טוב לו, נח לו, טעים לו, אבל...
- - - לא מוגה! - - -
בשעה שהוא ממלא את אהבתו
והולך שבי אחר רצונותיו,
טוב לו,
נוח לו,
טעים לו,
אבל אחר כך הדבר נורא ממש,
הריקבון שולט בו כל-כולו והוא דבוק לרע.
לא יכול להשתחרר מהתאוות.
לא יכול.
תראו באיזה מהירות וחיפזון, כשאדם רואה איזה ממתק או משהו,
ואיך הוא מושיט את היד, ואיך הוא רוצה את זה, וכבר אין לו זמן לברך,
העיקר זה יהיה כבר בפה.
תאוות.