http://live.shofar-tv.com/videos/5769 10-1-16

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי". המתבאר מדברי רבינו הרמח"ל בדעת תבונות, שכל תכליתו של אדם הראשון היתה להכיר את הרע ולבטלו, ועל כן הועמדה הבריאה באופן זה של טוב ורע. טוב שתי מציאויות הן, מציאות אחת של מציאות, ומציאות שניה של בלתי מציאות, מציאות של העדר וחסרון, איך זה יתכן מציאות של בלתי מציאות? איך זה הוי היעדר וחסרון מציאות?

אלא זה באמת מנפלאות הבורא שהוא כל יכול, שברא מציאות של העדר, ואת זה היה אדם הראשון צריך להכיר ולבטל, דהיינו לא להתייחס להעדר והחסרון למרות שהוא מציאות של העדר וחסרון, וממילא היה מכיר את המציאות האמיתית שהיא יחוד השם השלם, וכשלא הכיר ולא ביטל נכנס יותר בהמציאות של היעדר וחסרון.

מה שאומר לנו הרמח"ל הקדוש זה שיש שתי מציאויות, אחת מציאות אמיתית ואחת מציאות מזויפת של היעדר וחסרון, אבל גם זו המציאות המזוייפת חזקה מאד כאילו היא מציאות אמיתית, אע"פ שהיא היעדר וחסרון, כמו למשל עכשיו, זה לא הדוגמא הנכונה בדיוק כי יש מי שאומרים אחרת, אם נכבה עכשיו את החשמל יהיה פה חושך, אז החושך זה היעדר האור, בגלל שאין אור יש חושך, אבל לא שהחושך בעצמו הוא מציאות. זה הכוונה פה, אמנם הגאון אומר שכשהקב"ה ברא אור וחושך, מכיון שיש חושך שברא הקב"ה מציאות כמו שכתוב ימש חושך שהיה במצרים, שניתן היה למשש ולחוש את החושך, והחושך ירד באופן כזה שלא ניתן היה לזוז, אז הוא היה מציאות, אבל אני נתתי את הדוגמא רק בשביל להבין שהכוונה במציאות שאינה מציאות, שהיא נראית כמציאות אבל היא איננה באמיתיות, לכן אם הוא היה זוכה להבדל מן המציאות שאינה מציאות, שתיכף נבין מה זה, אז הוא היה זוכה ליחוד השלם והיה דבוק באמת האמיתית שהיא המציאות מציאותו יתברך ולא היה טועה, והעולם היה מגיע לתיקונו.

עכשיו זהו הכלל היותר גדול בכללות הבריאה וכן בפרט, איש משכיל ומתבונן צריך להכיר ולראות את אלו שתי המציאויות בכל פרט ופרט, יש מציאות אמיתית ויש מציאות של אי מציאות, של היעדר וחסרון. כל סוד התאוות והחמדות, הלא נראה לחוש שזה רק מסוד של היעדר, ואף שהם מציאות גדולה וחזקה, תאוה וחמדה זו מציאות גדולה וחזקה אבל הם של היעדר, שהרי אין לך דבר שיקשה לאדם בכדי למלאות רצונו, כשאדם רוצה למלא רצונו אין דבר העומד בפני הרצון ושום דבר לא יהיה קשה בשבילו להשיג את רצונו, אתם רואים שאנשים עושים דברים לא נורמאליים כשיש להם רצון, לעבור על הגרנד קניון, רוצים לעבור על כאבל בגבהים של מאות מטרים להוכיח לעולם שיש לו רצון שהוא מסוגל לעבור מגורד שחקים עד גורד שחקים באויר, בלי לקשור את עצמו וכו' וכו', כל מיני דברים מתמיהים שרואים שיש רצון לבן אדם הוא מסוגל שהרצון הזה יתמלא, מעפילים לאוורסט, כמה אנשים מתו, מאות אנשים מתו ברצון להגיע לפסגה, חלק הגיעו חלק לא הגיעו. אבל רואים שאדם כשרוצה אין דבר שעומד בפני הרצון. אבל מי שזוכה שהקב"ה עוזר לו, והוא שובר את הרצון, זאת אומרת אין לו רצון אישי עצמי אלא רק רצונו יתברך, מיד הוא רואה ומכיר מה היה כאן, הרי לא כלום ממש.

כשאמרנו שאסור לאכול בשר ועופות לאור המצב, היו מספר יהודים רב שבאותו רגע הפסיקו. היו אנשים שצעקו כאילו מכניסים אותם לכבשן האש, בלי בשר? בלי עופות? תשכח מזה. מה פירוש, תאות הבשר עמדה לנגד עיניהם, לא ההלכה, לא האיסור, לא החשש מעונש, רק סתם תאוה. אבל בן אדם שברגע שיודע שזה איסור, נגמר, נעלם כל התאוה.

