עד היכן מגיע גזל בעבודה? [קליפ]
כל מי שפועל פה, שכיר יום, כל אחד חייב לעבוד את העבודה שהוא עובד בכל כוחו.
כתב המסילת ישרים, בפרק י"א: השכור אצל חברו לאיזו מלאכה שתהיה , הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו. כעניין שאמרו חכמים "שכריות מכירה ליומא". שכירות זה נחשב שנמכרת ליום שלם. וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו, באיזה אופן שיהיה, אינו אלא גזל גמור. ואם לא מחלו, לא מחול. שמעתם? שיחת טלפון אחת באמצע עבודה
אתה רואה כתוב אמא, ואתה עונה, גזלן. גזלן. אם לא ימחל לך בעל הבית על הענייה הזו, אתה חייב בדין גזל, ואם לא שילמת אתה תצטרך לבוא בגלגול. זאת אומרת כל מי שוודאי חטא בזה, צריך לבקש מחילה מכל אלה שהוא חטא להם בדברים כאלה, בפרט שהוא היה שכיר. אלא אם כן יש אומדנה דמוכח שבעל הבית שיחה אחת שתיים מוותר או דבר כזה. אבל אם בעל הבית ודאי אמר שאני לא מסכים ואני לא מרשה לצאת לשתות, לקנות, להביא, לקפוץ לפה לשם, ואדם עשה בלי ידיעתו, בלי הסכמתו ולא הפחית מזכרו, גזלן! אז צריך לברר עם בעל הבית ציד מה הוא מתיר מה הוא לא מתיר, מה בגדר המותר ומה בגדר האסור. ולא עוד, תקשיבו: אלא שאפילו אם עשה מצווה בשעת מלאכתו, לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו. שאין עבירה מצווה. זה עבירה.
אתה לא יכול להשתמש בזמן של מישהו אחר לעשות מצוות. אתה גזלן. הקב"ה שונא את זה. שונא!
והסנגוריה שאתה רוצה להגיד "מה, אבל עשיתי מצווה", לא! עשית עבירה.
אבל תשמעו יהודים יקרים, התורה מבקשת מאיתנו דברים. אנחנו לא עם פשוט! זה לא עם של אומות העולם, זה משהו אחר לגמרי. הדרישות מאיתנו זה בני מלכים. אנחנו בני מלכו של עולם. תכססי מלוכה שלנו שונים לחלוטין משל כל עם ולשון. אין להם מושגים כאלה.