'ובמושב לצים לא ישב' - עד היכן?!
- - - לא מוגה! - - -
אם כן, מבואר שמיכאל וגבריאל הם המלאכים שהלכו לסדום והם אלה שחטאו בלשונם
כשאמרו ללוד כי משחיתים אנחנו את המקום הזה.
ויש לי תמוהה.
איך ייתכן שמלאכים כל כך קדושים כי מיכאל שר החסד
וגבריאל שר האש ייכשלו בכישרון כה קשה לתלות את הגדולה בעצמם
כי משחיתים אנחנו את המקום הזה?
הרי אין להם יצר הרע.
אם כן, איך אמרו? דבר שלכאורה נשמע כגאווה.
נראה לבאר את העניין הזה על פי מה ששנינו במשנה באבות,
פרק ג', משנה שנייה.
שניים שושבים ואין ביניהם דברי תורה,
הרי זה מושב לצים.
הבעל שם טוב הקדוש דקדק על הכתוב ושאל,
מדוע שניים אלו שיושבים ואין ביניהם דברי תורה זה מושב לצים?
הרי יכול להיות שהם יושבים שם וכאילו הם מדברים דברי ניצנות.
מדוע מכנה המשנה את מקום ישיבתם כמושב לצים?
באר הבעל שם טוב בדברי קדשו, כי המקום שאדם נמצא בו
משפיע עליו אם לטוב ואם לרע, חס ושלום.
אם המקום הוא מקום שישבו בו קודם רשעים,
המקום משפיע לרעה על האדם שנמצא שם,
שכן אותו מקום ספג את טומאתם של אותם רשעים.
אם המקום הוא מקום של שמות צדיקים,
משפיע המקום לטובה על האדם שנמצא שם.
וזה פירוש המשנה.
שניים שיושבים,
ואין ביניהם דברי תורה,
הרי זה מושב לצים.
שניים שיושבים כדי לעסוק בתורה ולא מצליחים לעסוק בה כראוי?
תדע שהסיבה לכך שהם יושבים במקום שישבו לצים.
והמקום הזה שבו ישבו משפיע,
כיוון שהוא מקום הושבם של רשעים,
הוא משפיע לרעה על היושבים ללמוד בו תורה.
זהו שאמר דוד המלך,
אשרי איש אשר לא הלך מעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ומושב לצים לא אשם.
משום שאפילו ההליכה,
העמידה בישיבה במקום מושבים של רשעים,
משפיעה לרעה.
וזאת למרות שאדם לא משתתף במעשי מראים.
על כל פנים, המקום עצמו משפיע עליו.
עתה התבאה לנו היטב איך נכשלו המלאכים בסדום.
כיוון שהם נכנסו לסדום,
שהייתה עיר של רשעים מושחתים במעשים ובהתנהגות,
השפיע מקום לרעה אפילו על המלאכים הקדושים,
כמיכאל וגבריאל.
לכן הם כשלו בלשונם כשאמרו משחיתים אנחנו את המקום הזה.
על כך נענשו וניתחו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא עד חלום יעקב.