שלשה סיפורים נותרו לנו מרבי אלימלך מליז'נסק על חבלי משיח.

הדבר האחד, שאמר הרבי רבי אלימלך זי"ע, שבדור לפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר ה' בצורה כזו שאילו היו עושים כן בדור הבעש"ט זי"ע לא היו בני אותו הדור מסוגלים לשאת זאת מחמת עדינות הרגש שהיתה להם, אך בדור שלפני הגאולה ירדו לעולם נשמות שיש בהם טמטום המח והלב וחסרי רגש שלא יהיה אכפת להם כל כך ויוכלו לשאת מצב כזה של השפלה ורמיסה.

הדבר השני, המשיל משל שבדורו של משיח ימתח הקב"ה כביכול חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו, וכל בני ישראל כביכול יאחזו בחבל הזה, ואז יאחז כביכול בקצהו וינער ויטלטל את החבל עד שיטולטלו כולם באויר ולא כולם יוכלו להחזיק מעמד בטלטול כזה, ורבים יפלו ארצה. והשוטים יאמרו, אם הקב"ה מנער אותנו בודאי רצונו שנרפה מן החבל, וצריך לעשות רצון ה' יתברך, ועל כן ירפו מן החבל ויפלו גם הם ארצה, והחכמים המעטים יחזיקו בחבל נחלתו בכל כוחם ומאודם ולא ירפו ממנו. וזהו חבלו של משיח. אם לקחת את זה בהשלכה להיום, שבדור הזה כמו ששמענו קודם ירדו לעולם נשמות שיש בהם טמטום המח והלב וחסרי רגש שלא יהיה אכפת להם כל כך ויוכלו לשאת מצב של השפלה ורמיסה, זה ירדו כאלה נשמות, ואם הם יטמטמו את עצמם במאכלות אסורות, בשקצים ורמשים בנבלות וטרפות על אחת כמה וכמה. אז אם נתאר את זה לפי החבל ומטלטלים והם אומרים שאם הקב"ה מטלטל אז סימן שהוא רוצה שנעזוב את החבל, והם יפלו, וכמובן שהם טועים, כי הקב"ה רוצה לראות אדרבא, מי יחזיק בנסיון, והם לא יחזיקו, וזה נקרא חבלי משיח, שרבים יפלו באמונה.

אז אותו דבר עכשיו שיש בעיה חמורה בנושא הכשרות ואכילת שרצים ושקצים, יבואו המטומטמים ויגידו, אם הקב"ה עשה שכולם יאכלו כאילו נבלות וטרפות ושקצים ורמשים אולי הוא רוצה שבאמת נאכל חזירים ועכברים וסוסים באוכל בסלט חי, אולי. עד כדי כך יהיה הטמטום שאנשים לא יעכלו ולא יבינו שזה בעצם הנסיון שמטלטלים אתכם עם החבל, חבלי משיח לראות היחזיקו או לא, אז מה הם אומרים, מה נאכל, אז איך כולם אוכלים, אז אם כולם עוזבים את היד אז גם אנחנו עוזבים את היד ואנחנו לא דואגים לכלום.

הדבר השלישי שהוא אמר, שבדורו של משיח יהיה בורות, בורות נוראה ובלבול בין טוב לרע, והבירור יהיה באופן הדומה לניפנוי הקמח בנפה וכברה ממש כמו שצריכים לנפות עכשיו כל דבר מהחידקים והכל, כי כאשר שמים את הקמח בנפה מטלטלים אותה הנה והנה, וכל חלקי הקמח, הן הנקי והן הפסולת כולם נחבטים בדפנות הנפה, ואח"כ כל הקמח הנקי העובר בנקבי הנפה נופל לכלי שתחתיה ונחבט שוב בנפילתו, ואילו למעלה נשארת כל הפסולת. והפסולת כשהיא רואה שהקמח הנקי, הלא הוא הסולת, נפל למטה ונחבט עוד פעם נוספת מעבר לטלטולים והחבטות עוד הוא נפל למטה ונחבט, אז הפסולת מתגאה עליו לאמור, ראה גודל שפלותך שאתה נפלת למטה ונוספה לך ע"י זה עוד חבטה, ואילו אני הפסולת גם נשארתי למעלה וגם לא קיבלתי עוד חבטה.

