אסור לגנוב אפילו כלשהוא
מי שלא יודע – שיֵדע!
גנבה וגזל זה לא רק מי שלוקח דבר וישאיר אותו אצלו בחזקתו, גם אדם שמתכוון לקחת דבר ולהחזיר - זה גם גזל.
'שואל שלא מדעת, שואל על מנת להחזיר - גזלן!'
אחד ראה עט לא יודע של מי זה, לקח כתב אתו זה... חתם החזיר – גזלן!
אסור לקחת דבר בלא רשות שהוא לא שלך - זה איסור חמור דאורייתא!
השולחן ערוך כותב (חושן משפט סימן שמח'): 'אסור לגנוב אפילו כל שהוא - שהוא דין תורה!'.
'אסור לגנוב אפילו דרך שחוק!'
- 'לא, סתם צחקתי, העלמתי לך את זה סתם בצחוק, לא, הנה זה פה...'
לא, אסור!
'ואפילו על מנת להחזיר'.
'אפילו אם אתה גוזל על מנת לשלם בכפל (2)!'
'אני אגנוב לך מאה אלף דולר (100,000$) ואשלם לך מאתַים אלף דולר (200,000$)'
משתלם! לא? - אסור! אסור!!
'או שאתה גוזל בשביל לצער';
- 'שיחפש, מחביא לו את זה – שיחפש...' - אסור!
'הכל אסור! שלא ירגיל עצמו בכך' כך פוסק הרמב"ם (הלכות גנבה א, ב).
אדם יש תור והבן אדם הזה עוקף את התור - הוא גזלן.
אדם יש לו תיק והוא רואה מזוודה והוא מניח את התיק שלו על המזוודה של זה שלפניו שלא יצטרך להתכופף עד לרצפה הוא שַׂם את זה שיהיה לו קל פה - הוא גזלן.
אדם נשען או יושב על מכונית שמקפידים עליה - גזלן.
אדם שלוקח פיסת נייר בלי לשאול: 'של מי זה?' ולא נטל רשות - גזלן! נייר, כמה הערך שלו?!... - גזלן.
זה לא הולך לפי 'ערך' אמרנו, אומנם בדיני ישראל זה מפרוטה ומעלה ובאומות העולם זה פחות משווה פרוטה כי הם מקפידים!
אבל יש כאלה אומרים: 'מה, 'זה נהנה וזה לא חסר...' כל מיני לומדס' (לומדות) כאלה שעושים אנשים.
או 'המטרה מקדשת את האמצעים'; הייתי חייב להציל פלוני והייתי חייב את העט לקחת ולעשות ככה וזה...'
אבל לקחת מה שאסור?... לא! המטרה לא מקדשת את האמצעים, לא!
אז רואים: שהדברים הם חמורים ביותר! וכל אחד מאתנו צריך להיזהר מאוד-מאוד-מאוד!
שואל - על הכיסוי ראש...