מדוע השביע יעקב את יוסף?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו ועשית עמדי חסד ואמת

אל נא תקברני ומצרים

ידוע שהאבות הן הן המרכבה

כל ספר בראשית

שהוא חלק חשוב מן התורה מספר במעשה אבות

לסימן לדורות הבאים

יוסף היה בר חכים

שיעקב מסר לו כל תורתו

ובמידת כיבוד אב

הצטיין יוסף באופן מיוחד

והנה כשיעקב נזדקק לו בשל איזו טובה

ראה כמה ביקש והפציר בו

וכמה תחינות שטח לפניו

אמנע מצאתי חן בעיניך ועשית עמדי חסד ואמת

האם קיים ספק בדבר

שהוא צריך להתחנן ולהפציר אמנע מצאתי חן בעיניך

אבא כזה צדיק וקדוש אומר לבן שלו בספק כאילו

אמנע מצאתי חן בעיניך

ועשית עמדי חסד ואמת הוא לא מצווה אותו

אבא יכול לצוות את בנו

הוא לא מצווה אותו אומר לו תעשה כך וכך תקברני בארץ ישראל או משהו כזה

הוא אומר לו ועשית עמדי חסד ואמת וכי יש ספק בדבר

בוודאי שיוסף היה מקיים בכל ליבו את מצוות אביו

גם כשהלה לא היה מוסיף על ציוויו שום דברי בקשה ותחנונים

ומעניין

שיעקב לא הסתפק בהבטחתו של יוסף

מה הייתה הבטחתו של יוסף?

אנוכי אעשה כדבריך

הוא לא הסתפק בזה הוא מבטיח לו

אנוכי אעשה כדבריך לא הסתפק

אלא ביקש ממנו דווקא שיישבע לו

ואחרי שנשבע לו כתוב וישתחו ישראל על ראש המיתה

מפרש אספורנו

למה השתחוו

לפני המיתה על ראש המיתה?

אספורנו אומר להודות לקונו

על שחננו להשיג זה מאת בנו

הוא הודה להשם משתחוון השם על ראש המיתה השכינה היא בראש המיתה

משתחוון השם על מה?

על שהקדוש ברוך הוא חנן אותו והשיג מבנו את ההבטחה בשבועה

עד כדי כך היה סבור יעקב אבינו

שהוא מכביד על יוסף בבקשתו

שלא האמין לו בלא שבועה

ואחרי שהשיג את השבועה המבוקשת

מסר שבח והודיה לקונו

על שהשיג מבוקשו

לא יאומן כי יסופר

ואת זה צריך ללמוד טוב מה הולך פה

מה הולך פה? מה הלימוד בשבילנו מכל זה?

טוב

אם כי בנקודה זו אפשר היה להסביר

שאומנם קשה היה בשביל יוסף למלא את בקשת אביו

כפי שמשמע מדברי חכמים זיכרונם לברכה

שעלתה ליוסף בקושי רב להשפיע על פרעה

שייתן לו לעלות לקבור את אביו

פרעה לא רצה בהתחלה לתת ליוסף ללכת לעלות לקבור את אביו

הוא פחד שהוא יברח לו

והוא אמר לו אבי השביעני אני לא יכול לסרב לזה

והוא לא רצה

אז הוא אמר לו תשמע אם אני יכול לעבור על השבועה הזאת אז אני יכול

גם לעבור על השבועה שאני נשבעתי לך שאני לא אגלה שאני יודע שבעים ואחד לשון אתה יודע רק שבעים לשון ואתה השבעת אותי שאני לא אגלה

אז אם אתה אומר לי שאני יכול להפר את השבועה הזאת אני יכול גם את זאת אז הוא נרגע פרעה

והסכים

מכל מקום זה הלך לו בקושי רב

בקושי רב

נשפיע על פרעה שייתן לו לעלות לקבור את אביו

וכן

הוא מלך אבל ברשות פרעה, מה זה מלך? אם פרעה אומר לו לא, כתוב שהוא לקח את העגלות על פי פרעה, על פי פרעה, על פי פרעה. שלוש פעמים

שאת העגלות הוא לקח על פי פרעה, זאת אומרת הוא לא עשה שום דבר בלי הסכמתו של פרעה.

אז לכן

וכן קשה הייתה בקשה בשביל יעקב

משום שחשש שיש ליוסף תרעומות עליו.

יעקב

היה לו עוד חשש אחד.

אפשר שליוסף יש תרעומות עליו.

מה זה? בן יש לו תרעומות על אבא שלו?

מה התרעומת?

