היזהרו לא לבזות שום אדם
אומר המאירי: "אע"פ שראוי להזהר שלא לבזות שום אדם בעולם, מכל מקום ראוי להזהר בזה בתכלית האזהרה במה שנתכבד בו, ונשתמש בו שלא יהרהר לבזותו כלל!"
אם נהנית ממישהו התכבדת ממישהו כיבד אותך השתמשת בו אסור להרהר לבזות אותו כלל!
אומר המאירי: "וכל העושה כן יורה על פחיתות המידה שיש בו, וסגנון טבע פחות ונמאס!"
בקיצור; גועל נפש של בן אדם!
"ובדרך צחות אמרו חכמים: "בור ששתית ממנו מים אל תשליך בו אבן" אז אסור לבזות שום אדם בעולם.
בפרשה שלנו (פרשת וירא) שרה אמנו אמרה לקב"ה, כביכול דיברה עם עצמה: שאיך היא: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן!" גם, בן מאה אֶה!
אז ה' אומר: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה?" וה' מתקן כאילו מה שהיא אמרה: "וַאֲנִי זָקַנְתִּי" (בראשית יח יב-יג) ולא אמר וַאדֹנִי זָקֵן,
למה?
שלא יפגע אברהם אבינו! הקב"ה שינה מפני השלום, כי אם ישמע אברהם שהיא אמרה שהוא זָקֵן הוא עלול להפגע אבל זה המציאות לא? הוא בן מאה הוא לא זקן, בן שישים כבר זקן, אז בן מאה, אז מה יש אם היא תגיד את האמת?
זה עלול לפגוע קצת, אז הקב"ה שינה, היא אמרה וַאדֹנִי זָקֵן
וה' אמר וַאֲנִי זָקַנְתִּי כאילו היא אמרה וַאֲנִי זָקַנְתִּי על עצמה כאילו היא זקנה אז איך היא תביא ילדים?!
אז ה' שואל את אברהם: למה היא צחקה?
אז רואים: שלא לפגוע! לא לפגוע, אפילו דברים של אמת, צריך להשתדל מאוד-מאוד-מאוד להזהר: לא לבזות שום אדם בעולם,
מכל מקום צריך להזהר בפרט אם התכבדת והשתמשת מאותו בן אדם לא להרהר לבזותו כלל.