70 שנה ייסורי איוב ולא לאו אחד!
- - - לא מוגה! - - -
אומר הרמב״ן, שאם אדם יראה את העונש על לאו אחד שהוא עבר בעולם הזה, הכי קל, לאו, נגיד לא תשחית פאת זקנך, אבל הוא השחית או קיצץ את הפאות מעל המקום, מעל העצם פה,
או עשה מספר אפס פה, זה לא לאו אחד, זה על כל סערה לאו אחד.
תספור כמה יש לך פה סערות ופה,
תספור את אחת, תראה מה התחייבת.
לאו אחד, עדיף לא לקבל 70 שנה ייסורי איוב ולא את העונש שם על לאו אחד.
מה זה ייסורי איוב?
מתו לו עשרה ילדים ביום אחד,
היה עשיר אדיר, נהיה עני בן רגע,
והיה מוכה שחין, שהוא מתגרה את כל הגוף עם חרס.
להרגיע את עצמו מהגירודים, מהפצעים, מהמוגלות, כל הגוף.
שנה זה היה, בסך הכול.
וכתוב שזה הייסורים הכי נוראים שעבר אדם עלי אדמות,
זה נקרא ייסורי איוב, זה היה רק שנה.
אומר הרמב״ן, 70 שנה כאלה.
עדיפים על עונש של לאו אחד דאורייתא.
הגאון מווילנה אמר על דברי הרמב״ן
שהוא מיעט.
זה הרבה יותר גרוע.
ייסורי הגוף הם אפס לעומת ייסורי הנשמה.
הרמב״ן כותב בספר שער הגמול,
גיהנו ומקום דין המשפט לענוש בו את החטאים בנפשותם.
בייסורים וצער,
שאין להם דמיון בעולם הזה.
כפי שהייסורים של העולם הזה הם בגוף השפל, הגס, העב,
ולא מרגישים כל כך.
והעונש, והצער,
הוא בנפש הזכה והדכה.
והיא מרגישה את הייסורים גדולים מאוד,
בהרבה להן שיעור מייסורי הגוף,
בגלל שהיא רגישה וזכה מבריאתה.
זאת אומרת, עדיף לאדם לקבל
כל עונש בעולם,
ולא דקה של עונש בעולם העליון.