על שקבר את רחל אמו בדרך ולא הכניסה לעיר.

זאת אומרת,

כיוון שנודע ליוסף שנקברה עמו בדרך אפרתה

ולא הכניס אותה לעיר ולא קבר אותה בקבורת האבות,

אם כי גם זה קשה להבין, איך יכול להיות תרעומת על זה?

הייתכן שיעקב יחשוד ביוסף הצדיק,

שלא ידון אותו לקו זכות?

ותהיה לו תרעומת עליו?

וזאת בעוד שהוא קיבל ממנו את תורתו?

וידע שכל מעשי אביו נעשים בחשבון ודעת?

איך זה יכול להיות?

שיוסף לא ידון לקו זכות ולא ידע להעריך את אבא שלו נאמנה ונכונה שכל מעשיו בחשבון ודעת?

יש ילדים בדורנו, קלי הדעת,

שהם חושבים שאבא שלהם לא מבין.

אבא, אתה לא מבין בזה.

הם חושבים שכל דבר אבא לא מבין בזה כי הם נמצאים ברחוב הרבה והם מבינים הרבה כי יש להם לא דעה אחת,

הרבה דעות של הרבה רחוביים.

הרבה רחוביים.

אז הם חושבים שאבא לא מבין

ומתווכחים

שזה איסור.

כתוב שאסור לסתור את דברי האביב, אסור להכריע את דברי האביב. גם להגיד לאבא שלו, אתה צודק בפני אנשים,

גם אסור.

אבל אנשים לא יודעים בכלל את ההלכה הזאת,

ומתווכחים עם ההורים וזה, ולפני אנשים,

ושמר החיים עוברים לכיבוד הבאים, שזה מקצר חיים.

אז פה אני שואל את השאלה, ייתכן שיעקב יחשוד,

ויוסף הצדיק שלא ידון אותו לקו זכות?

ותהיה לו תרעומת עליו עד שקבר

את רחל אמו בדרך אפרתה?

מה, הוא לא יודע שהוא קיבל את תורתו ממנו,

וכל מעשי האביב נעשים בחשבון ודעת?

אבל אנחנו מוצאים שיעקב נהג כלפי יוסף במידה זו,

גם בעניינים אחרים.

שלא היה לו ליוסף

כל קושי במילואים,

והיו תלויים רק בו.

בכל אופן,

נהג יעקב כלפי יוסף במידה זו,

גם בעניינים אחרים,

והכיר לו טובה מרובה לאחר מכן.

זאת אומרת,

גם כשהוא ביקש מיוסף דברים שקל לו מאוד לקיים אותם, לא כמו פה שהוא ידע שזה קשה להתחייב בשעה שהייתה תחת

שלטון אחרים.

אלא גם בדברים שהיו תלויים בו, ולא היה שום קושי. בכל אופן, יעקב נהג כלפי יוסף במידה זו,

והכיר לו טובה מרובה לאחר מכן.

נאמר להלן, ועתה שני בניך, אפרים ומנשה,

קראו בן ושמעון יהיו לי.

נפרש החזקוני.

מה שהבטיח יעקב ליוסף,

להיותו זוכה לשני שבטים,

מה שלא עשה חן לשבט אחר,

הרי כל שבט זה שבט אחד.

ויוסף נתפצל לשני שבטים, זאת אומרת, הוא הרוויח עוד שבט,

מנשה ואפרים.

ולמה זה היה?

למה הבטיח לו יעקב ליוסף שיהיה זוכה לשני שבטים,

והוא לא עשה חן לשבט אחר?

הטעם הוא ששנו ריבותינו בפרק יש נוחלים,

לפי ש...

שחלקל אותו ברעב

בגלל זה

הוא נתן לו שני שבטים.

