מהי המכה שהכי כאבה למצרים?
- - - לא מוגה! - - -
מה הייתה המכה הכי כואבת? אתם יודעים שהייתה למצרים?
מה?
לא.
זה מכה שאתם לא מכירים אותה, כן?
אתם לא מכירים את המכה הזאת.
המכה הכי קשה הייתה שהשם הכביד את ליבם.
גם כשהם כבר רצו לשחרר, הוא לא נתן להם.
זאת אומרת, כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו,
מכל המכות הייתה להם אפשרות ללמוד ולהתעורר,
אבל המכה הזאת היא הקשה ביותר,
שהשם הכביד את הלב שלהם, להכות אותם עוד יותר.
עשר מכות היו. חמש ראשונות.
פרעה הקשה את ליבו לבד.
אמר השם, עכשיו טורי,
אתה חמש, עכשיו אני חמש.
עכשיו אני אכביד לך את הלב, חמש מכות.
תקבל חמש בונוס.
אז הוא רוצה כבר לשחרר.
לא, לא, לא.
מכביד את ליבו.
אתה לא משחרר.
אתה צריך לקבל עוד.
חכה, סבלנות.
בשביל זה מזרז הקדוש ברוך הוא במכת הכבדת הלב,
כדי שלנו יהיה מה לספר.
איך הוא התעלל בפרעה ובכל מצרים.
מה זה התעלל?
אומר הרמב״ן,
צחקתי עליו.
מכביד את ליבו כדי לנקום ממנו.
ועל ידי זה
בא זירוז
למען שיטי אותותי אלה בקרבו.
כל האותות והמופתים והמכות.
הכל בקרבו. בגופו.
בעמו. בארצו.
הכל אני נותן.
וזה למען תספר.
להבין שהעיקר זה לספר את העניין שהשם הכביד את ליבו.
מזה תדעו כי אני אדוניי.
וזה צריך לתת לכם להתפעל יותר מהכל.
למה?
כבר למדנו קודם. יש שמיעה ויש שמיעה.
כשאני אומר לכם מה שעשיתי למצרים זה שתבינו מה אני יכול לעשות לכם.
יכול להיות שיום אחד אתה תרצה לחזור בתשובה אני לא אתן לך.
זאת אומרת זה כבר יהיה מאוחר.
איחרת.
איחרת.
לפני כשלושה שבועות בערך פנו אליי מהצפון על בן אדם
לא אגיד מה מקצועו בשביל שלא ייזהו וייפגעו
שאמרו שהוא עוסק בעיסוק מסוים
והוא חולה כנראה במחלה ופה ושם ודיברו איתו
והוא לא רוצה להפסיק. אני אמרתי לו שהוא יפסיק מהעיסוק שלו.
הוא לא רוצה.
לא רוצה.
זהו.
טוב.
אחרי כמה זמן
הגיע אל בית חולים אמרו שזהו.
לא נשאר לו סיכוי.
עכשיו זה אבוד.
עכשיו הוא מוכן.
צלצלו אליי.
אמרו נו עכשיו תגיד לו מה לעשות. אמרתי אני כבר לא יכול לעזור.
כל יום אני מקבל אס.אם.אסים תעשה נביא אותו עם אמבולנס נביא אותו עם המיטה נביא אותו לפה תגיד מה שתגיד מה שתטיל עלינו נעשה. אמרו לא יכול לעזור לא יכול.
נגמר.
כשהיה עוד מוקדם היה אפשר.
הוא לא רוצה.
מה אומר השם? עכשיו אני לא רוצה.
יש פעמים שאפשר להפוך את הקערה כבר. די, נגמר.
ככה אמר הקדוש ברוך הוא פילול משה רבנו. בשעה שרציתי לא רצית.
עכשיו שעה שאתה רוצה אני לא רוצה.
אתם שומעים?
זה הכי מפחיד.
שאם חלילה ייסגרו
השערים של התשובה?
מה התקווה של האדם?
אומנם אפשר לפרוץ שערים אפילו עם מנעולים אבל מי יש לו כוח?
זה לא כל כך פשוט.
לעשות תשובה כשעוד אפשר זה קשה.
לעשות שכבר אי אפשר ולשבור מנעולים
וכשאין סיוע מן השמיים זה כמעט בלתי אפשרי.
בודדים אולי בעולם יכולים לעשות.
אז למה לחכות?
בשביל זה השם אומר.
תגיד להם את אשר עשיתי למצרים.
לא תגיד להם שהוצאתי אותם ממצרים.
כי הוצאתי הם יכולים לחזור.
תראה להם מה עשיתי למצרים.
מצרים,
אני גמרתי עליהם.
הם לא רצו לשמוע לי. לא רצו, לא רצו, לא רצו.
בסוף אני סגרתי להם
ואני אכבדתי את ליבם.
וזה אתם צריכים ללמוד. לא כדאי שתחשבו אפילו
על לחזור לשם.