וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל
- - - לא מוגה! - - -
אמר רבי יוסי ברבי חנינא, אמר הקדוש ברוך הוא לו, עשאוני בניי כליפתן הזה שבא באחרונה
אתה אוכל סעודה, אוכל שוטה, מרק, בשר, דגים, הכול
בסוף מיים לך לפתן משהו.
הוא אומר, אני אפילו לפתן לא שמו אותי.
אמר רבי לוי, משל לעבדו של מלך
שעשה סעודה וזימן כל משרתי המלך,
ולמלך לא קרא.
אמר לו המלך, הלוואי והשווית אותי למשרתים שלי,
אותם הזמנת ואותי לא הזמנת.
זה מדבר עלינו, כן?
יושב אדם, משוחח כל היום, קורא עיתונים, רואה את הטלוויזיה,
שומע רדיו, מדבר בפלאפון,
הכול הוא עושה, יש לו זמן, לא מתעייף.
קם להתפלל, מתעייף.
יושב כל היום, משוחח, לא עייף.
קם ללמוד,
עייף.
לא, אני הרוג. אתה בא היום לשעות, הרוג.
היום אני הרוג.
ואתמול הוא היה מת,
ושלשום הוא היה גמור.
האדם הזה זוכל את חיית המתים כל יום.
על זה אומר, ולא אותי קראת, יעקב,
כי יגעת בי ישראל.
אומר השם, אתה לא קורא אותי.
אתה לא קורא אותי. גם כשאתה קורא אותי, אתה לא קורא אותי.
למה?
כי יגעת בי ישראל. דווקא כשאתה מגיע אליי, אתה יגיע עייף.
תמיד בעבודת השם אתה עייף.
מעשה שהיה.
הגאון רבי ישראל סלנטר במסעות שלו ללכת לחזק את הדת עבר פעם דרך כפר אחד.
פנה לאכסניה יהודית כדי לישון.
בעל אכסניה יהודי
בעל צורה חקר.
שמא אדוני שוחט
השיב לו כן.
הרי שנינו שתלמיד חכם צריך שידע שלושה דברים כתב שחיטה ומילה.
מדוע אתה שוען?
הגיעו אורחים סיפר אכסנאי ואני רוצה לשחוט עבורם והשוחט רגיע רק מחר.
כעבור כמה דקות פנה רבי ישראל לבעל האכסניה
האם יוכל להחליף עמו כמה מילים ביחידות?
אומר לו כן ודאי למה לא. מה העניין?
אומר לו רבי ישראל לאכסנאי
אתה מבין נתקעתי בדרך
יש לי לדמי אכסניה
אבל נחוצים לי עשרה רובלים לחזור לעירי
האם תוכל להלוות לי ואני אחזיר לך בדואר הראשון?
פניו של האכסנאי ייכדרו.
אוי, יבין כבודו,
העולם מלא באנשים שהם לא הגונים
והטובים סובלים בגלל הרשעים.
בימינו אין לתת אמון בבני אדם.
יבין כבודו, זה לא אישי.
אם היה מדובר בכמה גרושים אבל עשרה רובלים?
אז חקר רבי ישראל ואמר לו אז אולי תוכל לתת לי בהלוואה חמישה רובלים?
או גם אז משיב לו אכסנאי אתה מבין זה קשה קשה לסמוך על אנשים וזה אתה יודע שיש רשעים זה לא כלפיך אתה יודע זה לא אבל אתה יודע צריך להיות זהיר.
רבי ישראל הוציא את הארנק שלו
פתח אותו
והראה לו שיש לו יותר מעשרה רובלים.
אמר לו שתבין אני לא זקוק להלוואה שלך
אני רק רציתי לבחון
מה רציתי לבחון?
איך שראית אותי שאלת ישר אם אני שוחט.
אמרתי לך כן.
וסמכת על מה שאני אומר.
באיסורים של נבלה וטרפה
אני נאמן
אתה סומך עליי
אם אני אומר לך שאני שוחט ואני אשחט לך את העופות
אתה סומך עליי. לא פוחד מנבלות וטרפות, אה?
אבל הלוואה של חמישה רובלים אתה לא סומך עליי
רואים כמה כשרות שווה בעיניך
מספיק שאמרו לך כן יאללה שחט תוריד לו את הראש תביא נאכיל את כולם
אבל חמישה רובלים?
להגזמת?
ככה נראית היהדות של הנשים
ככה נראית היהדות של הנשים.