אך באותה שעה אין הפסולת יודעת שנשארה למעלה רק לרגע קט, כי בעבור רגע יהפכו את הנפה וישליכו את כל הפסולת לאשפה. כן באופן זה, יהיה הבירור בין טוב לרע בדורו של משיח, שבתחילה יטלטלו ויחבטו כולם, טובים ורעים כאחד כדרך הניפוי, ואז יפלו יראי ה' ויאמרו להם ראו שנפלתם כל כך נפלתם למטה ונחבטתם ואנו עומדים מעליכם ורומסים ודורסים עליכם, זה הסימן שאנחנו טובים מכם.

אך אוי ואבוי לאותם רשעים שאינם יודעים שכל היותם למעלה הוא כדרך הפסולת הנשארת בנפה, שהוא ביד המנפה. וכשם שהמנפה בגומרו לנפות משליך את כל הפסולת כי אין לו חפץ בה, כך לאחר הבירור הזה של ימות המשיח יטול ה' יתברך את כל הרשעים והפוליטיקאים שעלו למעלה ורמסו את החרדים לדברו וישליכם מעל פניו כהשליך את הפסולת שבנפה, או אז יתברר להם שהיותם שולטים על החרדים לדבר ה' לא היה לטובתם ולמעלתם אלא אדרבא, נהפך להם לרוע. עד כאן מדברי רבי אלימלך מליז'ינסק.

ויש פה בעל הכותב, שכותב לעיין בפסוק בעמוס ט' ט', הנה עיני ה' אלהים בממלכה החטה, והשמדתי אותה מעל פני האדמה, אפס כי לא אשמד אשמיד את בית יעקב נאום ה' כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגויים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול ארצה. ובמצודות דוד מסביר, אניע בגולה את ישראל, בין הבבליים כמו שמנענעים תבואה בכברה, בנפה, להפיל העפר דרך נקביה, אשר עם כל זה הצרורות הגסות לא יפלו לארץ דרך נקבי הכברה, כי צר להם נקבי הכברה, כן ישראל אם כי יהיו נעים ונדים בגולה לא יתמו שם הצדיקים כי אם הפושעים והמורדים. עד כאן לשונו והוא פלא, והדברים מדברים בעד עצמם.

תראו, ברגע שתתברר האמת כמו שכתוב כאן יהיו המון הפתעות, שחלק גדול מההפתעות אני יודע, ולא דיברתי עליהם עד עתה, אבל מאחר שיש ליצנים רבים שמזלזלים במה שנאמר, מה שנשמע, ומה שמוכח, ומפרסמים את זלזולם במקומות שאין מי שיוכל לענות, והשאלות מגיעות אלי, ואומרים שאומרים כך ואיך יתכן ואיך אפשר לומר דבר כזה וכו' וכו', אז החלטתי לפתוח דבר שהיה כמוס עמדי יחסית, ולפני 15 שנה נדרשתי לדבר זה, לטפל בנושא הכשרות של יורה דעה בראשותו של שלמה מחפוד, היום אני קורא לו כך, פעם הייתי קורא לו הרב, הרב הגאון, היינו בידידות גדולה, אף פרסמתי אותו בעולם, וגרמתי שיאכלו משחיטתו באשר היה לו שם טוב וחזקה, כי הוא עבד אצל הרב לנדא הזקן, והכנסתי אותו לכל בתי המלון שאנחנו הלכנו, מי הכיר אותו בכלל, לא שמעו מזה, תימני? מה זה יש השגחות שידועות, מאיפה הבאת לנו את זה, ואני הכרחתי, אם לא לא לוקח את המלון, לא לוקח את האולם, לא לוקח את זה, וככה התפרסם שמו בעולם. עד שיום אחד הגיע אלי אחד מחברי הועדה, ועדת הכשרות יורה דעה, וביקש פגישה דחופה, נו, קיבלתי אותו ישב אצלי מספר שעות רצוף ותינה בפני פרשיות מדהימות שתסמרנה שערות הראש לשמוע, על האיש ועל הצוות ועל "ההשגחה" במרכאות וכל שאר הדברים. ואמרתי לו, וזה אתה אומר על דעתך? אומר לא, כל חברי הועדה הם תמימי דעים איתי, והם יוכלו לבוא לספר לי כולם? אמר לי כן. ואז הזמנתי אותם, והם סיפרו לי דברים נוראים, ואחרי שעות רבות, לפחות שש שבע שעות פגישה ראשונה, וכל אחד רק מוציא מה שיש לו בבטן ומה שהוא יודע ומה שהיה עד ונוכח, שאלתי אז בסוף, יש לי בשר שלו בתוך המקרר, מה אני עושה? נפסק לי לזרוק הכל לפח ולהכשיר ולהגעיל את הכלים. זה היתה הפתיחה. אחרי זה במשך ששה חדשים בהוראת הרב שפירא זצ"ל אמר לי להכנס לעובי הקורה, לראות אם אכן כך הם הדברים ומה ניתן לתקן, ובמידה ולא יתקנו אז הוא יגיד לי מה לעשות וזה יהיה בהמשך.