הנה לפי מצבו של יוסף

לא היה לו קשה לכלכל את אחיו ואת אביו

הוא פרנס את כל העולם כולו

אז עוד כמה משפחות מה הבעיה

בשביל זה צריך לתת לו עד כדי כך שני שבטים

שתי נחלות

הכל פי שתיים

והוא גם היה מחויב בדבר מצד מצוות כיבוד אב

וכמו כן

גם את אחיו הגדולים ממנו

שהרי אחיך הגדול כאביך

ועוד

הרי מצד היושר מחויב להשיב לאביו

תמורת

כלכלתו אותו

זאת אומרת אבא שלו חלקל אותו

כן בהיותו עד גיל 17 בביתו

אז לכן הוא צריך גם מצד היושר

להשיב לאביו גם לא מצד מצוות כיבוד אב

גם מצד היושר

ובכל זאת

הכיר לו יעקב על זה טובה מיוחדת

אז למרות שהוא מחויב

ולמרות שעל פי היושר ולמרות שלא היה קשה לו

ולמרות שהוא חלקל את כל העולם ובוודאי ובוודאי שהוא חייב כלפי משפחתו יותר

בכל אופן הכיר לו יעקב על זה טובה גדולה מאוד ומיוחדת ונתן לו שכר נוסף

על השכר המשתלם בשמיים

לעושה מצווה

כל עושה מצווה מקבל שכר גדול בשמיים מעבר לזה זיכה אותו

שני שבטים

מה שלא עשה חן לשבט אחר

תראו כמה הכרת הטוב

הייתה ליעקב לא לאדם זר

לבן שלו שמחויב

לעשות חן

מעניין המשל בגמרא לעניין זה

למה הדבר דומה?

לבעל הבית

שגידל יתום בתוך ביתו

לימים

העשיר אותו יתום

ואמר

אהניהו לבעל הבית מן נכסיי

הגמרא מהמשל

יש בעל הבית

והוא גידל בביתו יתום

והיתום במשך הזמן נהיה עשיר

ואמר היתום

אני אאנה את בעל הבית מן נכסיי

הוא הכניס אותי לביתו ופרנס אותי עכשיו אני נהייתי עשיר

אני אאנה אותו מן נכסיי

מפרש הרשב״ם

מי זה בעל הבית?

יוסף הצדיק

מי זה יתום?

יעקב אבינו

יוסף היה במצרים בעל הבית

ומי שבא כעני מפני הרעב

אליו ונאסף אצלו

זה יעקב אבינו כמו יתום

דכתיב ויכלכל את אביו

לסוף העשיר יעקב

במה העשיר? לא בכסף

שבא לידו בכורת ראובן

הוא לקח את הבכורה מראובן

בגלל פחז קמיים אל תוטר

והיה יכול לתנא את הבכורה

לכל מי שירצה

ובכור לוקח

פי שיניים

אז לכן הוא נתן לו שני שבטים

משל זה נוקב עד התהום

יעקב הוליד את יוסף

גידלו

מחלקלו

ולימדו תורה וכשנאבד ממנו

התאבל עליו מרא ואמר כי ירד אל בני אבל שאולה

בסופו של דבר

כאשר יוסף מוצא את אביו

וגומל עימו טובה

חכמים ממשילים אותו לבעל הבית שגידל יתום בתוך ביתו

יעקב אבינו דומה בעיניו

ליתום הסמוך על שולחן בעל הבית

ובהזדמנות שבאה לידו הוא מכיר טובה לבעל הבית

ומהנה הוא מנכסיו

אנו למדים מכל זה שיעקב אבינו בבואו לבקש דבר מאת הזולת

גם כשהלה היה אסיר תודה לו ומחויב לגמול עימו חסד

כחסד אשר עשה הוא עימו

הפך בדעתו הרבה

ומצא יעקב אבינו שאינו זכאי לבוא בדרישה של חוב

אלא שעליו לבקש אך חסד

אם משום שלא הרגיש בעצמו שעשה למישהו טובה שבשבילה עלה מחויב להשיב לו כגמולו

או משום שהיה סבור שאפילו אם כן גמל טובה עם הזולת

אין עלה מחויב לשלם את תמורת החסד שקיבל בחסד אחר

אז או שיעקב אבינו הבין שהוא לא עשה שום דבר

ולא גמל שום טובה

וממילא לא חייבים לו כלום

או שגם אם הוא גמל טובה

אז לא מחויבים להחזיר לו חסד בתמורה

ככה סבר יעקב אבינו

וכך הוא נהג ביחסו ליוסף

שאם שהיה בנו שנתגדל ונתחנך על ידו

בכל זאת סבור היה שתמורת כל זה אין על יוסף חובה לשלם

וכשהיה נזקק לו לטובה אחרת

נהג כלפיו

כאילו הוא מבקש מחברו טובה לא מבנו

וחושש היה גם לאחר שהובטחה לו הטובה

שמא לא יעמוד המבטיח בדיבורו

כיוון שהטובה שהוא מבטיח לעשות עמו

הוא עושה מתוך חסד

ולא מתוך חובה

ולאחר שהשיג את הטובה

הודה לקונו

והשתדל לשלם ליוסף

טובה תחת טובה

לא יאומן כי יסופר

הואיל והעובדה הזו מסופרת בתורה

כל פרטיה ודקדוקיה

הרי שהעובדה הפכה בשבילנו תורה

וחובה על כל איש ישראל להרגיש כך

ובאמת ישנו מקרא מיוחד בתורה שמלמד אותנו

שלא זו בלבד שיעקב הרגיש בעצמו

שהוא נהנה מיוסף בחסד

והיה אסיר תודה לו

אלא שגם התורה מחשיבה

את יחסו של יוסף לאביו כמעשה חסד

שנאמר בראש הפרשה

ויחי יעקב בארץ מצרים

שבע עשרה שנה

למה מציינת את זה התורה?