המדרש משבח את בנות ישראל ועם ישראל ואומר על הפסוק סוגה בשושנים, ברגע שיש רמז של שושנה, ואני לא מסביר, מיד נפרדים. זה תאוה גדולה מאד, ואיך יכולים ככה רק ככה רמז קטן וכבר נפרדים, איפה נעלמה כל התאוה? גודל האיסור רצונו יתברך כרת מרחף באויר, באותו רגע בן אדם מושך ידיו ומתרחק. אז רואים שהתאוה שהיתה רגע לפני יכולה בין רגע להיעלם אם אומרים לו איסור, להבדיל אם אדם יגידו לו הוא חושב שהוא שותה אשכוליות והוא צמא מאד ככה חוטף את הכוס פתאום מישהו צועק לו אקונומיקה, הוא מיד עוזב, ואיפה כל הצמאון והכל, אומר תודה שהצלת אותי, תודה שהצלת אותי. איפה נעלם כל הצמאון? איפה התאוה? גודל הסכנה הרתיע אותו.

אז רואים שהתאוה מצטיירת כדבר שבלעדיו לא נוכל לחיות, אבל זה תלוי, אצל כל אדם יש מחסום אחר.

קיצורו של דבר, רואים שתאוות הם נראים כמו הררים שלא ניתן לעצור אותם, אבל יש אחד מחמת איסור, יש אחד מחמת סכנה, יש אחד מחשש של פחד, כל אחד יכול בסוף ברגע אחד פתאום זה מתבטל ונעלם, אז רואים שזה דמיון, רואים שהתאוה כולה היעדר וחסרון, אין לה מציאות אמיתית, כי מציאות א מיתית אי אפשר להעלים.

אז לכן מי שזוכה שהקב"ה עוזרו, ושובר רצונו, מיד רואה ומכיר מה היה כאן, הלא לא כלום ממש.

ורבינו יונה בשערי תשובה, ספר שכל יהודי חייב לחזור עליו מספר פעמים, הביא בלשונו: ולא מיהרו לגעור בים התאוה ויחרב, הרי מקודם הוא מציין שזה היה ים של תאוה, ים זועף, מציאות גדולה וחזקה, אבל סוד הדברים הוא מכיון שאין זה אלא היעדר וחסרון, אפילו גערה גרידא יכולה להחריב את הים הגדול הלזה, והוא חרב ממש כאילו לא היה ים של תאוה בכלל ומעולם, זה הסוד של מציאות של היעדר, אם אמנם כי הוא מציאות גדולה בעיני האדם לפני שהוא פורש, אבל לאחר מעשה הרי הוא מכיר שאין כאן כלום, שכל המציאות שלה זה רק היעדר והיעדר.

ומי יותר מבין זאת מאנשי קהילות פז ואלה שזכו לשמוע למה שביקשנו בשנים האחרונות, מי חלם שאפשר לצום ארבעים יום רצוף, זה משהו ששייך לצדיקים של פעם שהיו עושים, מישהו העלה בדעתו? הרי צומות חמש תעניות אנשים מקבלים היו כאב ראש לפני שזה מגיע ואומרים מה לאכול מה לעשות, כל שנה מחדש, שואלים מה לעשות, עד שהמציאו להם צום קל, כדורים. אז זאת אומרת והיום אנשים עושים ארבעים ועוד ארבעים, ושלשה ימים רצוף, ו-13 ו-27 ונשים עושות זאת, ולא יאומן כי יסופר, וזה קל, חשבו שבלי אוכל יום שלם אפשר למות, והנה אנשים ארבעים יום ועוד ארבעים יום ועוד ארבעים יום או כל דבר קטן לוקחים ארבעים יום, ויש הרבה, אני לא יודע לכמה הגיע המספר של אלה שלקחו על עצמם עכשיו 43 יום, כמה? שישים ושנים יהודים שקיבלו על עצמם, אשריהם ואשרי חלקם, להצלחתי הם עשו זאת, לקחו עליהם צום 43 ימים, קטן עליהם,

מישהו חשב שפעם אפשר בלי לשמוע זמרים כל היום מנגינות מנגינות בבית במטבח באוטו בכל מקום כל הזמן, שירים שירים שירים, והנה היום אנשים יכולים להיות שמחים בלי שירים, הפוך, שמים שירים תסגור תסגור. איך זה יכול להיות? אז זה דמיון, זה היעדר וחסרון, זו מציאות, אבל של העדר וחסרון, שברגע, בגאוה קטנה אפשר להשליך הכל הצידה. ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שאתם יודעים.

הרשעים נדמה להם כחוט השערה, שמילא רצונו נדמה לו כהר גבוה, ואי אפשר לשבור אותו בשום אופן, אבל לאחר שמילא תאוותו, אחרי שמילא את רצונו אין לו בהם חפץ... קץ בעינם, זאת אומרת טרם התאוה ומילויה הוא לא יכול לעמוד, חייב, הוא ישבור ברזלים ויגיע למה שהוא רוצה, אבל רגע אחרי שהוא מילא את רצונו, הכל נתעב ונמאס, ובשביל זה טרחתי ועל זה התאמצתי וסיכנתי את חיי ועשיתי כך וכך, עבירות כאלה ואחרות, פתאום אדם רואה כמה הוא שפל, כמה הוא נבזה, כמה הוא לא שווה כלום, וכל התאוה מהר גדול הפכה להיות כחוט השערה. לרשעים נדמה כחוט השערה.

אבל עלינו לדעת כי המציאות הלזו של היעדר וחסרון היא כל כך גדולה ורחבה, עד שיתכן ש יבנה האדם בנינים גדולים וחזקים ברוחניות והכל עדיין עומד על היעדר וחסרון. אתם שומעים? אדם יכול לדמיין ולבנות בנינים בנינים ברוחניות שכולם על היעדר וחסרון.