בין המסמכים שהם הציגו בפני, מסמך אחד שנכתב ביום חמישי ג' תמוז תש"ס, אנחנו תשע"ה 15 שנה, פרוטוקול שנערך במערכת הכשרות יורה דעה לסדרי הנהלים במערכת. א', קיום חברי הועדה זהו תנאי לקיום הכשרות, בלי הועדה הזאת שחתומים עליה אלה שנקריא, לאין כשרות, זה תנאי לקיום הכשרות. ב'. חברי הועדה נקבעו על פי החלטת הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א ואלו שמותם: הרה"ג עזרא מחפוד, הרה"ג יוסף חממי שליט"א, הרה"ג משה שוקרון שליט"א, הרה"ג יעקב  מועלם שליט"א.

ג', חברי הועדה יש להם ורק להם הסמכות הבלעדית להחליט בכל הענינים הקשורים למערכת הכשרות, כגון, מינוי מפקחים וכדומה, כמו כן, שום תעודה לא תנתן מבד"צ יורה דעה לשום עסק או מבקש בלא אישור והסכמת ה ועדה. אז כמובן שכולכם מתחילים להבין שכל זה הוחלט על פי הרה"ג שלמה מחפוד וכל זה תיקון לבעיות חמורות שהיו לכן יש את הועדה. אז תשימו לב לפרטים מה כתוב, רק לועדה יש סמכות בלעדית להחליט בכל הענינים הקשורים למערכת הכשרות, משמע שקודם אף אחד לא טיפל בזה רק אנשים שלא ראויים לטפל במערכת הכשרות, כגון מינוי מפקחים וכדומה, בזה טיפלו אנשי עסקים ולא אנשים יראים שצריכים לטפל, כמו כן שום תעודה לא תנתן מבד"צ יורה דעה משום עסק או מבקר להסכמת הועדה, משמע שהיו נותנים חופשי על הבר לכל אחד העיקר לקבל את האגרה.

ד', תגבה אגרה ע"י גובה ורואה חשבון יפקח על הנעשה כבכל חברה מתוקנת ולא צריך להסביר למה.

ה', חברי הועדה יקבלו דוחות כספיים בכל הקשור לבד"צ כדי שיוכלו לדעת על הנעשה בנוסף לרואה החשבון, ז"א גם לא סומכים על רואה החשבון.

ו', כמו כן אין לשום גוף או גורם כל שהוא סמכות לקבוע את שכר המפקחים וכן הוצאות או רכבים וכדומה, סמכויות אלו הינם נתונים להחלטת הועדה בלבד, כמובן שהועדה תשמע הצעות ותשקול ותקבע כפי ראות עיניה.

ז', כל בקשה או דרישה תצא מהועדה לנוהל תקין במערכת הכשרות כגון ניירת תיקיות וכדומה, יענו ויתבצעו מיידית כדי שנוכל לעמוד ולהעמיד כשרות למהדרין וכהלכה. שמעתם? מה יעמיד את זה ככשרות למהדרין וכהלכה? שכל בקשה ודרישה תצא מהועדה בנוהל תקין במערכת הכשרות כגון ניירת תיקיות וכיו"ב, זה יגרום שזה יעמוד בכשרות כהלכה.

