אמהות יקרות, אתן ודאי רוצות בנים ובנות צדיקים וצדיקות...
הרב: תדעו לכם, אמהות יקרות, אתן ודאי רוצות שהבנים שלכם והבנות, יצאו בני תרבות, יראי שמים, צדיקים וצדיקות, שלא יהיה צווחה, ולא יהיה צעקה, ולא יהיה אנחה, בבתיכם, נכון? לא תצטרכו לחכות במרפסת, מתי יגיעו? מה קרה? שלא ידפקו מהמשטרה, וכו' וכו'.
אז לכן, צריך לדעת, שמי שמאכיל את הילדים שלו, בטעות, בטעות, כאלה מאכלים (נבלות וטרפות, שקצים ורמשים ועוד), הילדים שלו יצאו לתרבות רעה. אז אפילו יחנך אותם, ויקח אותם לבתי ספר הכי טובים, ומורים הכי טובים, וחברה הכי טובה, והכל, המאכלים שמטמטמים את הלב, הם הם שיגרמו שיצאו לתרבות רעה.
והיום בבוקר נתתי שיעור, והבאתי דוגמה, מאלישע אחר...
מהרמב"ם, שנתן לתלמידו לענות לשבעים אלף (70,000) יהודים, שהם כפרו בתחיית המתים,
ואמרו להם: 'זה בגלל שהם אוכלים מאכלות אסורות!'
וכולם יצאו לתרבות רעה, ובסוף מתו. שבעים אלף (70,000). זה לא דברים פשוטים.
לכן, 'מי שמקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה'.
זה מה שאמרו ז"ל במסכת יומא לט: "אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט — מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, מִלְּמַטָּה — מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה".
אז ההשתדלות היא, שיהיה אדם נבדל ונעתק מן החומריות לגמרי, ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה בא-לקים. אפילו בשעה שהוא מתעסק בעניינים גשמיים, במטבח, בעבודה, בכל מקום, שזה הוא מוכרח מצד גופו. שלא תזוז נפשו מדבקות העליון. דהיינו; תמיד יחשוב בא-לקיו, שהוא עושה את רצון הבורא.
במטבח, עושים את רצון הבורא, אני צריכה להאכיל את הבעל, את הילדים, אני צריכה לטרוח, אני צריכה שהמאכלים יהיו כשרים, אני צריכה לעשות אותם בהידור, אני צריך ללמוד דיני מטבח. דיני מטבח יש הרבה, דיני הגעלה, והטבלה, ומה קרה אם נפל דבר ונגע בדבר, חלב בבשר, דברים שקורים במטבח, הרי שמה, יש תקלות מדי פעם. מה עושים? מה הדין? אישה צריכה להיות בקיאה.