החיוב ללמד תורה לאחרים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לרחל בת מיכל ושמואל בן דבורה יזכו לתקן את המידות, להמשיך בזיכוי הרבים,

תשובה שלמה לנועם בן רחל,

יגדל להיות תלמיד חכם וירא שמיים אמיתי והדסה ואביגיל בנות רחל יהיו צדיקות, לעבודתו יתברך.

אמן.

החיוב ללמד תורה לאחרים.

שולחן ערוך יורד יעה סימן רמ״ה.

כשם שמצווה

ללמד את בנו תורה,

כך מצווה על כל חכם מישראל ללמד לתלמידים

שגם הם נקראים בנים.

עד כאן לשונו, וזה מלשון הרמב״ם,

פרק א', מלכוד תלמוד תורה, הלכה ב',

ובספר המצוות לרמב״ם כתב בזה הלשון,

המצווה יא',

ללמוד תורה וללמדה.

כן כתב בחינוך מצווה ת' יט',

מצוות עשה ללמוד חוכמת התורה וללמדה.

וכן כתב בספר יראים,

למצוות עשה ללמוד וללמד תורה,

וכן בכד הקמח, לרבנו בחייה בערך תורה,

חייב ללמד תורה לחברו שכל ישראל ערבין זה לזה במצוות.

ובספר מנורת המאור

על נקווה,

פרק תלמוד תורה,

דאף לשונאו חייב ללמד תורה.

ובספר חסידים,

סימן, תת רפד חייב ללמד לתלמידיו עד שיראו שכבר אינם צריכים לו,

בהם כבר מלמדים לאחרים.

ועיין מדברי ירמיה

על הרמב״ם, רש, אלכות תלמוד תורה,

דאנא מצווה שממש ילמוד עם אחרים,

אלא שישתדל שיולמדו,

כמו מצוות מילה,

שהמצווה שישתדלו שכל אחד מישראל יהיה נימול.

כל הלומד את בנו תורה,

מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות.

המהרשע אומר שהרי על ידו כל הדורות יודעים בתורה כי ממנו בא הלימוד לכולם.

בסנהדרין יט,

כל המלמד בין חברו תורה,

מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

במסכת סנהדרין צדיק ט',

המלמד את בן חברו,

מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו,

שנאמר ואת הנפש אשר עשו וחרן.

אברהם מגייר אנשים,

שרה מגיירת נשים.

רבי אלעזר אומר,

כאילו עשאו לדברי תורה,

רבי אלעזר אומר, כאילו עשאו לעצמו.

בבא מציע פה,

כל המלמד את בן חברו תורה,

זוכה ויושב בישיבה של מעלה.

וכל המלמד את בן עם הארץ תורה,

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזרה,

מבטלה בשבילו.

וכתוב שם, כמה גדולים מעשי רבי חייא שעשה שלא תשתכח תורה מישראל,

שאפילו רבי יונתן,

רבי יוחנן, לא יכול לעמוד במחיצתו בעולם העליון.

כתוב שהקתדרה שלו טסה שם ועוקפת גם רבנים שלו.

בספר דרש אברהם

מביא משם הארי, זיכרונו לברכה,

יש ארבע עולמות,

זה למעלה מזה.

אביע,

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

המלמד בן חברו תורה,

זוכה ויושב בישיבה של מעלה.

פירוש,

יושב,

למעלה מהעולמות בריאה, יצירה,

עשייה,

זוכה לשב בעולם האצילות.

העולם הכי גבוה.

הלומד תורה ואינו מלמדה,

הרי הוא בכלל כדבר השם בזה.

בנו בית המדרש וסכרו להם מלמדי תינוקות.

נמצאו בתי מדרשים מרובים לישראל.

אשרי מי שמתחדש דברי תורה על פיו,

שדומה כמי שמשמיעים אותו מן השמיים,

ואומר הקדוש ברוך הוא,

שהשכר הגדול שיש באוצרותיי,

שלך הוא,

ובשבילך אני מציל את ישראל.

מובא בתנא דווה אליהו, פרק יג.

בכתובות נ',

וצדקתו עומדת לעד,

זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,

יהושע,

היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך לסדר הספסלים,

פורש המחצלאות,

הוא ייטול שררות,

כי נוצר תאנה

יאכל פריה.

משה רצה שבניו ימשיכו אחריו להנהיג את העם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא,

יהושע.

הוא היה דואג שכולם יתאפשר להם ללמוד,

להכין את הכול כדי שילמדו, הוא יהיה המנהיג.