איתה בחזקוני

מקרא זה נכתב

לשבחו של יוסף

שפרנס את אביו ואת בני ביתו

שבע עשרה שנה

כמו שפרנס אותו אביו

שהרי בן שבע עשרה שנה

היה כשנמכר

לא די בזה שהתורה פורטת את כל המשא ומתן

שבין יעקב ליוסף

שמוכיח כי יעקב לא ראה עצמו זכאי

לקבלת הטובות מיוסף

אלא שהתורה מציגה מקרא מיוחד

שמשבח את יוסף

בחסד

שגמל עם אביו

אם כי את החסד הזה הוא קיבל מאביו

קודם לכן

ואפשר להסביר את זה

שחכמים אמרו

שאף אחד יכול לפרנס עשרה אבנים

ועשרה אבנים

אינם יכולים לפרנס

אב אחד

ופה ראינו שבן אחד

פרנס את אביו

כנגד כל השבע עשרה שנה

בדיוק כשהוא נהנה ממנו

והוא החזיר לו בדיוק

מה שהוא פרנס אותו אז התורה משבחת את זה ואומרת שזה חסד

שמעתם?

אפילו שיש חיוב

שבן יפרנס את אביו אפילו אם לא משלו הוא צריך לחזר אחר צדקה

ולפרנס את אביו אם אין לו

אבל פה התורה מתפעלת

יוסף

החזיר לאביו כנגד

כל מה שהוא פרנס אותו

אז זה מדהים

יוצא מפה לימוד גדול מאוד רבותיי איך אנחנו צריכים להסתכן

על כל דבר ודבר

אפילו

בן צדיק

וחכם בר חכים

ונבון

בעל יכולת ואמצעים

אם הוא מחזיר לאביו

כנגד

מה שהאביו נתן לו

וכנגד

כל החיובים שיש לו עליו

וכנגד כל המצוות וכולי

זה נחשב חסד זה חיוב אבל התורה רואה את זה כחסד זאת אומרת

זה לא יאומן כי יסופר כמה טבעו של האדם קשה

שכמעט לא יימצא אדם

שיחזיר בדיוק

מה שהוא חייב

אפילו שהכרת הטוב זה חיוב גמור שאדם צריך להכיר טובה לחברו

ואמרנו שמי שפותח פתח לחברו נפשו חייב לו צריך למסור נפשו בעבורו

וזה אדם זר

אם פתח לו פתח הכניס אותו הכנסת אורחים נפשו חייב לו

כמו שלמדנו דרשות שלמות על זה

אז הנה פה חוב הכי ברור

חוב של הבן לאביו שגידלו וחינכו וחלקלו כל ימי חייו

אז זה יחשב חסד אם הוא עשה

עם אביו להחזיר לו את מה שהוא קיבל ממנו

אי אפשר להחזיר בדיוק כן

כי כנגד כל התלאות

וכל הדאגות

וכל הצרות שסובלים ילדים כשהם קטנים אי אפשר להחזיר

גם אם תחזיר כלכלית

אתה לא יכול להחזיר כנגד זה הרי

כל מה שנתהווית בעולם

כל ההוויה שלך זה שלושה שותפים באדם

בעצם בריאתך חיותך וקיומך זה מאביך ואימך

אז איך אתה יכול להחזיר

אבל התורה אומרת גם אם אתה החזרת לפחות לפחות

מה שאתה חייב זה בגדר חסד

לא יאומן כי יסופר

אי אי אי אי אם היום

אם היו מסתכלים כל נבחרי הציבור במרכאות

כמה הם חייבים לציבור שבחר אותם

שהרי אלמלא הציבור שבחר אותם הם לא

היו שם והם מייד כשמקבלים את התפקיד חושבים רק על עצמם ועל בני משפחתם לספק להם פרנסה ולספק להם כל מה שרק אפשר ולדאוג לעתידם בשום דבר לא לציבור ששלח אותם איזה כפיות טובה והציבור רודף אחריהם עדיין רודף אחריהם עדיין מה יש לכם מה נתנו לכם שאתם רודפים אחריהם עדיין

