פטנט לא למות
- - - לא מוגה! - - -
אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה, מסכת דרך ארץ,
רצונך שלא תמות?
הנה יש פטנט לא למות, תלמדו עכשיו.
מות עד שלא תמות.
ביאור העניין.
מי שרוצה יהיה לו יום המוות חיי עד,
כעובר מחדר לחדר,
ידבר אל ליבו עכשיו בחייו.
אחרי שסופו לעזוב את האדמה ולהניח פה את כל חפצי הגוף,
באחריתו הוא יסתמם וייטשם, יעזבם בחיים לאחרים,
ולא ישתמש באדמה רק לעבודת הבורא, יתעלה.
אז יהיה לו יום המוות לחיים שאין להם הפסק.
מה הפירוש?
רצונך שלא תמות,
מות.
מות. עכשיו תמות.
מה זה מות?
תמית את כל התאוות שלך ואת כל ההתקשרות שלך לעולם הזה,
עד שלא תמות, לא תרגיש שעזבת שום מקום כי היית רוחני.
היית כבר רוחני פה,
אז לא תרגיש מיתה, היפרדות מן הגוף, כי אתה נפרדת ממנו בחייך.
היית רוחני והגוף זה היה פיג'מה, זה הכול.
אבל לא הפיג'מה אמרה לך איך לחיות.
אתה השתמשת. אתה השתמשת בגוף
רק לעשות את רצון הבורא יתברך, זה הכול.
ממילא אתה לא דבוק אליו, לא קשור אליו.
תמיד היה מחשבתך בעליונים.
ממילא
אתה לא תמות. אין מיתה.
אין מיתה ברוחניות, יש מיתה בחומר.
אז לכן אם רצונך שלא תמות,
לא תרגיש מוות, לא חיבוט הקבר.
כתוב שהנשמה של הצדיקים
היא יוצאת כמו סערה מתוך חלב.
אין שום חיכוך.
בקלות זה יוצא.
אבל נשמת הרשע זה כמו צמר גפן מתוך קוצים.
זה נתקע ונתלש וחלק נשאר.
ככה אדם קשור עדיין עם הנשמה שלו לגוף,
לקבר.
הוא עדיין קשור לחומר, וזה ייסורים איומים.
ייסורים איומים.
לכן מי שרוצה לא למות,
שימיתה תאוות כבר עכשיו.