מעלת השלמות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

אתם עושים את עצמי

דוגמה ומופת

לעבד שיונק מריבו עקרון והופך להיות דמות ויוטנה ממש עד שלבן עלול להתבלבל ולחשוב שזה הבן הבן זוכר איפה הוא עבד אמרה

והוא נמצא את זה מספר פעמים,

אף אחד לא ביקש ממנו.

הוא נמצא את זה מספר פעם שלא יטעו בו שהוא רק עבד ארוך אבל הוא ממש ממש כמו צהר ממש כל מה שלימד הרעה הוא ינק והיה קושקט אחר להיות מושל ביצרו

ודרגה של נביאים נביאים נושבים ביצרן תמיד אחרת הם לא יכולים לראות דרגת נביאים אז זאת אומרת בסור מרע הוא היה מאה אחוז

אבל הוא עדיין היה נקרא עיגד אברהם

הוא לא נקרא ברא מה היה חסר לו

לא היה לו שלמות עדיין בדרגה של עשה טוב

ורבנו יונה אומר שקניין המעלות זה דווקא בעשה טוב

סור מרע ארבעי שכל אחד מאיתנו יזכה שלא יהיה לו שום נגיעה לעבירה, לעת, לנשון

ואני מקווה שאנחנו גם עושים טוב לפחות את כל מה שצריך על פי מה שכתוב אבל זה לא מספיק בשביל להגיע לשלמות ושלמות המעלות צריך להיות בעשה טוב לא מסתפק אף פעם לא מסתפק כל הזמן במצב של עלייה

מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קודשו

אז קודם כל זה בחינה שצריכים לדעת שמי שרוצה להגיע לשלמות, להיות תמים שלם ועבודת השם כאבות הקדושים אז חייב לא להסתפק בשום מדרגה, בשום מצב, בשום לימוד כל הזמן במצב של עלייה

וכתוב שחייב כל אדם מאיתנו לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי

מה זה להיות כמו האבות הקדושים? כמו שהם עבדו את השם לשלמות גם אנחנו צריכים להגיע לשלמות המעשים

הרמב״ם אומר בסוף משניות מכות

שאם אדם יעשה מצווה אחת בשלמות בלי שום כוונה מכוונות העולם, לא מצד האימה והיראה והכבוד אלא רשימה ואהבה

יעשה מצווה אחת כזאת, כנראה בחיי עולם הבא.

אחת.

אחת.

זאת אומרת לעשות מצווה בשלמות זה לא כך.

אחת.

וכן רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ולכך חרבה להם תורה ומצוות.

שאי אפשר שאדם,

תוך כל התרייג, לא יעשה מצווה אחת בשלמות כדי שתדעו לעולם הבא.

אבל בלי זה לא קונים עולם הבא.

עולם הבא זה עולם האמת ובעולם האמת נכנסים רק עם אמת. פחות מאמת לא נכנסים.

כמו שיש מחוץ לארץ טלנט, שצריכים לעבור אותה, מצוויזים שם איזה מטבע.

אם אין לך את המטבע המתאים, לא נפתר.

אתה לא יכול לעבור.

אם המטבע גומה, או גודל,

אי אפשר, צריך מצוות שיהיו מדייקות.

בהקדמה למעם לועז בספר דברים הוא מביא שבע עשרה תנאים לקיום מצווה לשמה.

שבע עשרה תנאים.

ביניהם זה שצריך להאבות השם ביראה, באהבה, בשמחה, בזריזות, בשלמות וכו'.

וכל התנאים צריכים להיות במצווה אחת.

ואיפה לומד הרמב״ם את הנושא הזה שאם עושים מצווה אחת בשלמות קונים בחיי עולם הבא?

במעשה של רבי חנינם בן טורדיון ששאל את רבי יוסף בן קיסמא, מה אני לחיה עולם הבא?

הוא שאל אותו, אם במעשה נידו?