הרי הם כפויי טובה שאין מה לומר

הרי כשאמרתם שאתם תעשו עליו בית ג' ד' לא קיימתם

לא קיימתם

אז מה אתם מבקשים עוד פעם והציבור כזה מסכן

משהו

איזה להיטות איזה דבקות באנשים רעים וגרועים

כגון דוראי

לרדוף אחריו ממש בוא תחזור

בוא תחזור בוא תחזור

זאת אומרת

יש פה בעיה יש פה בעיה לא מעניין את היהודים האלה בכלל

תורה מצוות

רק להוטים אחרי איש שהגדיר אותו הרב עובדיה יוסף גנב ורשע

ולא שומע לי מה עוד אפשר להגיד אני לא אומר אפילו את השאר זה מספיק

זה כותרת

של האיש

זו מהותו

וזה לא יצא ממנו

זה לא הוא שילם את חובו לציבור

זה מהותו

הוא לא השתנה הוא לא שמע לרב שך

הוא אמר שהוא חזר בתשובה על זה

ואחרי זה הוא לא שמע לרב עובדיה והוא גם לא חזר בזה

והוא גם לא שומע למועצת החכמים של עכשיו

כי הוא לא ביקש מהם רשות להתפטר

ונותן להם להיגרר אחריו ברחובות

ולחפש אותו ולהגיד לו בוא תחזור כאילו אתה מושיען של ישראל

עוד מעט יכתירו אותו המשיח

זה לא יאומן כי יסופר

הוא לא שומע לאף אחד רק לעצמו מתי שהוא ירצה הוא יחזור והוא יחזור

וייווכחו כולם שהוא שקרן כמו שאמר הרב עובדיה

כי כל התרגיל שהוא עשה בשביל לחזור

אבל בשביל לחזור

שהפעם אי אפשר להגיד

שיש מישהו אחר

שהוא גם כן אלטרנטיבה

זה הוא ורק הוא

וכולם רדפו אחריו להחזירו

ממילא בזה הפקיעו את דברי מרן

הרב עובדיה יוסף כלשונו מרן מרן לשמוע למרן

לא שמעת לו אמר שלא שמעת

לו וזהו

לא שמעת לו

שומעים למרן

רק לא דרעי

צריך לשמוע למרן אלה שמאמינים במרן צריכים לשמוע למרן רק לא דרעי

אבל הוא עשה תרגיל יפה כמו כל התרגילים שעשה כמו התרגיל המסריח

זה עוד יותר מסריח

זאת אומרת

הוא שולט בציבור

עם האישיות

שלו של גנב ורשע כדברי הרב עובדיה יוסף

נו ואם הציבור הספרדי לא מצא מישהו להכתיר אותו

למרות שכל רב אצלהם הוא גאון

הגאון הרב ידבר עכשיו הגאון הרב יש להם כל כך הרבה גאונים לספרדים

לא יכלו למצוא גאון אחד לפלטה שיוכל להיות בראש הציבור שלהם

צריכים רק גנב ורשע

אדם שציער את הרבנית זה לא רשע אמר הרב עובדיה יוסף

אדם כזה נותנים לו

מה פרס?

בגלל שהוא עבר על דברי מרן?

איי איי איי איי לא יאומן כי יסופר

איפה יוסף הצדיק

שחלקל את כל העולם כולו

ואת אביו ואת זה בלי להרגיש שהוא עשה שום טובה

ופה בן אדם

לא עושה שום דבר לציבור רק לעצמו ולא מה שמרן אמר לו

עשה הפוך

ו-1700 נהרגו אחר הסכם אוסלו בזכותו של רשע וגנב זה

כפי שאמר

הרב עובדיה יוסף

אני לא רציתי להיכנס לעניין של הסכם אוסלו

זה הוא חתם הוא עשה את זה לא אני

נו

אדם כזה שיכול לקחת אחריות על כתפיו

על נפשות בישראל

נגד מורו וריבו הרב עובדיה יוסף מרן מרן מרן מרן

איך רודפים אחריו הרי הוא ימכור אתכם עוד פעם ועוד פעם

אבל שיערב לכם אל תבואו בטענות אחר כך

מה קרה מה עשה וכולי

דעו מראש

שלקחתם אדם שאינו נאמן

והאינטרס היחידי שלו זה הוא

והוא

והוא בלבד

רבי חנניהו בן עדשיו מאיר רוסו אגן ראשו וכולי נישואין