ח', מוסכם על הועדה שאביחי, זה בן משפחתו של הרה"ג, מוסכם על הועדה שאביחי, כמדומני שזה אחיה של אשתו, מוסכם על הועדה שאביחי הינו מנכ"ל ברשומות לכל הקשור לבד"צ ועליו ליישם את כל החלטות הועדה בענינים כשרותיים ובתנאי עבודה. איפה שמעתם כזה דבר שמנכ"ל כפוף לועדה, משמע שההתנהלות היתה לוקה בחסר. בעדינות.

ט', כבוד הרה"ג שלמה מחפוד נותן את כל הגיבוי והסמכויות לועדה ואין לשום אדם לערער או לזלזל בכל החלטה שהיא, משמע שהיה פה זלזולים ולא התייחסו וכו'.

י', מסמך זה יהיה חתום ע"י חברי הועדה ואביחי, כדי שזה יכריח אותו לקיים את כל הכתוב, לפי הרה"ג.

י"א, כל מטרתנו היא להגיע לשלמות במערכת ולאחדות למען כבודו של הרה"ג שלמה מחפוד ולמען כלל בית ישראל.

עכשיו, פסקה חדשה, אביחי יודע כי אל לו להתערב בסעיפים כדלקמן, אחד: לא להתערב בנושא של השגחה וכשרות, זה מובן כן למה. שתיים, לא למנות מפקחים ומשגיחים, זה מובן למה. שלש, לא להוציא תעודת הכשר לפני שקיבל הודעה מהרב יעקב מועלם בלבד. זה מובן למה. ארבע, להוציא דוחות כספיים כפי בקשת הועדה. אני מבקש לא להרהר. חמש, לא לקבוע שכר מפקחים הוצאות וקביעת רכבים. סקנדל. כל מסמך זה נכתב על ידי הרה"ג עזרא מחפוד שליט"א, והרב יעקב מועלם שליט"א. מי חתומים? שלמה מחפוד, יעקב מועלם, הרב אביחי גיאת - המנכ"ל, הרב עזרא מחפוד, הרב אלעזר נידם, הרב משה שוקרון, וחממי יוסף. כל אלה חתומים על המסמך הזה בתש"ס ג' תמוז.

ואז הם באו אלי עם המכתב הבא וסיפרו לי את העובדות, פה זה כתוב בקיצור מפאת כבודו של הרה"ג, אבל גם בין השורות אתם תבינו מה הלך שם.

נוכחים, הרב עזרא מחפוד, הרב יעקב מועלם, הרב אלעזר נידם, הרב יוסף חממי, זה הועדה של הכשרות, תאריך כ"ו ניסן תשס"ה. מאז המכתב המנוסח המבורר המלובן על ידי הרה"ג בהסכמתו, עוברים תשעה חדשים, כ"ו ניסן תשס"א. הנידון: מחאת חברי הועדה בפני הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א. למה צריך לכתוב לו את זה? כי הוא לא עונה להם בכלל.

הננו להזכיר לכבוד תורתו מה שידוע לו כבר לדאבוננו, רק אנחנו מזכירים לך, א', למסעדת קוזינה ניתן אישור כשרות לפסח ללא ידיעתנו כלל, לא לועדה ולא לראש המפקחים, וזאת למרות שהמקום  מפורסם בריש גלי ובשלטי ענק שהוא תחת השגחת הבד"צ, איך הבד"צ נותן אישור כשרות, לא השגחה, לא פיקוח, ללא אישור כשרות, זה מסמך מטעה, אישור כשרות למסעדת קוזינה ללא ידיעתנו כלל, לא לועדה ולא לראש המפקחים, אז מי היה שם, כל הפסח יאכלו ענווים וישבעו, כך רגיל הרה"ג לומר.

ב', גם מסעדת אל-גאוצ'ו ברמת גן נפתחה בפסח, למרות שכבוד תורתו הודיע להדיא ששום מסעדה לא תפתח בפסח. חמץ בפסח קטן עליהם. קטן עליהם.

ג', במצות יהודה נעשה יצור בהעלמה מהועדה למרות שכל חברי הועדה ביקשו להיות נוכחים בשעת האפיה והם יודעים למה, חמור הדבר. הועדה מבקשת לשם שמים ואין מענה גם מכבוד תורתו. אשר היה מן הראוי להיות איתנו יד אחת ולא נמשך לשיקולים של זרים. שמעתם? במקום שהרה"ג שנתן להם את הסמכות יהיה בצד של הרבנים, הוא נמצא בצד של השיקולים הזרים. אז הם אומרים אנחנו פונים אליך, יש חמץ בפסח! לא מעניין, לא עונה בכלל, יאכלו ענוים וישבעו.