סוד הדבר מגיע כל כך עד שאדם הראשון מגיע במצבו הגדול שלא היה שם רק בחינת חלות, גם הוא היה לו כבר שייכות עם המציאות של היעדר וחסרון, הרי לא היה היעדר במציאות עדיין, יצר הרע היה חוץ לו, רק היה אפשרות של חלות שיחול עליו ההיעדר הזה והחסרון, אבל אם הוא לא היה מתקרב אליו, אם הוא לא היה מתפתה לאשתו שהתפתתה מהנחש, העולם היה מתוקן. כי זה הסוד של זה לעומת זה עשה אלקים.

ואם נרצה לבחון את הדבר יש מעשה בגמרא בבא בתרא ע"ג דרבה בר בר חנה שהוא מביא מעשה שהלכו בספינה וסברו על דג אחד שהוא יבשה, הספינה שטה בים ופתאום הם ראו אי, אי גדול, זה היה דג, והם חשבו שהדג הזה זה יבשה. ירדו עליו, ואפו עליו, ובישלו עליו, לאחר זמן כשהתחמם הדג התחיל הדג להתהפך וראו שהוא דג, מהחום הדג הרגיש בחום התהפך, והם חשבו שמה זה? שזה יבשה.

על דרך זה סוד הדבר, אפשר לאדם לבנות בנינים גדולים וחזקים, אבל אם רק יכול הוא להתנדנד ממקומו, אות הוא שאין זה מציאות אמיתית. עדיין זה מציאות של היעדר שמונחת תחת שינויים ותחת ביטול, עם קבלת נדנוד יכולה לזוז ממקומה.

כשהדברים בענינים הם באופן של קיימות, באופן כזה שאינם זזים ממקומם בשום מצב, כשהם אינם מתנדנדים לעולם, זה סימן של מציאות אמיתית. המציאות הזו אינה מונחת תחת שינויים.

זאת אומרת, נקח דוגמא ממאכלות אסורות, אם אתה מבין שהיום כל הנושא הזה ברור לך, שהכל יש פה תרמית של כסף ורק כסף, ושאנשים לא יכולים במציאות להקפיד על כל ההלכות, אי אפשר בתעשיה, כך פסקו הפוסקים, אי אפשר, אי אפשר, בדורות ראשונים לא היה תעשיה, כל אחד שחט לעצמו, היום זה תעשיה של מאות אלפים של עופות ביום, זה מאות ראשי בקר כל יום בכל משחטה, זאת אומרת אי אפשר במציאות, גם אם תרצה להיות הכי הכי הכי חלק, אין, אין מציאות כזאת. אם זה ברור לך זה כבר לא ישנה, אם יבוא עוד רב ויגיד לך הכל בסדר, אתה יכול לאכול הכל כולל רבנות, אתה יכול לאכול גם את האצבע שלך אם אתה רוצה. אדם שהוא מחזיק במציאות האמיתית לא יהיה לו שום נדנוד, הוא רק ילגלג על מי שרק יגיד אחרת מהאמת הברורה לו. אם הוא עוד מתנדנד, הוא אומר תשמע, אבל הוא אומר ככה והוא אומר סברה והוא פתח ספר ואמר כזה דבר וכו' וכו', כמו שהראו לי קודם ספר שסומך עליו איזה ראש כולל טיפש, שכתב אותו ההוא שהיה צריך לקום בעשירי בטבת ולא קם, ובספר הוא כותב שצריכים לשמוע לרב אפילו שהוא טועה כי זה אמונת חכמים. צריך להאמין לרב אפילו שהוא טועה, נגד ההלכה, נגד הדין, נגד הכל, הוא פסק ככה בשביל מה שישמעו לו, לפי הפסק שלו. הרי הוא אמר שהשם מדבר איתו כל שניה, ומי שלא שומע לו הוא בטל ומבוטל, נו, אז ודאי שיצא לו פסק כזה. ממה הוא למד? מגמרא שבכלל לא שייכת לקשקוש שהוא הוציא.

נו, אז ההוא מראה את הסימן הזה, עכשיו הכנו לו תשובות שמחר ילכו ויראו לו בדיוק הפוך למה שהוא מתנהג, זה ראש כולל, ראש כולל, אתם שומעים? זה לא שהוא באמת מאמין בזה, הבטן שלו מאמינה בזה. הבטן שלו היא אומרת לו את ההלכות.

אז זאת אומרת אדם שמחזיק במציאות האמיתית לא מתנדנד, יצאו נגדו כל העולם, כמו שאברהם אבינו, כל העולם היה נגדו, והוא היה חומה. לא זז, אי אפשר להזיז אותו, כי הוא יודע בדיוק בדיוק בדיוק מהי המציאות האמיתית.