אז הוא אמר לו, כן, פעם התחנכו לי מעות של פעולים, מעות של צדקה,

ואני נתתי משלי.

אמר לו, אשריך, מחלקך יהיה חלקי.

וזהו קונה עולם הבא.

אבל מי יחנינם בטורדיון מוסר נפש?

ללמד תורה בערבים נגד גזירה של הגויים?

להסתכן בחייו?

זה לא מספיק בשביל להיכנס לחיה או במבט? לא.

מי אמר שזה נעשה על שם שמיים? אולי זה על שם כבוד?

אולי אתה מורכב בזה?

אולי אם לא תלמד על זה בכלל אתה לא בעל מדרגה,

מי יחשיב אותך בכלל?

יכול להיות הרבה סיבות למה בן אדם עושה דברים כאלה.

רדעון מבין, הפעם מספרים שהיה מישהו שמעריך את זה וקמה בריאציות.

כשהיה אדם סכן,

קרוב לגיל מאה, שהיה מתעטף בתנאי והיה מתענה כל יום,

ובסוף תפילת שחרית,

אז הוא יוצא איתה לו אבן גדולה,

והיה יושב עליה בביתנו שברך נקודה ואין סבלנות נקודה ולא נקודה ולא נקודה, ואין פעמים ככה.

סיפרו לו, אז אמרו, תסירו לו את האמת.

תסירו לו את האמת מאותו אימון.

מה שהזיקו אותו עד זה היה אלף החלבות שהוא מקבל ושמחשיבים אותו.

אז אי אפשר לדעת מה אדם הבן אדם עושה.

אבל בנתחלפו לו מעות,

זה מעשה שבינו לבין עצמו אף אחד לא ידע,

אף אחד לא שומע,

אף אחד לא ראה.

הוא יכול לעשות כל מיני לומדס ולהגיע למסקנות כאלה ואחרות.

הוא לא עשה, עשה את זה, הוא אוסר לעשות.

במצווה כזאת פשוטה, נפורש,

זוכים בה לחיה ולמומבה, כי היא נשמה.

היא נעשית לשמה, לא לשם כבוד, לא מיראה, לא מכל החשבונות.

זוכים לחיה ולמומבה.

אבל מי יכול להגיע למדרגות כאלה?

זה רק אדם שמתוקן במידות.

מי שלא מתוקן במידות לא יכול להגיע למדרגות,

כי המידות דוחקות.

אם יש לו נטייה לבקש כבוד בגלל שהוא בעל גאווה וכו',

אז תמיד החשבון יהיה,

יש לי מזה משהו, אין לי מזה משהו, וזה תמיד יתחשבר אצלו.

ממילא הוא אף פעם לא יזכה לעשות מצוות לשמה.

אם יש לו תאהבה,

ברגע שתעמוד נגדו תאהבה, הוא לא יוכל לעמוד.

התאהבה תגבר, כי הוא לא הורגל,

הוא לא כבש את המידה הזאת, הוא לא תיקן אותה, אז ממילא הוא לא יוכל לעמוד בזה.

הוא צריך להיות שלם במידות.

אז נחזור שוב פעם לעזר עיבד אברהם.

מושל ביצרו,

פירושו שיצר לא מצליח להחטיא אותו.

ולמרות זאת המדרש אומר,

כנען בידו מוזני מרמה לעשוק אהב.

על מי זה מדובר, הרי?

עזר עבד אברהם,

שהוא רוצה לעשוק אהובו של עולם את יצחק אבינו.

מה העושק?

כל הזמן חשב בטחו לתת את ביתו,

ליצחק.

וזה ראשון דייק, אולי כתוב דבר אליי.

זה היה חשבון שלו, והייתה ראויה,

עידה ראויה.

אבל מה אומר לו הרמה?

הבן שלי ברור, ואתה ארור.

בן ארור מתדבק בברור.

לשמוע דבר כזה חלש אותה?