ד', מצות ראשון, מהו זה לשלוח משגיח כאילו לעזור לרב מועלם שליט"א שר למעשה הינו העלמת עין מחמץ, כאשר הוכח לאהרן ג'ירפי עצמו וכל המשגיחים שם אשר אמרו שהשגחתו אינה מגיעה אפילו לרבנות, ונתחלל בזה שם שמים. אז הועדה צועקת, הרב מועלם אמר מאכילים פה חמץ! אז במקום להוריד את הכשרות ולרדת מהענין שלחו לו עזרה. אני אומר לכם רק את הראשי פרטים, לי הם סיפרו את הפרטים, מזעזע.

ה', שחיטה בחו"ל, לא ידענו שרבי בצלאל חדד נעשה ראש צוות לפסוק עבור בד"צ כל עניני שחיטה רבתית בחו"ל, וחבל דלא ידענא כלל משליחותו מטעם הבד"צ, וכבר רינונים נשמעו מבחוץ על שליחות זו, וכמו שכתוב סוף דבר הכל נשמע. ולא אכפת לרה"ג, והוא לא עונה לועדה. כאילו הם אדים, הוא רק נמשך לשיקולים זרים, כפי עדותם של הועדה, מי זה הועדה? הרב עזרא מחפוד, הרב יעקב מועלם, הרב אלעזר נידם והרב יוסף חממי, ומי שמבין למה יש פה צעקות כאלה, וזה רק בראשי פרקים, והם כותבים בסוף: אנו רואים בזה ובעוד כמה מקרים אשר לא פרטנו כאן שהועדה לא היתה אלא לגושפנקא, רק חותמת, לכל הנעשה ע"י אחרים, כמו שהיה מקודם לפני התקנון הפרוטוקול המתוקן שבא לתקן, אבל הרה"ג לא מעניין אותו מתיקון, מעניין אותו שיהיה לו גושפנקא, שיגידו שיש רבנים חשובים והוא יפנה אליהם, אתם לא מאמינים לי הנה תשאלו אותם אלה הרבנים. אז הם אומרים, הועדה לא היתה אלא לגושפנקא על כל הנעשה ע"י אחרים ולמעשה אין להם לטרוח להתערב בכשרות ואפילו משכורת כדאי לתת לזה. שבו בבית, קחו את המשכורות רק העיקר שיהיה חותמת שאתם הועדה ואנחנו נמשיך עסקים כרגיל.

ובזה אנו חותמים ומביאים דו"ח לכבודו תורתו, וחתומים כל אלה שהזכרנו, עזרא מחפוד, יעקב מועלם, אלעזר נידם, חממי  יוסף.

טוב הם באו אלי עם זה ופתחו לפני את היריעה, אני אומר לכם שש שבע שעות, ומאותו רגע אני הייתי המום, אמרו לי לזרוק את הבשר, זרקתי את הבשר, עשיתי קודם כל ניקוי וזה, שאלתי את הרב שלי, אמר לי לאלה שקרובים אליך וזה תודיע בלחישה בינתיים שיזרקו ולא ישתמשו ולא כלום, ככה לאנ"ש מה שנקרא, אלה שסומכים עליך וכו', שלא יהיה תקלה ומכשול, ועדיין לא להודיע ברבים עד שנבדוק אתה דברים וניתן הזדמנות גם לרה"ג להגיד את דברו וכו'.

אני לא נכנס להמשך, אני ממשיך בענינה של הועדה. אז הוא הזמין אותם לבית דין של הרב ניסים קרליץ, דרך אגב שם היו לו הרבה מאד כאלה שעוזרים לו וגם נגדי ניסו לעזור לו וכו', שמעתם שיחה אחת מהרב רובין שגררו אותו לשם והוא הזכיר את זה, והוא אמר עד כמה הרב יהודה שפירא אמר שאם אני נכנס לאיזה ענין צריך לקחת את זה בשיקול דעת רציני, כי הוא לא אומר דברים סתם, ואני מכיר אותו עשרות שנים ואני גידלתי אותו וכו' וכו', וכל ההמשך ידוע.