מה עשה חזקיה המלך?

נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר,

כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב.

סנהדרין צדיק ד', וככה הציל את כל עם ישראל מסנחרי וכל צבאות עולם שעלו לכבוש את ירושלים.

ונעשה נס,

מלאך השם

ירד והיכה בהם, 370 מיליון.

תורת חסד על לשונה זה הלומד תורה ללמדה לאחרים,

סוכה מ'ט.

הלא פרוס לרעב לחמך,

ואין רעב

אלא מדברי תורה.

מכאן אמרו,

אם יש אדם שהוא מבין בדברי תורה,

יפרנס מתורתו.

אם ראית אדם

שאין בו דברי תורה,

הכניסהו לביתך למדהו קרית שמע,

תפילה,

למד אותו פסוק אחד בכל יום

או הלכה אחת,

וזרז אותו במצוות.

תנא דבי אליהו, פרק כז.

במסכת נדרים

ל'ז אסור לקבל שכר על מה שמלמד תורה לאחרים.

דמא אני בחינם, אף אתם בחינם.

ובכלי יקר

כתב הטעם

בפרשת ויתחנן

דמא אני בחינם, אף אתם בחינם,

כי זה מטעם ערבות שכל ישראל ערבים זה לזה.

ואם יחיד יחטא, יישאו רבים עוונו.

במשנה, פרק א' במסכת אבות,

אנשי כנסת הגדולה אמרו שלושה דברים

היוו מתונים בדין,

והעמידו תלמידים הרבה,

ועשו סייג לתורה.

כשהיה אומר אדם אחד לחברו בירושלים,

הקרני,

השנני,

דף אחד,

למד אותי מהמקרא דף אחד, למד אותי מהמשנה דף אחד, ואומר לו אין בי כוח.

אמר הקדוש ברוך הוא,

תבוא שעה

ואני עושה כן לכם.

זה מה שכתוב, וילכו בלא כוח.

זאת אומרת, נופלים במלחמה ובצרות ובייסורים.

כתב בעל מחבר ספר הפרדס באור השנים,

שהעוסק ללמוד תורה לבני עם הארץ,

שאין להם חינוך מצוות בבית,

אין צריך ללכת לצדיק לבטל גזירה,

רק הקדוש ברוך הוא שומע לו שלא כדרך הטבע.

הצדקה של החזקת תלמוד תורה היא הצדקה יותר גדולה,

הגם כי כל צדקה חשובה בעיני המקום,

אבל מכל מקום אינה נצחיות כל כך

כמו הצדקה שנותנים לקיום התורה הקדושה ולהעמיד דורות ישראל כשרים,

ומזה נמשך שלשלת גדולה של תורה עד סוף כל הדורות,

ועושים בזה תועלת טובה לכל הדורות עד עולם.

דברי יואל, חלק ב',

דף קצדיק ז״ל.

במדרש שמואל, פרק ב' דאבות,

אם למדת תורה הרבה,

אל תחזיק טובה לעצמך,

רק תלמד אותה לאחרים.

וכתוב כל אדם לעמל יולד,

לעמל, ראשי תיבות, ללמוד על מנת ללמד.

החיוב לקבוע תלמוד תורה בכל עיר ועיר.

אם ראית עיירות נתלשים ממקומן,

דע שלא החזיקו בשכר משנים, דהיינו ששונים לתלמידים.

ומסכת שבת קופיותית,

דעיר שאין בה תינוקות של בית רבן, מחריבין אותה.

בספר הקדוש ויואל מוישה,

מאמר ראשון הקודש, אותיוד,

כתב שלא מצינו בשום עבירה דאורייתא.

אפילו חמורה מאוד להחריב את העיר

חוץ מעיר הנידחת.

שם זה עיר שהלכו אחרי עבודה זרה.

והטעם, משום שראו חכמים, זיכרונם לברכה, במלמדי תינוקות בתשבר,

קיום של כל התורה בכל העולם כולו.

וביטול העניין הזה הוא חורבן העולם.

ואין להניח עיר כזאת בישראל.

ברם זכור אותו האיש לטוב.

מדובר על רבי יהושע בן גמלא,

שאלמלאו נשתכחה תורה מישראל,

הוא שהתקין להושיעים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר.

כמו שכתוב,

בבא בתרא דף כא,

שמצד תקנה זו אין שכנים יכולים למחות

בתינוקות של בית רבן שלא ילמדו בחדרו,

מפני שאינו יכול לישון מכל הנכנסים והיוצאים.