ממש כמו אברהם החינוך, בקול אתה שומע לו, בקול אתה עושה.

את העמד נאמר.

ופתאום קבל פצצה כזאת, ובנים, אתה ארור,

הבן שלי ברור.

ואין ארור מתדבק בברור. הוא הולך על דבר.

זה אברהם, קומל מסכים.

איך אפשר להגיד את זה?

עכשיו הוא שולח אותו ללכת להביא אישה לבני ליצחק.

איך ירגיש בן אדם אחרי שהוא קיבל דבר כזה לפנים?

אז הוא צריך ללכת לשליחות לפחות בדיכאון,

חצי דיכאון, מאוחזר,

מתרעב.

אי אפשר להגיד שהוא יעשה את זה ב-100%.

לא ייתכן שאדם יישאר במצב של 100%.

ולמרות זאת,

הוא מתגבר על כל החשבונות, על כל מה שהוא שומע.

והוא לא רוצה אפילו להכניס את שטחון דעתו יותר.

הוא אומר, אני מטיל את זה על הקדוש ברוך הוא.

אם אני אמצא נערה שאני אגיד לה, תינא אחדך ואשתך,

מי תאמר לי וגם לגמלך אשכה.

עוד לא הוכחת ליצחק.

זאת אומרת, לא תלוי בי. הנה, אני אומר לך, ריבונו של עולם,

אתה תזמן לאדוני, לאברהם,

את מה שמגיע לבן שלו.

אני לא בתמונה.

לא רוצה שיקול דעת, לא רוצה לחשוב, לא רוצה...

היו לו הרבה סיבות לפסול את השידור הזה.

לראות את לבדמן ולהכיר את ביתו עד, זה כבר מספיק להגיד שזה לא מתאים.

למצוא ילדה בת שלוש ולקחת ילדה בת שלוש,

לחתן אותה, זה גם לא מתאים.

אז אין בעיה להביא לאברהם הרבה רשימה של לקויות שאי אפשר להתמודד איתן, וודאי שזה לא מתאים. אולי בעוד כמה שנים, נראה, נראה, נראה, נראה, רגע, אבל מן השמיים רואים שאסף רונס הכל מה שהוא ביקש הכל יתקיים וקודם כולנו.

אבל נשאלת השאלה.

התורה למעלה מעליניעזר שהוא שאל לא כהוגי.

נראה לנו לו מן השמיים כהוגי.

אבל גם אם הוא שואל לא כהוגי,

מי אמר שהבדיקה הזאת שאתה אומר,

הטינה חדך ושתה אבל היא תשאב גם, לא, וגם לגמלים, גמל שיותר מערך אלפיים ליטר יש עשרה גמלים ו-400 ליטר, היא תשאב ואתה תעמוד מנגד ותסתכל וכל מי שאיתך יסתכל ויחכו עד שהיא תשאב.

איך עולה על הדעת שיכול להיות דבר כזה?

איך מתחיל דבר כזה?

מה הבדיקה הזאת?

זה לא מכשלה בעצמו הבקשה הזאת?

אולי מאחורי זה יש איזה משהו שהוא גם אם הוא כבר לא כל כך חלק.

אז אומרים חכמי המוסר, לא.

הוא ידע מה זה חסד.

הוא ידע שאם יש למות במידה אחת,

הרי הוא בא בבית של חסד.

הוא היה ממש דומה לאברהם אבינו.

מה אברהם אבינו? הוא עושה גמילות חסדים. איפה הוא עושה גמילות חסדים?

הוא עושה גמילות חסדים?

בתו של התו אין יותר ממה שאברהם אבינו עושה. אפילו שלמה אבינו בסכותו לא היה מאכיל כמו שהאכיל אברהם אבינו.

עד כדי כך שכתוב שאברהם אבינו, בזכות שהוא אמר להם,

ויקחפת לחם,

אמר השם הנהנים ממתיר מל מן השמיים.

ארבעים שנה ניזונו כל ישראל ממה שהוא ניגש לתת להם להם.