אז הם כותבים לכבוד בית הדין, לא תאמינו מה שתשמעו. לכבוד בית הדין שע"י כבוד מורנו הרב הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, הננו להודיע לכבוד הדיינים שליט"א שאמנם גדול האמת, נגיע לבית דין לברר את האמת, גדול האמת, אך אין אנו יכולים להגיע לדיון שהוזמנו אליו מפאת שהדבר כרוך בספק נפשות רח"ל. ספק נפשות. אתם שומעים? ספק נפשות. ופה אני אעצור רגע ואני אגיד לכם, מי שהלך אחד מהמפורסמים פה שהלך איתי לאורך כל הדרך כמובן כמו כולם, יום אחד פתאום אני שומע שאומרים שאפשר לאכול, אומרים לי אפשר לאכול, איך אתה אומר שאפשר לאכול? באתי אליו אמרתי לו כבוד הרב, מה אתה עושה? מה קרה? הוא אומר מה אני אגיד לך איימו עלי, אני לא יכול עליהם, אני לא יכול עליהם, אמרתי לו מה אבל אתה מפקיר את המערכה, אתה מוכר אותי, כולם יגידו שאני סתם אמרתי את הדברים, אתה גררת אותי, אתה חתום על המסמכים ואתה אומר עכשיו שאפשר לאכול? הוא אומר מה אני יעשה זה פיקוח נפש. ועד היום הוא אומר שאפשר לאכול. מהפחד, ולא רק הוא, עוד שניים אני יודע שהם אפילו אוכלים. הרביעי אני לא יודע.

ואמנם שולחים אנו לכבוד בית הדין את המכתב ששלחנו לרב מחפוד שליט"א מיד ליד, והוא הוא שהראה אותו פה ושם, ונודע הדבר כתוצאה מכך, ז"א הוא האשים אותם בהפצת פשקוילים עליו בירושלים אז הם אומרים לבית דין, הוא הוא הפיץ את המסמך, למה? כי אם הם נתנו רק לו והם לא הפיצו וזה הגיע למקומות כאלה ואחרים ממה שעובר מיד ליד, אין תרגיל יותר טוב בשביל להפיץ ממה שהפיצו. דרך אגב, ככה היה איתי, כשאני רציתי לעזור לו כמה חדשים, ובררתי הכל, ויש לי הקלטות בלי סוף, והכל מאותה תקופה, כל הדיבורים כל הדיונים עם כל מי שדיברתי כולל כל הצוות שלו, הצוות של השוחטים שלו, כל המנקרים, כל הזה בארץ בחו"ל בכל המקומות, עם כל זה שבאתי לעזור לו והוכחתי אותו על פניו והוא הודה לי שבאלגאוצ'ו הוא האכיל נבלות וטרפות, אבל הוא אמר זה לחילונים, אמרתי לו אבל יש תעודת כשרות שלך, דרך אגב יש פרוטוקול בבית הדין של הרבנות הראשית בנושא הזה ששמה הוא אומר דברים, רק הוא מסלף ככה וככה רואים שומעים כתוב ויש לי את החומר המדויק מה לי הוא אמר. אז מכל מקום, דרך אגב אני הטמנתי לו גם שני עדים שישמעו, חוץ ממנו, עדים חיים, לא הקלטות רק, עדים חיים ששמעו אותו שהוא מודה. והוא הלך משם כי הוא הבין שהוא הסתבך, הבאתי לו את הפינה, הבאתי לו את העובדות שלא יכול לברוח, ואז הוא הלך ואמר יואו, הוא עושה לי ככה הוא עושה לי ככה הוא עושה לי ככה, ומאותו יום התחילה המערכה. במקום שיגיד תודה כי אני לא איימתי עלי וולא אמרתי לו כלום, אמרתי לו שמע זה אני יודע, עכשיו אני רוצה לעזור, בא נקים בית דין שהבית דין הזה הוא יפקח, לא ועדה, בית דין שהוא יפסוק כמו שיש בד"צ לכל אחד אפילו שהם לא עובדים לא עושים כלום זה רק כותרת, אבל בא נעשה בית דין, אתה תהיה אב בית דין והכל בסדר, יקנו לך מכונית יפה והכל ואתה וזהו ונסע מפה והלאה והכל יהיה בסדר. וכל השמועות וכל לזות שפתיים הכל יימחק, זה מה ששלח אותי הרב שפירא לעשות, ועשיתי את זה בנאמנות. אני אקריא לכם את המכתב שלו, לא עכשיו, אבל זה התרגיל שלו, ככה הוא עשה גם לי.

