הגנב הכי גדול באנושות [נתניה 2022]
- - - לא מוגה! - - -
מבט חטוף בכותרות העיתונים בהאזנה קצרה מדו-שיח ציבורי מביאים למסקנה שבעל המאה הוא בעל הדעה.
ולכן יש אנשים שקמים לפני הנץ,
לא לנץ, לפני הנץ להתפלל תפילת פועלים,
כי הוא ממהר לעשות כסף.
אם הוא לא היה פועל הוא לא היה קם לנץ,
אבל בגלל שהוא פועל הוא קם לפני.
ואז הוא מגיע הביתה גמור,
הוא רוצה לאכול ולישון,
שיהיה לו כוח למחר.
הוא לא רואה את האישה ולא רואה את הילדים.
הוא שורף את החיים בעבודה מסביב לשעון,
ואין הרבה מה לעשות.
למה?
כי הוא דואג לילדים, שיהיה להם טוב.
מה טוב?
הילדים גודלים לבד,
אתה לא איתם, אין לך כבר לשבת איתם על שיעורים,
אתה לא בודק מה הם עשו.
לא רואים ממך שום דוגמה טובה,
רואים אותך רק רוטן,
ולא העלו לך את המשכורת,
ולא התייחסו אליך, וזרקו אותך מהוועד, ועשו לך ככה.
וכל יום סיפורים למה עם הילדים,
בסוף הילדים מגיעים
לחברה קלוקלת, כי אין מי שישגיע, ואין מי שאכפת.
ואחר כך את כל ההשקעה שהשקעת זה בתי משפט,
ולשחרר אותה, ועורכי דין,
והסתבכים.
כל אדם מרגיש שיש לו מחסור.
מחסור.
באנו לעולם חסרים.
אבל העובדה שאני חסר,
ותלוי באחרים, זה גורם לנו ביזיון.
אף אחד לא אוהב להיות זקוק לאחרים.
לכן אתם רואים ילד שבגיל מסוים כבר אומר, לא, אני לבד.
אמא רוצה להאכיל אותו כמו תמיד בכפית? לא.
אני. הוא שופך פה, הוא שופך כאן, אבל אני.
אני.
פתאום אדם מזהה שהוא לא רוצה להזדקק לאחרים,
עכשיו הוא רוצה להיות באופן עצמאי דואג לעצמו.
אני לבד.
זה מלווה את האדם בהמשך חייו אחר כך.
הבסיס בעצם לרצון של האדם
להגיע למעמד חברתי וכלכלי שתהיה לו חסינות,
כי אם יש לו מעמד חברתי מצוין, הוא מתוקשר,
הוא מתברג במקומות הנכונים,
בוודאי שהוא יסתדר בחיים. ככה הוא מרגיש, אדון עצמו.
ואז הדלתות יהיו פתוחות לכל מה שיחפוץ.
אם יש לו ממון רב, הוא לא יצטרך לחסדי הבריות,
ייתן לו הרגשה של עליונות וירחיק אותו מהרגשה
מבוזה שהוא צריך מישהו לעזרו.
אם אני לא אדאג לעצמי, מי ידאג לי?
אני רק מסדל לעצמי חיים בטוחים,
שלא מחר-מחרתיים אמצא עצמי חסר כול ואצטרך למישהו.
הפחד להגיע לרגעים שאני אהיה חסר יכולת,
להיות נזקק,
להיות נתמך, חלש ומבוזה,
זה מה שמניע את האנשים
להישחק ברדיפה תמידית אחר גורם הכוח.
אם נתבונן משכל ישר,
הטעיה אופטית יש פה.
זו מטרה להסיח את הדעת מהתכלית.
במקום להתקרב לבורא,
מתרחקים ממנו.
מה אמר דוד המלך שהיה מלך ולא חסר לו כלום?
ואני, קרבת אלוהים, לי טוב.
זה הגנב,
יצר הרע, גונב לאדם את החיים,
ועד שהוא יגיע להכרה, כבר יהיה מאוחר.