על דרך זה עלינו להבין את הסוד של האבות הקדושים, שעליהם נאמר שהיו "אום אני חומה", ככה אומר המדרש, בלי להזיז אותם ממקומם, ולא נבין כמו שלומדים שתמיד הם היו גיבורים וחזקים וניצחו את כולם, לא, לא כן, אלא סוד האבות שהם היו מציאות, וסוד של מציאות הוא שאין להזיז אותה ממקומה בשום אופן. הנסיונות הקשים, להבות אש, לא הזיזו אותם, שום דבר, מלאך, השטן בעצמו נותן סברות, שום בן אדם לא היה עומד בסברות שלו. אחת הסברות שהוא אמר לאברהם אבינו, תגיד לי מה אתה מבולבל, וכי הקב"ה יצא נגד עצמו? אתה פרסמת אותו שהוא לא רוצה קרבנות אדם, ועכשיו הוא אמר לך והעלהו לעולה, אז מה הוא השתנה? אני השם לא שניתי אין בו שינוי ותמורה, איך הוא פתאום מצווה כזה ציווי היפך ממה שאתה לימדת את כל העולם, אלא הנסיון לראות אם אתה תתפתה להאמין שזה רצונו, ופה הנסיון שלך, לכן אתה לא צריך לשמוע, זה פשוט. לא חבל על הילד?

נו, עכשיו תכנס לבלבלה מהסברה הזאת, הרי כל העולם גם כן יודע שאם הוא יעשה בסוף את המעשה כשהוא ירד מההר מה יקרה, כל העולם יגיד לו רוצח! רצחת את הבן שלך, אתה אמרת שיש אלקים שלא רוצה קרבנות אדם, בסוף אתה אומר שהוא כן אמר? אז אחד משניכם אני לא רוצה להגיד מה ההמשך. נו מה עושים? אבל הוא היה מציאות, אברהם היה מציאות, השם אמר לי, שום סברה שבעולם לא מקובלת עלי, שום דבר, אף על פי כן אני הולך להקריב אותו. הוא חשב שבאמת הוא נדרש להקריב, אבל הקב"ה דייק ואמר "והעלהו לעולה", העלית אותו על המזבח עכשיו תוריד אותו משם. אבל הוא היה מציאות אברהם לכן אי אפשר היה להזיז אותו, אי אפשר להזיז אותו. נמרוד אומר לו תשתחוה חרטה אפילו, בינינו זה חרטה, רק תעשה כאילו נפלת משהו ואתה מרים ושרק יראו שאני לא אמרתי מילה ואתה לא שומע לי כי אני חייב להוציא אותך להורג, נו, יש לו עצה, שלא על מנת להשתחוות לעבודה זרה, שום דבר, תשרוף. זה נקרא מציאות. מציאות אמיתית, זה היו האבות הקדושים.

על דרך זה היתה תביעה על משה רבינו, זה הפרשה שלנו שהיתה וירא אליו השם. על דרך התביעה "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי השם לא נודעתי להם", ולמרות שאני דיברתי איתם רק באל שדי ולא נודעתי להם בשם הוי"ה, הם לא הרהרו אחר מידותי. הרי אני אמרתי לאברהם, התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך נתתיה, ואחרי זה הוא צריך לחפש חלקת קבר בשביל שרה אמנו, איפה ההבטחה, כל הארץ שלו והוא צריך לקחת כמה מטרים מבני חת ולהשתחוות להשתחוות לבני חת בשביל לקבל חתיכת קרקע ועוד לשלם פי כמה מהמחיר, לא היה לו איזה הרהור קטן לומר נו נו, איפה ההבטחה, איפה ההבטחה, הא? אם אתם עכשיו באתם לפה ואמרו לכם שיש לכם מקום שמור ופתאום אתם באים ולא מוצאים את המקום, ישר אתם באים, סליחה, אמרו לי שאני יש לי מקום, אני לא מוצא את המקום, הכל תפוס, מה זה איפה ההבטחה, איפה, באתי מעפולה עד פה בסוף אין לי מקום? לא היה בן אדם שהיה עובר מצב כזה בלי הרהור של רשלנות, של חוסר תשומת לב, לא החשיבו אותו, הטריחו אותו, לא יודע מה, אין דבר כזה, איך לא יעבור לו הרהור. ופה מדובר בקטע הכי קריטי שצריך לקבור מת, וצריך חלקת קבר, והארץ שלך ועומדים אנשים ועומדים על הקרקע שלך ומוכרים לך אותו. ואתה משלם, ולא מהרהר, וגם כשמבקשים אותך לקחת את יצחק לעקוד, אתה לא מהרהר איפה ההבטחה כי ביצחק יקרא לך זרע, איפה ההבטחה הזו? שלשה ימים עד שמגיע להר המוריה יש לו מספיק זמן להרהר פעם אחת. והשם מעיד, לא הרהרו אחר מידותי. יצחק הובטחה לו גם הארץ, והוא לא יכול לחפור בארות, מסתמים לו את הכל, והוא צריך לריב, ויעקב כל קונה במאה קשיטה חלקת קרקע, וכולם הובטחו, ואיפה ההבטחה? לא עכשיו, באחרית הימים, אבל לא נאמר להם, נאמר שזה שלהם, ולא הרהרו.

זאת אומרת, אברהם אבינו ויצחק ויעקב העמדו בזה שלא הרהרו, אבל משה רבינו תובעים אותו על הרהור, לפי גודל מצבו ורוממותו היה איזה ניד כל שהוא, וזה כבר לא אום אני חומה, זה לא אומה של אני חומה.