ועיין בספר ויואל מוישה שהתקנה הייתה בשביל עניים בממון ועניים בדעת

שלא שכרו מלמדי תינוקות בשביל בניהם.

וזה לשון הטורבא המחבר ביורי דעה סימן רמ״ה מושיבים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר

שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.

מבואר בחושן משפט סימן קסג שמצד התקנה זו חייבים כל הקהל

להשתתף

בהחזקת התלמוד תורה אפילו מי שאין לו בנים

וכופין את העשירים להחזיק את בני העניים.

וכתב הגאון הקדוש

בעל בני ישכר זכר צדיק ורכה

בקונטרסט תמחין דאורייתא

שאחר תקנת רבי יהושע בן גמלא אין יוצאינה מצוות עשה מן התורה

רק בלימוד התורה לכל התינוקות שבעיר

אבל במה שלומד עם בניו לחוד עדיין לא יצא.

והתורה נתנה רשות לחכמים לגזור על המצוות באיזה אופן יהיה נעשה והעושה באופן אחר

גם מן התורה לא יצא.

חיוב גדול על כל מי שמאמין בשם ובתורתו

ואוהב את שמו יתברך

לראות שלא תשתכח תורה מישראל

וזה על ידי החזקת ישיבות בכל עיר

וכי יש לך עלבון גדול מזה שרואים בכל יום שהתורה מתמוטטת

ואיננו חוששים לכבודה ואין קול ואין רעש בעולם

ועל זה נאמר אוי להם לבריות מעלבונה של התורה

באשר למי שנוטל עצמו למקצוע הזה שהוא יסוד שכל בית ישראל עומד עליו

שמוליד בנים למקום

ואין קץ למתן שכרם

שאחר כך תלמידים אלו לומדים

עם יוצאי חלציהם

ואחר כך עוד כמה וכמה דורות

וכולם נחשבים על הראשון.

ואיך הוא צועק בכל יום ומתפלל

הבו לאדוני כבוד ועוז

אם הוא לא דואג

שיהיה כבוד ועוז

על ידי החזקת התורה והקמת מוסדות

לתורה כשרים

המעלה של תינוקות של בית רבן ועונש ביטולה

אין העולם מתקיים

אלא בשביל הבל של תינוקות של בית רבן זאת אומרת הבל התורה שיוצא מפיהם של התינוקות

תינוקות זה הקטנים עד גיל חיוב

עוד אמרו חכמים זיכרונם לברכה

שהבל תינוקות של בית רבן

מבטלות גזרות רעות

לשון רכה תשבור גרם

תינוקות של בית רבן גזרות רעות מבטלין

לפי זה הגורם ללמד תורה לתינוקות של בית רבן

הוא עוסק ביישוב וקיום העולם

וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית

כמו שאמרו חכמים הדן דין אמת לאמיתו

נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית

וזה לשון סדר היום

המוציאים יקר מזולל

הם שותפים לבורא יתברך בבריאת העולם ובהעמדתו

וכן הוא גורם לבטל גזרות רעות מישראל

וכן מובא בשות חיים ביד סימן קכו

לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן

כמו שמובא במסכת שבת קיוט

ושם כתוב אל תיגעו במשיחי

אלו התינוקות של בית רבן

בואו ראה כמה חביבים תינוקות לפני הקדוש ברוך הוא

שלא גלתה שכינה עד שגלו הם

שנאמר

עולליה הלכו שבי

ואחרי זה מה כתוב?

ויצא מן בת ציון כל הדרה

כתב בשולחן ערוך יורה דעה

סימן רמ״ט דמצוות צדקה לנערים ללמוד תורה המעולה מכל הצדקות

אז אם כן אנחנו רואים מה החיוב

על כל אחד ואחד

לעשות

בעניין זה

ומחר, אם ירצה השם בלא נדר

נראה שוב פרק רביעי

זכות מזכה הרבים

שכל המזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו

משה זכה

וזיכה את הרבים

זכות הרבים

תלוי בו

בספר חסידים כתוב

אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעליהם יאכלו

מתחיל בלשון יחיד אמרו צדיק

וסיים בלשון רבים כי פרי מעליהם

לצדיק שזיכה את הרבים

יהיה לו חלק עם כל אחד ואחד בגן עדן

רבי חנניהו ברגשי אומר

עושה הקדוש ברוך זה קדוש ישראל ויכוח

ירבו לעולם תרום ומשורות שנעמור אדונו

בסלמאן זוהר יחדין תרום ויאדיר