מדוע כפוי טובה לא יוכל לקבל עול מלכות שמים?
מדוע כפוי טובה לא יוכל לקבל עול מלכות שמים? מדוע לא שייך לקבל עול מלכות שמים ולהמליך את הקב"ה בלי להכיר טובה על טובותיו? ההסבר הוא – מדהים! מדהים ממש, ממש מדהים: 'עול מלכות שמים' זה 'עול' – ואין זה דבר שיכול להיות תלוי על בסיס של 'רצון טוב'. לא שייך להשאיר 'עול' לרצונו של האדם; אם אדם 'בוחר' ו'רוצה' בעול, או לא רוצה בעול – זה לא 'עול' זה 'התנדבות'. 'עול' זה שעבוד. לא התנדבות. כששמים את העול על הסוס, על החמור, על השור – לא שואלים אותו, הוא לא 'מתנדב'.
רק מי שמכיר טובה, מי שמכיר בעובדה: שהוא מוכרח לקבל עול מלכות שמים! – מוכרח – הרי כל חייו, כל רגע, כל שעה, הוא מקבל טובות מהקב"ה בלי גבול. הנה – אתה מגרד את הראש עכשיו. אתה יכול להניח את היד, להגיע לאותו מקום שמגרד – ולגרד. ונהיה לך נחת. ואם כן, איך יתכן לא להיות עבד ה'? הרי "עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי כב ז) הלווה הוא עֶבֶד לְאִישׁ מַלְוֶה. קיבלת טובה? אתה משועבד! וכל אדם הוא בבחינת "לֹוֶה" אצל הקב"ה.
ואם אמרו ש: 'מי שפתח פתח לחברו את נפשו חייב לו', אז מי לא חייב את נפשו לקב"ה? ש'לא כלו רחמיו ולא תמו חסדיו'! ומיום היוולדו ועד הנה לא עזבונו רחמיו! אבל כאשר אדם הוא כפוי טובה, אפילו אם יקבל על עצמו: 'לעשות את רצון ה'!' 'יקבל' על עצמו – זה לא מחויבות, זה לא שעבוד! אין כאן עבדות! זה 'התנדבות' כאילו! ואין זה נקרא 'קבלת עול מלכות שמים'. עול זה עול!