במציאות האמיתית אי אפשר להיות שום זיז, אפילו כלשהו, ואם לפי מדרגתו ורוממותו של משה רבינו עליו השלום היה בא לאיזה ענין שבא לכלל כעס, "למה הרעותה לעם הזה והצל לא הצלת, ומאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה", הא תרעומת, כעס, יש כאן תביעה של התנדנדות מה, הוא מתרעם. אותו דבר במים, אותו דבר במים, הוא כעס "שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" בא לכלל כעס בא לכלל טעות, ומה התורה תובעת אותו שבגלל הכעס הוא טעה, בגלל הכעס הוא טעה, והוא הכה ולא דיבר, "יען לא האמנתם בי", זה נקרא לא מאין. יבבי, כי זה לא המציאות האמיתית, במציאות האמיתית אין מצב כזה. זאת אומרת היתה עליו טענה שלא היה לו את המדרגה של אברהם אבינו. אברהם אבינו נאמר עליו "ומצאת את לבבו נאמן לפניך, זה לא היה, כי הוא אמר לו "יען לא האמנתם בי", זאת אומרת לא היה מצב של נאמן לפניך מלא, לא היה מלא, היה חסר קטן דק מן הדק באמונה. "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" על מי נאמר, על מי שרגליו עומדות על הקרקע בכל השלמות, על קרקע המציאות האמיתית. מה היה עושה אברהם אבינו, היה ממרמר ומסגף את עצמו, זאת אומרת הוא לא נתן לשום תאוה שום חמדה, שום דבר שידבר ימשוך אותו למציאות של העדר וחסרון, הפוך, הוא עוד היה ממרמר ומסגף את גופו. ביודעו את הסוד של ההעדר והחסרון לכן עסק כל הזמן בעסק זה של שבירה, לשבור את הרצונות, להכנס בעולם המציאות יותר עמוק ויותר עמוק עד שעמד על הקרקע על המציאות האמיתית ועליו נאמר "אום אני חומה" וזהו "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" והוא לא הרהר אחר מידותי.

אז מה שמתבאר לנו בקצרה, ישנם שתי מציאויות, מציאות של מציאות, מציאות של העדר וחסרון. וישנן דרכים שמוליכות אל המציאות האמיתית, אלה דרכי התורה והמצוות, על ידם נעשה האדם למציאות אמיתית ונוחל עולם הבא, לעומת זאת ישנם דרכים שמוליכים את האדם אל המציאות של בלתי מציאות, והם דרכי העולם והיצר, ועל ידם אדם מתהווה לבלתי מציאות, וזה הסוד של "וילכו (אחרי דורעי) אחר ההבל ויהבלו", עד שמגיע למצב שנשאר באויר, בבחינת שקר אין לו רגליים וכל רוח קל דוחה הוא מסוף העולם ועד סופו.

נראה שאמרתי אולי פליטת פה, אבל אתם יודעים שאני לא פולט מהפה שטויות, נכון? אז אני אגיד לכם למה אמרתי את מה שאמרתי, אתם לא תאמינו עכשיו אני מראה לכם מה זה מציאות של העדר וחסרון, מציאות שהיא לא מציאות, אתם שמעתם על הרב שלום כהן, כן? כשהרב מזוז קרא לו חושך, למה הוא קרא לו חושך ראשי תיבות חכם שלום כהן. ככה הוא קרא לו. והוא נבהל כשהוא שמע שהוא קורא לו חושך, אז הוא הסביר לו לא, זה הכוונה בלשון סגי נהור וזה בינתיים הדביק לו את החושך. אז היתה פגישה של הרבי מסווקער אצל הרב חושך, והוא אמר לו ככה, שמעתי שרבי אריה קיבל עוד מינוי לעזור לעם ישראל, הכוונה שעכשיו הוא יהיה שר על הפנים, אז חכם שלום ענה לרבי, אתה יודע למה הוא זכה, תשמעו, הסיעתא דשמיא שלו בגלל שמקשיב ועושה מה שגדולי ישראל אומרים לו. שמעתם מה זה חושך?! לא יאומן כי יסופר. על זה נאמר הפסוק "ואומר אך חושך ישופני ולילה אור "בעדני"".

אז זאת אומרת, איך אפשר להגיד שיש לו סיעתא דשמיא כיון שהוא מציית לגדולי הדור, הרי הרב עובדיה יוסף אמר: "הוא לא שומע לי, הוא לא שומע לי!", לא רק זה, הוא רימה אותו, הוא עשה את אוסלו לבד, שבגלל זה נהרגו אלפים של יהודים, הרב עובדיה אמר בעצמו, אני לא מבין בזה, זה הוא עשה זה לא אני, אז איזה שומע זה?

הרב שך קילל אותו, הרי הוא רימה אותו, את מי הוא לא רימה? ואם יש לו סיעתא דשמיא בגלל שהוא מציית לגדולי הדור, אז עולה בליבי חשד כנגד מועצת החכמים שהתירו לו, או שהוא ציית להם לעשות חתונה מעורבת. איך הם לא יצאו נגדו? שתיקה כהודאה, הוא ציית לכם, הרי אתה מעיד שהוא מציית, ולכן יש לו סיעתא דשמיא, וגם שהוא הקים את מועצת החכמות, שעל זה אמר חבר המועצת הרב מאיה, שזה מפלגה רפורמית. כי איך אפשר לעשות כזה דבר נשים בתפקיד נגד הרמב"ם, שאין מינוי לנשים, אז מי מציית למי?