והיו בנקי סופר. איפה מידה כנגד מידה?

בדרך כלל מידה כנגד מידה, אז מידה טובה היא פי 500. צפי 500 מידה תתן להם שלוש ראשונות בחרדש?

פעולים 500, 1,500. הם מאכילים מיליונים כל יום, ארבעים שנה.

איפה המידה כנגד מידה?

אלא מגלים לנו חכמי המוסר שבעצם אברהם מביא את צד הלב שלו.

גם אם יבואו מיליונים עכשיו,

הוא עומד ומחכה להאכיל מיליונים.

הוא היה עשיר גדול,

עשיר גדול, כבד מאוד, במקנה, בכסף, בכלל,

והוא ממתין.

הוא ממתין, בן תשעים ותשע, פתח אוהל, חולה ביום השלישי,

השם מוציא חמה מנרתיקה, זה לא עוזר?

למה אתה מגדיל?

אם יש חמה מנרתיקה,

אתם יודעים כמה מעלות חום זה היה?

כמה מעלות חום?

1,500 מעלות חום, איפה אני יודע?

כתוב שנחתית לבוא, הקב' יוציא חמה מנרתיקה, בני יום בא מועד קטנור,

כתוב, זה 1,500 מעלות,

כי אז חום השמש יהיה פי 49 משל היום,

ואם היום זה בקבוצה השלישית, או לא, פפור,

זה 1,500 מעלות, אין בן אדם שיכול לסרור בעור.

אז מה יהיה אז?

כתוב במפורש שהצדיקים יפשו כעגלי מרבק והרשעים יתזזו כמו יתושעים באור הסריגון, טוסטוסים.

הם יישרפו בשוק.

אז זאת אומרת, יהיה מצב כזה.

היי, קשה לכם להאמין?

אז בעשרת המכות שיהיו במצלעים,

איך היה שהשם נפלא בין ישראל לבין המצרים?

וכל המכות לקו המצרים.

בני ישראל לא לקו, זה השם יודע להגיד, אין לו בעיה.

אז מה יש ברירה לקדוש ברוך הוא,

כשהוא הוציא עמם מן התקעה, זה לשלוח שלושה מלאכים.

רק מלאכים יכולים לעבוד בחום כזה.

מלאכים עוברים בנהל דיור,

אז הם יכולים לעבוד בחום.

נו, הוא רץ לפניהם ורץ אל הבקר ומריץ את כולם, ומהרינושי, וכולם בריצה בריצה, כמו שאמרנו, יש 17 תנאים.

ואז הוא מאכיל אותם,

אבל הוא מאכיל אותם בשווי של מיליונים לארבעים שנים.

זה חסד מושקע.

לכן התורה יותר מסיפור אחד לא מספרת הרבה, כי אם אתה יודע שיש סיפור כזה, אתה כבר יכול להבין איך הם מדברים על כמדובר.

זה חסד משלם אותנו.

אז כשהוא בודק אליעזר את רבקה,

מה הוא בודק?

הוא אומר, אני מבקש חסד קטן.

ונראה כמה היא תעשה את החסד גדול.

בוא נראה, הרי אמרנו שהמעלות, כשאדם קונה זה במצוות עשה.

מה זה מצוות עשה? לא שהוא מסתפק במה שהוא מצוקה.

מעבר למה שהוא מצוקה, הוא לא מסתפק.

אז אם אני אגיד לאתינה האחדך,

והיא תאמר גם לגמלך אשקה,

אותה אקחת לצדך. זאת יכולה להיכנס לבית של הבעיה.

למשל, מה הדבר דומה?

אם יבטשו מאדם אפשר לשתות כוס תה? כן, בכבוד, ימין כוס תה.

אם אבא יבקש מהבן שלו אפשר לשתות כוס תה?

אז אם הבן באמת אוהב את האבא,

הוא יודע מה האבא רוצה, אז הוא לא מביא לו כוס תה.

הוא מביא לו כוס תה,

הם צמארים,

הם עוגיות,

הוא עושה תרוגה.

את כל מה שמתלבא לכוס תה.

לא אפילו רק מה שהוא ביקש.

זה ההבדל בין עבד לבין בן, ככה אמור להיות.

זאת אומרת, מי שואל חסד לא מסתפק,

לא ממתין שייבקשו, שואל בעצמו.

ואם שואל,

לא מביא את מה שרק ביקשו, אלא הרבה יותר. מה אמר להם?

דיבר עליהם.

מה אביא להם עגלים?

צדיקים אוכלים מעט ועושים הרבה.

זאת אומרת,

כמה שאתה מקיף בחסד יותר,

זה אומר שאתה שלם במידת החסד.

חכמי המוסר אומרים שאי אפשר לתקן את כל המידות של האדם. יש באדם הרבה מידות שצריכות תיקון. כל מה שבאים לעולם אומר, הגאון מבינתא, הוא אבן שלמה,

זה לתקן את המידות, ואם למה לא חיים?

אתה יכול לקיים את כל התורה, תריית קצפון וללמוד תורה והכול, ואתה לא תזכה לחייהו.

מי שאין לו דרך ארץ אפילו, לא מידות, או דרך ארץ, שזה נדרש בצלם אלוהים,

זה אפילו מגויים נדרש, מי שאין לו דרך ארץ,

אז כתוב, תלמיד חכם שאין לו דעת,

נבלה טובה הימן בנו.

מה זה דעת?

אין לו דרך ארץ.

ממי לומדים? ממשה רבנו.

כשאם משה רבנו היה נכנס לאוהל מועד אחרי שהוא הקים אותו,

בלי שהשם יקרא אליו, כמו שמתחילה פרשת ביקרא,

אז זה נקרא שהוא תלמיד חכם שאין לו דעת,

ונבלה טובה ממנו.

ונבלה לא נכשלים.

תלמיד חכם שאין לו דעת, אפשר לגשם בו.

אז זאת אומרת, זה לא פשוט.

דרך ארץ זה התחלה, מידות זה אחר כך, ואחר כך

תורה ומצוות וכו' לרוחות.

אז המידות זה תשתית, ככה אומר המערכת, ומשערי קדושה.

למה לא כתבה התורה את המידות?

להגיד לנו כל מידה ומידה.

אבל זה הבסיס, בלי הבסיס הזה בכלל, אין. אין מה לדבר.

זה כמו מה צריך לדבר. להסביר לך שיש לך איברים שאיתם אתה עושה את המצוות, אני צריך להגיד לך בתורה שיש יער, וביד סמים טפילים?

לא צריך.

נכון, כשאתם ברור שיש יער מצוות שם.

אם אין יער, בטוח.

אבל יש יער, צריך לשם.

אז זאת אומרת, חייבים פתאום.

אז מהמוסר אומרים שבלי לתקן אי אפשר, ולתקן את הכול ביחד אי אפשר.

חפץ חיים אומר שכל ימי חייו הוא תיקן שלוש וחצי מידות.

תיקן אבל, לא כבש, תיקן.

מתוקנות, הוא שולט עליהן, הוא פועלים על המידות, הם לא יכולים לתקן את זה.

לא יודע מה לא היה מתוקן אצלו, מתוקנות אבל, ככה כתוב בספרים.

בכל מקום, אז אומרים לך, מהמוסר, אם אתה מתקן מידה אחת בשלמות,

אתה תוכל לתקן את כולנו.

אם יש לך שלמות במידת החסד.

אתה יודע מה זה שלמות?

אז כל מידה או מידה תוכל לתקן.

מה בדק אליעזר? האם היא שלמה במידת החסד?

לכן הוא ביקש מעט,

בוא נראה מה היית עושה עם הבקשה.

והיא הרחיבה אותה לעילה ולעילה ולעילה,

מעבר לגילה, מעבר לכוחה,

מעבר למה שאתה יכול לצפות.

ילדה בת שלוש הייתה צריכה להתלונן, אתה לא מתבייש? אתה רואה אותי עכשיו גדולה וגדולה, גדולה ומשקה, גדולה ומשקה, ואף אחד לא מגיש לי עזרה.

אני בסך הכול בת שלוש, תראה איזה גודל יש לך.

שום מילה היא שמחה ורצה וכל מועסה,

אותה הוכחת עצמה.

יוצא מזה שאם אדם זוכה יום שלם,

במידה אחת לשלמות,

הוא יכול להיות אדם מתוקן שיוכל לקיים את כל התורה כולה, על כל מצוותיה,

לא להסתפק ולבקש עוד ועוד כמו אברהם אבינו.

אברהם אבינו לא פסק רגע,

לא נע על זרי דפנה, לא טפח עצמו על השקט,

לא הסתכל על העבר, כבר עשיתי המון.

הוא הסתכל מה עוד יש לעשות.

עד שידע כל פעול כי אתה פעלתו,

עד שיבין כל יצור כי אתה יצרתו,

עד שיאמר כל אשר הנשמה מהפוא,

אדוני אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל מה שאוהו.

ולכן זכה אברהם אבינו שהעולם בתחילה נלחם איתו, כולם נלחמו איתו,

נמרוד זרק אותו לכבשן האש,

כלאו אותו עשר שנים בכותה במעשה,

הוא עבר את הכול קשה מאוד, עשר ניסיונות הוא עבר, מגיל 75, מלך לך ראשון, עד לך אהרון,

מגיל 137,

ואחרי שהוא סיים את זה הוא התחנן לקדוש ברוך הוא שלא יהיה יותר ניסיונות.

והקדוש ברוך הוא עוד תכנן שהוא יקבל את ייסורי איוב.

והקדוש ברוך הוא בסופו של אופן הטוב גם ייסורי איוב,

אני אעביר את זה לאיוב, לא אליך. כשמצאתי מישהו,

אני אפיל עליו את התיק, אתה כבר לא.

זה מה שכתוב, ויהיה אחר הדברים האלה, איזה דברים? זה הדיבורים שדיבר איתו אברהם אבינו והקדוש ברוך הוא, עוד הקדוש ברוך הוא, עוד תכניות עליו.

ורק אחרי ניסיון עשי איוב אמר לו, עתה ידעתי כי ירא אלוהים מטה.

עתה תרסם את ה' בעולם, כל העולם מכיר, קראו לו נשיא אלוהים אתה בתוכנו,

איזה מדרגות הגיע,

ובסוף בסוף בסוף עוד רק עכשיו עובר לו שם, עדיין ידעתי.

נו, אז זה לא כל כך קל להיות רצוי ומקובל אצל הקדוש ברוך הוא.

בשביל להגיע לחיי העולם הבא מסודר, אז אני אפחיד אתכם קצת. אומרים שאני מפחיד אתכם, אז אני אפחיד אתכם קצת.

רבינו בחייה, בחורבת הלבבות יש שער רביעי שער תשובה.

אתה מבין שער רב ושער רב

פרק רביעי, הוא אומר שרק יש שניים שזוכים לחיי עולם הבא.

שניים.

גם אם אדם יחיים את כל התרי״ג מצוות ולא יעשה שום עבירה,

זה עוד לא מקנה לעולם הבא.

רק שניים.

תגיד,

אם מישהו יודע פה מי, אני נותן לו חמש מאות שקלים.

שאלתי מי.

לא, שאלתי מי, לא מי האיש.

מי זה, כאילו, מה הוא צריך לעשות בשביל שהוא יהיה זכאי לעיון הבא? מי זה הזוכים? מי יכול לזכור?

לא שאלה.

מה הוא צריך לעשות?

עוד לא מוסר.

אומר הבן אברהי, מי שמחזיר בתשובה

הוא בן העולם הבא.

מי שמחזיר בתשובה.

למה?

אם צדדת,

מה תיתן לו?

תודה רבה שאתה צדיק. מה עשית?

את המינימום, תרייג מצוות. זה החוב שאתה צריך לעשות. אתה לא עושה טובה.

נתנו לך תרייג איברים מגידים,

כי נגדם נתנו מצוות. אתה רוצה לחיות את החלק הרוחני שלך.

תקיים במצוות באיברים שלך ותחיה את האיברים הרוחניים שלך. יופי, ועכשיו יש לך זכות לחיות.

אבל חיה עולם הבא, אם אתה צדיק, זה לא מספיק.

אם צדקת, מה תיתן לו?

מה אתה נותן לו? את מה שאתה חייב?

בוא, אני משלם ארנונה, אני משלם ועד הבית, שינתי חשמל, שינתי איך. למי אתה עושה טובה?

זה דברים שאתה בחוייך להם לצודק אחד, זה לא, אתה לא עושה טובה.

מה תרמת לחברה? מה עשית?

מה תיתן לו?

אז אם אתה מחזיר לו את הבנים,

מביא לו עוד ילד שפרש, עוד אחד פרק הון, עוד אחד, אתה מביא לו, מביא לו, מביא לו.

אם מחזירים שבוי, אתם יודעים מה זה שבוי? גולדין, כל זה. אם יביאו אותם, מה עשו לשבוי שהגיע?

ראש הממשלה בא, מתקטר בכתרים, שירר אותו אחרי שמונה שנים.

זה רק אחד.

אם אתה מצליח לעשות יותר מאחד, ואתה מחזיר, אתה נותן להם את חיה העולם הבא.

חיה העולם הבא, פירושו של דבר.

שאתה מקנה להם עולם הבא. אם אתה מקנה להם עולם הבא, למה לא מגיע לך עולם הבא?

אם אתה נותן להם עולם הבא, מגיע לך עולם הבא.

זה אחד שהוא אומר.

אחד. דרך אגב,

מי שלמד פעם עשרת צמחות בפרק ח',

הובא שם ההספט שהספיד בביא עקיבא את הבן שלו. הבן שלו נפטר,

הוא הספיד אותו.

הוא אמר, מובטח אני שמי זה בין העולם הבא.

למה?

שזיכה את הרבים.

הבן שלו טנא קדוש?

למה אתה אומר שהוא זיכה את הרבים? יש לו תורה,

אין לו מעשים טובים, קיים את כל המצפות,

הוא אמר עבירות.

חסר מה להגיד?

הוא אומר, לא, שזיכה את הרבים.

למה אתה מובטח שהוא בן העולם הבא אם הוא זיכה את הרבים?

אז הוא אומר,

ראויים היו ישראל לגייל במצרים לולא משה ואהרון.

אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

זאת אומרת, גם אם לא היו משה ואהרון בדור ההוא,

היו ישראל לגייל במצרים, חייבים לגייל. למה שהשם הבטיח לאברהם?

ואחרי כן יצאו.

אז כתוב בהבטחה שהם יצאו במצרים.

אז מי יכול להוציא?

כתוב, מגלגלים זכות על ידי זכאי.

מי היו הזכאים באותו דור? משה ואהרון.

ואם לא היו משה ואהרון,

אז היו יוצאים על ידי הזכאים האחרים, כפי שהיה.

אבל מה מלמד אותנו רבי עקיבא? שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

פירושו של דבר, מי שהתגלגלה על ידו הזכות,

בשמיים מעידים שהוא זכאי.

אז אני מובטח שהבן שלי הוא בן העולם הבא, כי הוא זיכה את הרבים.

אם הוא זיכה את הרבים, זה רק אם מגלגלים מן השמיים שהוא יזכה לזכות,

כי רק לזכאי נותנים את הזכויות של זיכוי הרבים.

אז ממילא אני מובטח, בזה אני מובטח שהוא בן העולם. אם הוא למד תורה או לא למד תורה,

יש עוד שאלות, כמה למד, למה למד,

איך למד וכו', זה יש דרגות, כבר אחת נחמדת חופתו של חברות, זה לא כל מי שלמד, זה כבר סגור שהכל בסדר.

אז אם ככה, זה אחד שאומר הבן הוא ביתו.

השני, מי זה השני?

בעיים לא תדעו.

כן?

לא, לא.

אני אגיד לכם מי זה השני.

השני אומר,

רבנו בחייל, נדבה מהקדוש ברוך הוא.

אין הבטחה לאף אחד, רק נדבה.

מי שהשיר החליט לתת לו עולם הבא בנדבה.

מה זה? מאיפה רבנו בחייל מביא דבר כזה?

אז בואו תשמעו, עברנו את פרשת נועם.

כתוב שנוער היה צריך למות במבול.

עם כל זה שהוא היה נוער צדיק, תמים בדורותיו,

היה צריך למות במבול.

למה הוא היה צריך למות במבול?

כי השם מייחס את המבול לנוער.

הוא אומר, אתה לא התפללת על הדור.

אתה לא זיכית אותנו.

כל הדור הלך בגללך.

יש זוהר קשה מאוד שאומרים נוער היה מתלונן אחרי שהוא ראה את המבול, לא נשאר אף אחד, הכול נמחק.

אז הוא יצא מהתיבה.

אמר, ריבונו של עולם, איך עשית כזה דבר? אתה בא לרחמים.

תוכלו ל... איך יכול להיות?

אז הוא אמר לו, רעיה שטייה, רועה שוטה.

ככה אומר הזוהר, רועה שוטה.

כשאני עמדתי לך בואי לתיבה, מה אתה אמרת לי? אמרת לי, ומה איתך?

לא אמרתי.

כשאני רמזתי לך כמה פעמים, כשאני אמרתי לך 120 שנה, אתה יודע, אבל מה עשית?

ועכשיו אתה מתלונן?

לכן נגנם מבול מנוח.

אז למה הוא ניצל בסוף?

מנוח מצא חן בעיני השם.

אם לא היה לו מציאות חן, הוא לא ניצל.

אז זה נדמה, זה לא בגלל שהוא ראוי.

אדרמבה הוא הכי לא ראוי, כי אתה הצדיק של הדור,

אתה מנהיג, ואתה צריך להציל אותם. הרי למה לוקחים צדיקים?

במקום לקחת את הדור, לוקחים צדיקים.

אז היה צריך לקחת אותו בגרף, אבל הוא מצא חן.

לכן היה מתחנן משה רבנו תמיד, אולי מצאתי חן בעיניך.

כל מה שאני משה רבנו,

כל המדרגה והמעלות,

אני עוד לא מסופק.

אני רוצה גם למצוא חן בעיניך, שתהיה בטוח.

אז זאת אומרת, זה רק נדמה.

בשביל להגיע להנחיה עולם הבא, אין רצות לערוד ולצפנים.

צריך לקיים את כל דורות המצוות, צריך לערוד על ביתו, צריך דרך ארץ,

ולא להסתפק בעמל,

במידה אחת לפחות לערוד עליה בשנימות,

כדי להגיע לאפשרות שאחר כך אפשר יהיה לכרוך את כולם עם סוררי ענק,

שיש בו כל מיני אבנים טובות.

ברגע שקשרת אותו, אפשר להלביש עוד אבן ועוד אבן, עוד מידה ועוד מידה,

אבל בלי מידה את מתוקנת שלמה, סימן שאתה פרוץ,

יצר הרע שולט עליך,

אתה לא יכול לקיים מצוות באבנותי חשבונות לשמה ממש.

וביחד אני אומר למה שאומר,

זה חוסר קודם, במוזר קודם, ישראל הכי טוב וכל דורות מסחול.