"איך אדם ידע אם יאכלו אותו תולעים בקבר או לא?"
- - - לא מוגה! - - -
שומע?
כן, עכשיו כן.
אז איך בדיוק בן-אדם יודע אם כן יאכלו את התולעים בקבר או לא יאכלו את התולעים בקבר?
הבנתי. זה מצחיק, אבל אני שואלת. זה לא מצחיק בכלל,
כי נראה אותם שולחים עליהם כמה תולעים כשהם בחיים ויכולים למעוק אותם. כתוב כי כשה ארימה למת כמחל בבשר החי.
נכון,
ואת יודעת מה זה אומר.
כשהנפש רואה את הגוף בשעה שהוא נאכל, מהביזיון יש לה צער כל כך גדול שאין לה דמות אפילו. הרי תארי לך, אדם שמחליק ונופל, וראו אותו אנשים,
איזה בושה יש לו, ואיך הוא קם מהר ומנסה ללכת ישר כאילו לא קרה לו כלום.
אחרי הסיבוב הוא כבר הצלח,
אבל עכשיו הוא מנסה עוד ללכת ישר כמה שאפשר.
אז איך באמת בן-אדם יודע שהוא
יש לו עירה שלמה?
או, אם הוא מקיים את התורה והמצוות בדקדוק,
וגם אם הוא נכשל, אז הוא מייד חוזר בתשובה על מה שנכשל,
וכל הזמן מתפלל להשם יתברך שהוא לא ייקשט,
ואם הוא נכשל, שהשם יגלה את עיניו
לדעת שהוא נכשל.
אז ודאי שהבן-אדם שמשתדל עד איפה שידו משגת,
הקדוש-ברוך-הוא עוזרו לגלות מה שיש לו לתקן.
אתה מדבר על עבודה של כל רגע ורגע?
כל ימי חייו.
כן, כל רגע ורגע.
כל ימי חייו. ומה עושה אימן? דוגמה, אני שואלת.
אימא היא פטורה ממצוות ש... עוד יותר קל.