ואנחנו לא שוכחים את מה שאמר חושך, כשבא אליו אחד ושאל אותו, כבוד הרב איך אתם לקחתם את אריה דרעי שאמר עליו הרב עובדיה שהוא גנב ושהוא רשע, אז מה הוא אמר לו? "אז מה אם הוא רשע, אבל הוא בונה בתי כנסיות". אז זאת אומרת רשע זה הדבר הכי טוב שיכול להיות, אז אולי באמת זה מראה שכל העבריינים של ש"ס, 11 במספר שנכנסו לכלא בגלל גנבות, הם צייתו לחכמים.

כי אני לא שמעתי שום גערה שמישהו שנכנס לכלא אמרו לו: "חיללת את השם, ביזית את התורה, מה עשית, מה נגיד ברחוב עכשיו שאנחנו פיתחנו וגידלנו גנבים!". אף פעם לא שמעתי גערה, ועוד מחזירים אותם לתפקידים, וחלק מהם נהיים שדרנים ברדיו ומלמדים את העם דעת, כמו שלמה בן זמרי, עבריין מורשע ורבו המורשע, ראש ישיבה, כולם במרמה, זה רבנים?

מה אמר עליהם הרב יעקב יוסף זצ"ל, "אלה סנהדרין של אסאד!", זה אצל אסאד היו לוקחים אותם סנהדרין, והם היו מוציאים להורג כל מי שהם רוצים בלי דין ובלי דת, זה נקרא מציאות של העדר וחסרון.

אתם זוכרים את הדג שישבו עליו ואפו ובישלו ופתאום הוא התהפך עליהם, זה יהיה דורעי, כבר עשה את זה פעם, חשבו שהוא קרקע בטוחה שאפשר לסמוך עליו, אבל אחרי זה לא רצו לקבל אותו הרב עובדיה לא רצה להחזיר אותו, כי השתחרר מזמן, ולקח עוד הרבה שנים, תשע שנים שהוא לא קיבל אותו בחזרה, הוא לא רצה אותו, אבל אז הוא איים שהוא יקים מפלגה נגד הרב עובדיה, ממש הוא מציית. ומה היה הפרסום שהם עמדו להוציא כמו שהצטלמו הפעילים שלו, "לא הרב קובע אלא הרוב קובע", לא צריך את הרב עובדיה שהוא אמר בתכנית עובדה, "אנחנו בנינו את הרב עובדיה יוסף", הוא בנה אותו, הוא ישב איתו חברותא ולימד אותו את כל הספרים, הוא בנה אותו, אתם מבינים? ואתם שמעתם איזה מחאה ממישהו מהמועצת שאמר לו: "טיפש, ריקא, אתה אומר שאתה בנית את הרב?!" הרי אני לא אמרתי מילה על הרב עובדיה, ויצאו עלי כמו אני לא יודע מה, אז עליו מה היו צריכים לעשות לאור כל מה שאמרתי עד עתה, לינצ' ברחובה של עיר. אבל שום דבר אף אחד לא מדבר, אתם יודעים למה לא מדברים? כי יש לו על כל אחד ואחד תיק. לכן הם לא יכולים לדבר, לכן הם שפוטים שלו, הוא המרן של כל המרנים. הוא נקרא מרמרה, הוא ימרמר אותם והוא הכל זה רק בשבילו,

הוא לא עושה חשבון, אין לו אפילו קצת בושת פנים, הרי אתה מצטלם, לא עשית שבע ברכות בסתר, הזמנת את כל הממשלה בצילומים בכל הטלויזיות בארץ ובעולם, כולם רואים שאתה מחלל את השם, שאתה נמצא בתערובת אנשים ונשים נגד ההלכה, יש חרם של כל גדולי הדורות לפני מאה שנה כולל הרב עטיה שהיה הרב של הרב עובדיה יוסף, כולם חתמו, גדולי הדור של האשכנזים והספרדים בירושלים אני אקריא את זה השבוע, כולם החרימו בחרם מי שיעשה אירוע בתערובת אנשים ונשים, ואפילו בשבע ברכות, ואפילו בשבע ברכות חתנים וכלות אם ישבו, זה איסור בחרם, ולא רק זה, בעל הילקוט בעצמו כותב שאסור בשבע ברכות לשבת בתערובת אנשים ונשים, אפילו בעלי ילקוט, זה שאומר שבדיקת תולעים זה ביטול תורה, אפילו הוא. אבל שמעתם שהוא גער בו? מישהו שמעתם שגער בו? איזה חכם ספרדי או ספרדון? שום דבר, אף אחד, הוא מרא דאתרא, הוא מרא דארעא בארץ ישראל וכל העולם כולו. דורעי, זה לא יאומן כי יסופר.

