולם?!
אמר לו: "לימדתנו רבנו "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ)
כמו שהסברתי אתמול בהרצאה בדימונה, שטעות שתי טעויות זה מראה שאתה בן אדם, אדרבא! אם רק טעות אחת או שתיים זה מראה את מעלת הבן אדם. אבל אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. ומעתה צא וחשוב, רבי אליעזר הגדול חולה, מתפתל בייסורים נוראים כמו שאמר לתלמידים, והנה תלמידים עומדים ובוכים על ספר תורה ששרוי בצער ורבי עקיבא שמח ומצחק על צער רבו בפניהם... למה? שאם ראיתי שאין יינו של רבי מחמיץ - הייתי סבור שמא קיבל רבי עולמו. זאת אומרת: כל השכר של העולם הבא, שמגיע לו מכל התורה והמצוות והחסידות על הכל - הוא מקבל את השכר פה בעולם הזה.
זאת אומרת: שכל השכר הצפון בעולם הבא שרכש בזכויות העצומות - קיבל פה בעולם השפל, ולא נשאר לו כלום משכרו בעולם הבא, אבל עכשיו שאני רואה את רבי בצער! ושכרו משתמר להבא! לבך אני שמח!! למי משלמים את כל השכר בעולם הזה?
כתוב (דברים ז, י): "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ"!
רש"י אומר: "משלם הקב"ה שכר מצוותיו כדי לאבדו מן העולם הבא". ואי ואי ואי ואי תסמרנה שערות ראש, ויימס לב מבין מפחד פחדים! מזה חטא ועד היכן מגיע. זאת אומרת: כשהוא ראה שהוא לא ניזוק משום דבר, והכל הולך למישרים, ושום דבר לא קורה לו, אז אפשר שהוא מקבל את כל שכרו כמו שכתוב: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" כמו שרואים רשעים מצליחים, אין להם צרות, מאריכים ימים, יש להם כסף הכול, זה נקרא "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו" אבל אם הוא מקבל עונש ורואים שהוא מצטער ויש לו צער - זאת אומרת הוא לא מאלה שמשלם לשונאיו אל פניו פה את כל השכר כדי להאבידו לעולם הבא.
לכן הוא שמח: "ישתבח הבורא, הרבי שלי לא קיבל את כל שכרו, כל שכרו שמור לעולם הבא! משהוא קטן היה לו איזה חטא קטנטן מי יודע אולי במחשבה או משהו!".
כמו שראינו שיעקב אבינו טעה בלשונו ואמר (בראשית לב, ה) "עַבְדְּךָ" כמה עונש הוא קיבל, שהקדימו בניו של עשו שמונה מלכויות לפני בניו.
אז זאת אומרת: רואים שזה ממש ככה, שזה לא רק חרדה של יעקב אבינו שהבין בחטא, גם רבי עקיבא!