ואח"כ הם כותבים, התפטרותנו כמצורף כאן, היתה לאחר שלא מצאנו עצה כלל לקיים עצמנו בכשרות זו, וכל ההבטחות וההסכמים שנעשו לתועלת לא כובדו, כמו שאצלי, סחבו אותי חודשים כאילו כן כן נעשה נעשה נעשה, ובסוף עשו מלחמה בדיוק הפוך. מאוהב שרצה לעזור הפכו אותי לאויב. ורבים חללים הם הפילו בזה, הרבה נכשלו בזה, חשבו שאני סתם עושה לא יודע מאיזה סיבה חרתתו להם שמה כל החבר'ה האלה שמה, אבל הם ישלמו על זה, ושלמו חלק נפטרו כבר מאז שלא היו כל כך מבוגרים, וכו' וכו' מי שיבדוק מי דיברו נגדי אז יבדוק אם הם בכלל עוד פה בסביבה.

אבל כל ההבטחות וההסכמים שנעשו לתועלת לא כובדו, ברוך ה' אנו משתדלים לעסוק בתורה ואין לנו מידע כלל על מקור הפשקוילים שפורסמו בירושלים רח"ל שלא כדרכה של תורה, וה' אלקים יחקור זאת. הם כותבים לבית דין.

ובכן, הדבר מסור לידי בית הדין לברר את הדרך הרצויה לפני ה' כאשר אנו לא יכולים יותר מאשר למסור מכתבנו הנ"ל. להזכירכם, הם פחדו להגיע לבית דין מפאת שהדבר כרוך בספק נפשות. זה החבר'ה שיש שם, ספק נפשות. מי חתומים: עזרא מחפוד, יעקב מועלם, אלעזר נידם, חממי יוסף.

ומכתב ההתפטרות: אור לו' אייר תשס"א, לכבוד הרב הגאון שלמה מחפוד שליט"א, לאור מכתבנו מיום כ"ז ניסן תשס"א ומחאתנו בכמה ענינים שקרו במערכת הכשרות, ולאור הפרוטוקול מיום ג' תמוז תש"ס, ובו מתוקן נוהלים וסדרים במערכת הכשרות אשר לא נתקיימו, זה המכתב הראשון שהקראנו, על כן לצערנו אין אנו מוצאים את מקומנו במערכת כשרות זו ומגישים בזה את התפטרותנו ממערכת כשרות זו, ובודאי שכבוד תורתו יודע כי אין כוונתנו כלל כלפיו, באשר כבודו תמיד חשוב בעינינו והערכתנו רבה אליו. שפנים. הרי אתם אומרים שהוא לא התייחס אליכם ולא ענה לכם שום דבר, ואתם אומרים שהוא הלך ונמשך אחרי גורמים חיצוניים ולא אחרי הרבנים והכשרות, ואתם ממש הוא חשוב בעינינו והערכתנו רבה אליו. וזה אחרי ספק נפשות. נפלא מאד. בכבוד רב, חברי ועד הכשרות, עזרא מחפוד, יעקב מועלם, החותם בכאב גדול, אלעזר נידם וחממי יוסף.

עד כאן הפרק הראשון, חבלי משיח והבלי הכשרות. עכשיו שיכו על חטא כל הטיפשים והמטומטמים מאכילת כשרות זו שחשבו שאני יוצא נגדם סתם, הרי זה עדות מתוך הבית, זה הועדה שאתה הקמת הרה"ג, לא אני, הם שבאו וסיפרו, לא רק לי, גם לבית דין, וכתבו לך מכתבים, ואתה לא התייחסת אליהם ולא עניין אותך הכשרות, עניין אותך ענינים אחרים, עם אנשים אחרים ולא עם רבנים ששואפים לכשרות לשם שמים. אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה כך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.