אז רואים יש מציאות של אמת, אותנו אי אפשר להזיז, ראיתם שאי אפשר להזיז אותנו? הא? עשרות אלפי רבנים עמדו נגדי, הצליחו להזיז אותי? כן, במקום אחד בשפתיים, שנתנו לי הרבה לצחוק ולחייך. למה הם לא הצליחו להזיז אותי? כי אני יודע בדיוק מה אני עושה ולמי אני עושה, אבל הם היום יאמר לו בכה מחר יגיד לו בכה,

אם הרב עובדיה גילה דעתו שהוא רשע והוא לא רוצה לקבל אותו, איך הכניסו אותו בחזרה? הרי רואים שמה איך הוא מתפלץ, רק בהזכרת שמו, זה לא רשע? ככה הוא צעק בטון הזה, מה שעשה לאמא שלך זה לא רשע? נו, מה עוד צריך להרגיש את הכאב. אז איך החזירו אותו בחזרה? איומים. חשבונות, עלולים להפסיד. צריכים גנב בראש, צריכים רשע בראש, כי מי יגנוב בשביל המפלגה. אם ישימו מישהו אחר הוא יותר מידי ישר, לא צריכים ישרים, ישרים זה טוב להנדסה, למתמטיקה להיות סרגל, פה לא צריכים כאלה, פה צריכים נחש. אז לכן זה מציאות של היעדר וחסרון. ויום אחד זה יתבשל והוא יתהפך עליהם כולם ואז תראו מה יהיה,

כמו שראינו, מי שרצה להיות רב ראשי לישראל, מי מכר אותו אתם חושבים שהיום הוא עומד לפני משפט להכנס לכלא אברימי פפושדו, מי מכר אותו כדי שהוא לא יהיה, תחשבו לבד.

כל ההלשנות והמסירות מי עושה אותם? בטמבלויזיה הראו את דוד שאמרו במפורש שהוא מכר את משה אחיו בטלויזיה לעיני כולם. למה? כי אין להם מציאות אמיתית, הם לא מאמינים באלקים, הם מאמינים בשררה, אם יש שררה יהיה כסף, אם יהיה כסף יהיה שלטון, אם יהיה שלטון נרדה בכולם, היום מפרגנים לו, אחמאד טיבי, אין יהודי בעולם שהוא מפרגן לו חוץ מדורעי. היחידי, היום הוא אמר עליו שיש לו אמפתיה לערבים, היחידי שיש לו אמפתיה, זה דורעי, הוא דואג לאינטרס של הערבים, אתם יודעים למה? כי הם לא שקופים.

לשקופים הוא עוד לא עשה שום דבר. הוא הצהיר שיש לו שלש מיליון, שאלו אותו לפני הבחירות הראו בטמבלויזיה שיש לו שלש מיליון, יש לו דירה וחצי משהו כזה, פתאום מגלים שיש לו עוד בנין, עם חמש דירות גדולות, משנים עשר מחסנים, ושש עשרה חניות, משהו קטן, כן, זה רק אחד שגילו, שילכו לגלות איפה שאני יודע שיש לו עוד שטחים במאות דונמים. שטחים. שיבדקו חשבונות בשויץ, שיראו מה יש ליהודי הזה, יאבאבאי, יאבאבאי. אבל הוא התהפך עליהם, הוא התהפך עליהם.

אבל זהו, שמענו היום מחוש"ך למה הוא זכה בתפקיד, בגלל שיש לו סיעתא דשמיא שהוא מציית לדברי חכמים וגדולי הדור. מהיום כל עבירה שהוא יעשה תדעו שזה ציות לדברי חכמים בלי שום ספק, כי אי אפשר להפך בדברי הרב שלום כהן, כי זה מה שהוא אומר זה נכון, רק לא הבנתי, הרב שלום כהן הוא נגד קול ברמה, אתם מכירים את הרדיו הזה? אתם יודעים שרחל אמנו בוכה כל הזמן על הרדיו הזה? רחל אמנו שנאמר "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה", איך מפילים אותם על ידי הרדיו קול בערמה. עד עכשיו היא בוכה.

אז הרב שלום כהן נגד הרדיו, הרב בעדני בעדי הרדיו, שנאמר בעדני, הרב מאיה לא גילה דעתו, רובי משדר שמה נגד הרב שלום כהן והוא במועצת, התלמיד שלו המורשע משדר שמה שלמה בן זמרי, וגם החתן שלו, כל המשפחה בקול בערמה, נגד מרן, הרב שלום כהן. היאומן כי יסופר איזה מועצה זאת. לא יאומן כי יסופר. זה מציאות של היעדר וחסרון, מול מציאות של אמת.

לפי זה כשרואה אדם בעצמו שבמצב של קושי מיד הוא מתחיל למוש ממקומו, עליו לפחד הרבה שמא חלילה נתוק הוא לגמרי ממקום חיבורו מהמציאות האמיתית, ושמא חלילה נמצא הוא בצד השני במציאות שאינה מציאות, במציאות של שקר שאין לו רגליים, זה לא רק שקר שאין לו רגליים, אנחנו מביאים כל פעם את דברי עצמם כנגד עצמם, אין אחד מהם שלא תפסנו אותו שאומר ההיפך ממה שהוא אמר קודם,

הרב בעדני יצא נגדי ברדיו, פעם ראשונה בהיסטוריה שגדול בישראל דיבר ברדיו, ואמר איך הוא אומר שש"ס לא עשתה כלום, ורק על זה כדאי לתלות אותו בככר העיר. ואחרי זה הוא בעצמו אמר, אמרו לו אבל אלי ישי בכל אופן עשה משהו, היה משרד הפנים, אומר הוא לא עשה כלום הוא לא עשה כלום הוא לא עשה כלום, מה, ואתה מדבר על ש"ס? איך אתה מדבר על ש"ס? עכשיו אני צריך לעלות לרדיו לדבר נגדך, אבל לא נותנים לי לדבר. אז זאת אומרת כל אחד מהם סתירות מדבריו.