ביידיש אומרים, הוא כבר יהיה שייבה.
שייבה זה כבר זקן.
זקן.
תשמעו איך עובד יצר אלוף העולם. אני אומר לכם, אלוף העולם, תלמדו אבל ממנו. מאויביי תחכה ממני מצוותיך.
פעם חבורה של שודדים החליטו שדי, הם לא הולכים לעקור דלתות,
ולא הולכים לשבור קירות,
ולא הולכים להיכנס עם נשק, יש מצלמות,
וכל מיני, לא רוצים, רוצים לעבוד נקי.
נקי.
מה עשו?
נכנסו לחנות שלושה חבר'ה,
וזה רוצה, תראה לי את השעון הזה, וזה אומר לו, תראה לי את זה, וזה אומר לו, תראה לי את זה.
ככה מפנים אותו לכמה מקומות, הוא מחפש להם זה פה שם,
ופתאום אחד חטף שעון וברח.
אז השניים צועקים למעל החנות, יואו, גנב, גנב, הנה הוא גנב את השעון, הוא רץ.
ההוא שומע שהם אומרים לו, גנב,
מתחיל לרדוף עולם, תשמרו לי פה עוד שאני בא,
בסדר?
רץ אחריו, העלו את השקיות,
והלכו על נקי.
פטנט.
אז זאת אומרת,
זה דבר יפה, ככה עושה את צרר הרע.
מה הוא עושה את צרר הרע?
אומר לך, גנבו לך את הזה, כולם יש להם, לך אין, לך אין, לך אין. אתה רץ למלא את החסר הזה בשביל שלך גם מכונית, יהיה לך גם דירה, יהיה לך משקיע שם ושם,
בינתיים, גנב לך את כל החיים, את הזמן, את השיעורי תורת, התפילות, הכל. גנב לך את הכול.
לא השאיר לך שום דבר, כי אתה טרוד עכשיו,
שמה, שמה, להשיג את מה שלקחו לך,
כאילו. להם יש ולי אין.
אז אתה צריך שיהיה לך גם, ככה עובד את זה.
יותר מדי, לא כולם ככה, אתה אומר. לא. מתי שלא? אשאל אותך שאלה אישית, תענה לי? כן.
את האמת, אבל. את האמת אני אענה. אנחנו לפני ראש השנה. זה רשם. תגיד,
כמה שעות אתה לומד?
אני לומד? כן.
קצת.
קצת.
כמה שעות אתה עובד?
קצת.
כמה קצת?
שעתיים-שלוש.
ומה?
נהיגה.
מה זה נהיגה?
נהג.
נהג מה?
נהג של חיות.
לא, ככה, חיה פה, חיה פה, נער, וזה, אבל בסדר, בסדר. בסדר, שעתיים. כן. מה אתה עושה בשאר?
אתה התפללת, ומה עוד? הלאה, יש מלא זמן, מ-24 עוד. כל מיני דברים. כל מיני. מה כל מיני?
מצוות פה ושם. איזה מצוות שם? פה ושם. עזוב, לא צריך. עזוב, אסור לגלות. לא צריך. לא צריך.
אז אם אני שומע שאתה משקיע שעתיים,
שעתיים נגיד, נגיד, בלימוד תורה,
אז 24 שעות פחות שעתיים,
פחות שמונה שעות שאתה לא יושן, אבל נגיד, כן.
אז זה, יש לך עוד מלנת אלפים זמן, עוד 14 שעות.
נכון. איפה הם? אתה עבודת שעתיים.
אבל יצר הרע לקח לך את כל הזמן, זה מה שאני אומר.
לאחד הוא לקח בשביל מכונית,
אחד לקח בשביל לטייל עם החיות,
אחד לקח אותו בשביל זה, ובשביל זה, ובינתיים, כמה הוא נתן לו ללמוד? נכון. שעתיים. אז זאת אומרת, זה הגנב שגונב מכולם.
אבל יש כל מיני בעיות שלא צריכים להגיד אותן. אנשים לא... הוא מייצר אותן! הוא מייצר בעיות! אין בעיות! רגע, רגע, שנייה. כן.
יש בעיות פנימיות שאנשים לא הולכים לספר לך אותן. לא, לא הבנת. כל יום יש לך 14 שעות פנויות. לא אני. לא, לא, עליך, עליך. מה? אנחנו בודקים. אתה, יש לך 14 שעות עדיין פנויות,
לא שמעתי מה אתה מנצל אותן מאדמורה.
אבל 14, כל יום, כל יום, כל יום. אתה יודע כמה הפסיד אותך?
זאת אומרת, אם אתה חי 70, 40 שנה הוא לקח לך בסיבוכי.
מה בסיבוכי? בסיבוכי. אתה יושן 8 שעות, מתוך 72 שנים,
אתה 24 שנים נתן לך לישון.
מה?
לא הבנתי, לישון? לישון.
אם יושנים 8 שעות, מתוך 24... תחזור, לא, זה כבר לא שבע. בסדר. אז זה כמה זה?
זה שליש מהחיים.
אם אתה חי 72,
24 שנה רק גדק, גלקתי אישיים.
אתה צריך כוח למחור.
ברוך השם. כן, אבל תראה, 24 הלכו, ועוד 14. ועוד ועוד, מה נשאר?
זה הגנב שגונב את החיים של האנשים.
ברוך השם.
מניח תפילין כל כך. ברור.
זה בתפילה. נברך. כן. כל הברכות. אה, זה כל ברכה שלך.
חגים. חגים. פעם בשנה, כל הכבוד.
פעם בשנה, יואו, תשומר חגים. למה לא? הכל טוב, ברוך השם. הכל טוב. זה מה שהוא אומר. מה שעושים, עושים. הכל טוב, בדיוק. מה שאתה עושה זה טוב. חכה לא דברים רעים.
באמת או שלא. אמרנו רק בזבוז של הזמן.
אם הוא גונב לך את הזמן בלי עבירות,
הוא הפסיד אותך מכל השכר המגיע לך בכמויות.
כי הוא מומחה גנב גדול.
והוא גם הרוצח הגדול.
את כולם עושקים בבית קברות.
גם את הכי גדולים בעולם עושקים.
זהו. וזו המטרה שלו.
שתאבד את הזמן, והוא ילשין עליך למעלה. תראה את בורך.
נתת לו 24, תראה, אין לו זמן בשבילך.
אם אני בא אליך עכשיו הביתה ואני מביא לך מטונו.
מה המתנה? בונבוניירה.
ויש בה 24 שוקולדים.
ואני אומר לך, אפשר לקבל אחד או שניים, תיתן לי. כן. למה? למה לא? למה כן? זה טעים.
מה טעים? בטח טעים.
תאכל, תאכל, בריאות.
עכשיו, מי מביא לך את הבונבוניירה?
אני.
ואני מבקש שתיים.
ואתה אומר למה לא, נכון?
אם בורא עולם נותן לך 24 שוקולדים שעות כל יום,
אתה נותן לו רק שני בונבוניירה, שניים שוקולד?
לא מגיע לו יותר?
לא. זה יום, יום באסר, יום באסר. הוא נותן לך כל יום 24. כל יום. כל יום. אבל לא כל יום דומה ליום הראשון.
לא, הוא הביא לך שוקולדים.
מה אתה עושה איתם? זה אתה.
חיים, שתיים, עין, ארבע, עין, שש.
איי, תגידי.
בגיסור, הגנב גונן.
עשה, אתה עשה את זה, אחוחו.
נכון. תגיד לו, אני לא מוכן להפסיד. אני מסכים איתך. תודה, תודה. מסכים איתך, אין פה מישהו מבין. תודה, תודה. טוב, מהיום תשים לב,
הגנב, תגיד לו,
רוחלאק, יצא לשכן, לא אני.
אני כבר הבנתי את הפטנט שלך.