הרב שלום כהן מה אמר? אמר שאני דיברתי נגד הרב עובדיה יוסף, לכן הוא חתם, לא הראשון כי הוא לא ראש הפעור, מי שחתם ראשון זה ראש הפעור, הוא לא ראש הפעור, אבל מי שחתמו שמה זה מראשי הפעור, הוא לא, הוא היה אחרון, זה מה שהוא אמר בקולו, אחר כך אמרו לו אבל הרב, הוא לא יצא נגדו בכלל, שום דבר, זה טעות, הוא לא יצא נגדו, אז הוא אומר – אז למה עשה מפלגה? מה קשור עכשיו, אמרת שאתה כותב את המכתב בגלל שהוא יצא נגד הרב עובדיה, עכשיו התברר לך שהוא לא יצא, תמחק את המכתב, אומר לא אבל יש עוד דבר, למה עשו מפלגה, לא הבנתי, כל רגע אפשר להמציא תירוץ העיקר לשחוט את הבן אדם? וככה זה לכולם,

הרב מאיה הבאנו הקלטה שלו שאומר שחייבים לצאת נגד מחמוד, כי על הצוואר שלהם מיליון אנשים אוכלים עופות ממנו, והיום הוא אומר שאפשר לאכול.

הרב עמאר אמר במפורש, אמר וראינו בזה, אני ראיתי בעיני שבכל החוגים אין חלק בית יוסף זה שקר, השאלה של טרף, ועכשיו הקליטו אותו שמה אומר, לא אני לא אמרתי ככה, אני אמרתי רק ברבנות, וכל אחד ישאל את הרב שלו ואנחנו משמיעים עוד פעם את מה שהוא אמר ועוד פעם מה שאמר עכשיו, וככה זה הולך, מחרתים כל היום, אין להם מושג של אמת, אמת זה מה שבא לי עכשיו להגיד, ומה שאני אומר זה האמת, הבנת? זהו. לא יאומן כי יסופר, אין אחד מהם דובר אמת, אחד.

ומה אמר רשעבי? הקריא שבעל שם אמר איך תדעו בדור האחרון מי צדיק אמת ומי לא? מי שיצא דבר שקר מפיו פעם אחת צא טמא תאמר לו, אסור ללמוד ממנו, שקר אחד. זה מסטרא אחרא, אני אמרתי את זה? הוא אמר את זה, בשם מי הוא אמר את זה? הבעל שם טוב וזה חוזר גם עליו. איפה אתם מוצאים בכלל מישהו שהולך עם אמת? מי הולך עם המציאות של האמת? אף אחד, לא מעניין, לכן בשביל האמת מספיק אדם אחד אמיתי, אחד,

אבל השקר צריך כנופיות, שאחד יחזק את השני בשקר, כמו שאומר הרש"ר הירש, ושלחנו את זה בקבוצות שתראו. אדם צריך לדעת, אם אתה חי עם מציאות אמיתית, שום ניד לא יהיה בך. ותראו, משה רבינו היה לו ניד קטן כבר אמר לו הקב"ה, "יען לא האמנתם בי" נדנוד קטן זה לא להאמין. אברהם לא התנדנד, לכן "ומצאת את לבבו נאמן לפניך", אתם יודעים שאני משתדל מאד ללכת בדרך של אברהם אבינו, כן, אתם שמתם לב, שאני משתדל, כי כתוב חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למשי אבותי, אתם יודעים איפה זה רמוז שאני הולך של אברהם אבינו? "ומצאת את לבבו נאמן לפניך", ומצאת את לבב אמנון לפניך. ככה כתוב.

אז העבודה שלנו היא לעבוד להיות במציאות האמיתית, ולא לסטות כהוא זה, עם הרגליים על הקרקע בטוחים בצדקת דרכנו על פי התורה, שום דבר לא אמרנו שלא כתוב בתורה, אין אחד שיצא נגד התורה שאמרתי במשך שלשים ושמונה שנה, על מה ניסו לתפוס אותי? על בלוף שהמציאו, אין אפילו טענה אחת אמיתית, אחת אמיתית, אפילו שזה בין אדם לחברו או משהו אחת אמיתית, ועל התורה שאמרתי 38 שנה אחד לא יכול למצוא בה איזה מעשה גריעותא או משהו או אי דיוק או משהו. זה תורת אמת. הקב"ה לא נותן לאדם להשיב רבים מעוון, רק אם אמת היתה בפיהו.

כתוב ורבים השיב מעוון, למה? כי אמת היתה בפיהו, וכתוב שתורת השם, תורת השם אמת משיבת נפש, איך אומר הפסוק? תמימה, נכון? תורת השם תמימה משיבת נפש, אם תורת השם תמימה שלמה, אז היא משיבת נפש, היא יכולה להחזיר אנשים בתשובה, כשהתורה היא אמת תמימה. מה ראשי תיבות תורת השם תמימה משיבת נפש? תימני.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות ....