"ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה".

על כל אמירה היה שולח לה מלאך אחר, לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה. רש"י ז"ל, למאן דאמר נשלחו חמישה מלאכים, למאן דאמר ארבעה מלאכים כדי לדבר עם הגר, על כל אמירה ואמירה, לכן נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה. כמה מלאכים נזדווגו לה? רבי יוסי בר חנינא אמר חמישה, לכל אמירה מלאך, רבנן אמרי ארבע, בכל מקום שנאמר מלאך.

אני אקריא לכם את הפסוקים, "וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר, על העין בדרך שור, "ויאמר הגר שפחת שרי, אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גבירתי אנכי בורחת, ויאמר לה מלאך ה', שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה, ויאמר לה מלאך ה', ארבה ארבה את זרעך, ולא ייספר מרוב, ויאמר לה מלאך ה', הנך הרה ויולדת בן, וקראת שמו  ישמעאל, כי שמע ה' אל עניך, והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון, ויש פסוק אחר ועל כל אחיו נפל", זה מה שיהיה עוד אחד.

מכל מקום רואים פה שיש איזכור מלאך ואמירה כל פעם, למה זה? המלאך אינו בעל עליה, מדרגתו מוגבלת ושליחותו היא לפי מדרגתו, וכשתמה מדרגתו מאליה נפסקת השליחות והוא חוזר למקומו. אז כיון שהמדרגה מוגבלת והשליחות היא לפי המדרגה, כשתמה המדרגה מאליה נפסקת השליחות והוא חוזר למקומו.

אבל אדם הוא בעל עליה, "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", מי זה העומדים האלה? זה המלאכים, שנאמר, "עומדים ממעל לו", אז ז"א, אדם בעל עליה מתחלף ועולה עליה מתמדת בכל שעה ובכל רגע, יש כאלה שכל רגע יורדים, יורדים, בפייסבוק שלהם יורדים יורדים, בפוסטים שלהם יורדים יורדים, ולא מזדמנים להם מלאכים אלא שדים, אבל אדם נורמלי ששואף לעבוד את ה' אז הוא עולה בכל רגע ורגע, ואין רגע אחד דומה במהותו ותכנו לרגע קודמו, ולא לרגע שלאחריו עד סוף חייו, אין רגע אחד דומה למשנהו.

ולכן אין מלאך אחד יכול להמשיך בתפקיד שליחותו לאדם, כי אדם הולך הלאה ומשתנה מחיל אל חיל בכל רגע ורגע, והמלאך עם ביצוע השליחות של רגע אחד, מאליה מסתלקת ממנו השליחות לרגע הבא, ולכן הדגישו חז"ל שכל אמירה ואמירה היתה על ידי מלאך אחר.  "ויאמר המלאך, ויאמר המלאך".

מה היתה מדרגת הגר בעליה הראשונה? הצער והעינוי, זה גרם לה השראת השכינה, בגלל הצער והעינוי שהיה לה שהרי בגלל שהתגאתה, ותקל גבירתה בעיניה, זלזלה בשרה גבירתה, כיון שהיא הרתה מיד, והיא היתה אומרת למי שבאות לבקר אותה שאין שרה סתרה כגילויה, היא לא צדקת כמו שחושבים, אין סתרה כגילויה, בגלוי היא נראית צדקת, אבל היא לא צדקת, ככה היתה אומרת הגר, למה? היא אומרת שנים היא רוצה להכנס להריון ולא, ואני פעם ראשונה הריתי. וככה היתה מזלזלת בה בשרה אמנו, והיא לא יודעת שלקב"ה היה חשבון, חוץ ממה שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, היה חשבון כיון שהיתה גזרה של 400 שנה שצריכים להיות בגלות, אז ה' חיפש עד כמה אפשר לדחות את זה שלא יתענו תחת יד מצרים, אז לכן התחיל את הגלות מיצחק, מהולדת יצחק, מה קשור גלות? מאז הוא התחיל, ואח"כ הוא משך כלד בר ודבר, אז הוא אמר לאברהם "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" ואז יצחק נולד באיחור גדול, ואח"כ גם כן כל השבטים גם כן הכל התאחר כמה שאפשר והירידה למצרים עד מיתת יוסף ואחיו, ורק אחרי זה התחיל השעבוד. אז השעבוד היה 210 שנים מתוך ה-400, וגם העינוי שהיה - היה 86 שנים, כמנין שם אלקים פעם אחת במקום חמש פעמים, שזה 430 מה שצריך בפסוקים אחרים.

מכל מקום, אז ה' דחה את הדברים ולא בגלל חס ושלום מה שאמרה הגר כלפי שרה אמנו. ואז היא כמובן הענישה אותה שרה אמנו עד שהיא ברחה, יש אומרים שהיא עינתה אותה, והעינוי שהיא מנעה אותה מתשמיש, הרי היא הביאה אותה לאברהם אבינו כדי שתלד, אבל כיון שהיא התגאתה עליה והכל אז היא מנעה אותה מתשמיש, היא הטילה בה עין רעה והיא הפילה את הילד הראשון שהיה לה, היא הפילה את הילד הראשון, ישמעאל זה השני, יש מאן דאמר שהיא היתה מכה אותה בנעלים על פניה, שזה גם נקרא עינוי, חמשת העינויים ביום הכיפורים אחד מהעינויים זה ללכת יחף בלי נעליים, ויש גם עינוי של תשמיש, אז זה העינויים שהיא התענתה תחתיה, ויש מאן דאמר, דרך אגב זה היה מקובל אז לתת בנעליים בפרצוף, גם אם שלמה בת שבע הכתה את שלמה המלך גם כן בקונדיטון, בנעליים היתה נותנת לו, היתה אומרת מה בר מה בר בטני מה בר נדרי, תראה מי אביך, תראה, שלא תצא לתרבות רעה, היתה קושרת אותו לעמוד ומכה אותו. אף חכמתי עמדה לי, אמר, בזכות האף שהיה מקבל מכות מאמא שלו כמו שצריך אז הוא יצא שלמה המלך החכם מכל אדם. לכן הוא דיבר הרבה פסוקים, יסר בנך ויניחך, כי תכנו בשבט לא ימות, ואוהבו שחרו מוסר, ועוד הרבה פסוקים שלא לפחד מלהכות את הילדים לחנך אותך, יצאו לך יותר טובים וגם לא תסבול בעולם האמת.

מכל מקום עוד דרך אחת אמרו, שהיתה לוקחת אותה למרחץ , והיתה צריכה לקחת לה את הכלים כדין שפחה, שמוליכה את כליה למרחץ. כל זה היה בשביל להחזיר אותה למצב הנורמלי שהיא התגאתה וכבר מי זה הגבירה, שכחה שהיא הכניסה אותה לצדיק לאברהם אבינו להוליד בן ממנו. אז היא ברחה למדבר, והיא ברחה למדבר והמלאך בא אליה, לא אחד, יש מאן דאמר חמישה, יש מאן דאמר ארבעה, ועל כל דבר ודבר מלאך אחר.

אז מה היתה המדרגה הראשונה שלה? בעליה הראשונה זה היה צער ועינוי, וזה גרם להשראת שכינה, כמו שכתוב "ה' עומד לימין אביון, כי את דכא ושפל רוח אשכון", אז בגלל שהיא היתה מצטערת ובעינוי, אפילו שהיה מגיע לה, אז היא זכתה שבא אליה מלאך לפי מדרגתה זו לדבר אליה, "ויאמר המלאך".

עכשיו המצב הדחוק והעלוב שהיה להגר העמיד אותה במדרגה ידועה, וכאשר אמר המלאך, שפחת שרה, "אי מזה באת ואנא תלכי", לא שהמלאך לא יודע, אלא הוא מחפש פתחון פה להתחיל לדבר איתה, כמו שה' אמר לאדם הראשון איכה, מה הוא לא יודע איפה הוא נמצא? אלא פותח איתו בדברים. אז הוא אומר לה, מה הוא אומר לה, תקשיבו מה אומר לה, "ויאמר המלאך, שפחת שרה" והוא קורא לה שפחת שרה, אי מזה באת ואנה תלך, והיא השיבה לו "מפני שרי גבירתי אנכי בורחת", אז היא אמרה לו גבירתי, חזרה בה, גבירתי. אמרו חז"ל, מנא הא מילתא דאינשי  חברך קרינא חמרא, לא חמרא חמרא, וכפא לגבך מוש, אם חבר שלך קורא לך יחמר, חמור, קח את האוכף ושים על הגב שלך, פירושו של דבר תודה לדבריו, שאדם יהיה מודה לדברי חברו, אז אומרים את זה חכמים בדרך משל, אם קראו לך חמור תמשיך עם זה, אל תגיד אני לא חמור, תגיד כן, שים את האוכף על הגב, תמשיך, שחק אותה איתו, זרום זרום. אז היא אמרה ככה, כי היא שמעה שהוא אומר לה שפחה, אז מה היא תגיד שהיא לא שפחה, מה היא תגיד שהיא לא גבירה? אז היא זרמה עם זה ואמרה כן, גבירתי, היינו שהמלאך קרא אותה שפחה והיא הודתה לדבריו ואמר, מפני שרי גבירתי אנכי בורחת. טבעו של אדם לטשטש ולהרחיק מעל זכרונו את סימני השעבוד והביזוי שבעבר, וכל רמז במובן השלילי מעוררים בו רגשי מרידה, וכאן אנחנו מוצאים שהגר עוד מדגישה את מצבה העלוב ואומרת שרי גבירתי. נחזור, טבעו של אדם כמו ערן בן עזרא, לטשטש ולהרחיק מעל זכרונו את סימני השעבוד והביזוי שבעבר, הרי הוא היה נוכל גדול שהונה אנשים בחברה שנקראה דולפין, הוא כותב בפייסבוק שלו שהוא לא היה לו חלק בזה, הוא רק היה נאמן, הוא בכלל לא היה בחברה, שקרן רמאי, הוא היה שותף חמישים אחוז, זה מופיע בחברות, זה גם מופיע בפסק דין עם סמי לוי שהוא לקח ממנו מאה אלף דולר בעוונטה וחילק את זה עם השותף השני שלי, ולא רצה להחזיר, והשופט פסק שהוא צריך להחזיר, וגם אמר עליו דברים קשים ואיומים שכל כולו נוכל, חברה שלא היתה שווה אפילו את הנייר שנכתב עליו וההסכם, כותב השופט, והוא בבית משפט ממשיך להגיד שהחברה שווה מיליונים, והשופט צוחק עליו, היא לא שווה אפילו את הנייר, והוא עשה תרגילים של סטודנט לעריכת דין על חשבון מישהו שרצה לקחת לו את הכסף. דברים קשים ואיומים, אני אצטט אותם, אבל הוא לא רוצה לזכור את זה, אז לכן הוא מטיל דופי באחרים שהם משקרים, אבל מה לעשות שהשופט פסק וזה כתוב, זה פרוטוקול של בית משפט, וזה יעלה בדקות הקרובות לאתר שופר, תקראו בעיון שמה בדיוק איך מכנה אותו השופט שמה, הוא אומר שכל החברה שהוא פתח זה היה עורבא פרח, כמו העורב של נח, עורבא פרח, הכל חרית, נוכל מא' עד ת', הוא גם מספר שהוא ויתר על מיליון, מיליון דולר בארה"ב כי הוא גילה את האמת בעשרת אלפים שעות של בירור, הוא חזר בתשובה דרכי משמיעת קלטות והגיע לארץ לא בגלל זה, היו לו בעיות שמה, שבגללם היה צריך לבוא לפה, אני לא אגיד לכם בדיוק, אתם תבדקו ותחקרו, אבל משהו שנוגע לכרטיסי אשראי, עוד ידובר בענין.

אבל מכל מקום האיש הזה נוכל שהונה רבים וחייב המון כספים והיו לו המון משפטים, משפטים בל ידעום, אדם שכל יום נפגש עם בחורה אחרת, לפעמים כמה, כפי שמעידים חבריוה סובבים אותו, רוצה רק יפות במיוחד, כבר הרבה זמן הוא מחפש והוא לא מוצא, בחודשים האחרונים היתה לו נהגת, חודשיים שלשה בערך נהגת, אין דין יחוד ואין כלום, אין חשש ממראות אסורות ואין לו פחד של גס ליבו בה, הרבה מהנשים שדיברתי בינתיים אומרות שהוא זרק אותן ממש, ז"א בא לפגישה ופתאום הוא קם והלך, בלי כלום, אחת סיפרה שהיא היתה בפגישה באיזה בית קפה והוא בא, ישב איתה פחות מעשר דקות, רק הוא דיבר, כי היא לא מצאה חן בעיניו כנראה, ורק הוא דיבר והביא את הספרים כמובן של המחבר של הספרים אחד ושתיים, וישב איתה שם, וקבע פגישה עם מישהי באמצע הפגישה שלה, הוא בא לבית הקפה, לקח אותו והלך ואמר לה תקראי בספרים אני הולך, והלך השאיר אותה ככה, מסכנה אומללה, טראומה היא קיבלה מזה. וכך מעשיו כל הזמן והוא מבקש שדכו לי ואני אתן לכם עשר אלף דולר, חמש עשרה אלף דולר, מה אכפת לי לנסות עוד פעם, יש פראיירים בלי סוף. רח"ל, מה זה האיש הזה?

והוא, הוא אה, מאחורי כל זה שתדעו יושב אחד שקוראים לו פנחס ראובן, ויתלקטו אנשים ריקים ופוחזים סביבו, הלא הם ערן בן עזרא ויוסף מסרחי ועוד כמה כאלה שהם עושים כסף מהפצת דיסקים וספרים של כל מיני מחריתים, יש להם איש שקוראים לה סעדה, ככה אמרו לי, שהיא כבר רואה דברים, ויש כל מיני כאלה שמוצאים בני 15 שזה הכל מתוכנן, ויש עוד כמה כאלה, והם לוקחים כל מיני אנשים כאלה שזה מיסטיקה ויודעים שהתמימים והתמימות באים לכנסים, עושים עליהם את הקופה כמו שאומרים, לכאורה מחלקים הרבה בחינם, אבל מתרימים כסף מאחרים בשביל לחלק בחינם, וככה מתרבה הכסף והחבר'ה מרויחים, והכל בחינם, זיכוי הרבים. כן אבל את התרומות לקחתם מאנשים שמאמינים שאתם צדיקים ומתכוונים לזכות את הרבים, אבל הרי אני מכיר את פנחס ראובן, אני גידלתי אותו, כשהוא בא אלי בפעם הראשונה הוא היה בריון, בריון עם 12 תיקים על בריונות במשטרה, והוא בא לבקש ממני לעשות הרצאה, והוא חייב אותי, מה פירוש אתה חייב לעשות הרצאה, אמרתי לו אני לא עושה בכל מקום שאתה חושב, וזרקתי אותו מהמשרד ואחרי זה הוא בא וחילצתי אותו מכמה בעיות שהוא פשט רגל עם הדפוס ועוד סיפור ארוך שלא נספר אותו היום, מכל מקום אני הייתי קשור לרב שפירא זצ"ל והוא כביכול היה בעל תשובה שלי והיה נשמע לי ותמונתי, בשביל הביזנס, היתה מאחוריו איפה שהוא נמצא וחושב שהוא גלגול של דוד המלך, מלכות בית דוד, מלכות דוד, כל היום אומר תהילים, אייי, כמה הוא מטריד את דוד המלך, יבבי. מכל מקום, וכל דבר היה רק כסף, כך אמר לי הרב שפירא זצ"ל, ראובן פנחס זה כסף, ואני לימדתי אותו בשביל זיכוי הרבים, אחרי שהדפסתי מאה אלף, 120 בסופו של דבר ספרים של הרב לוגסי, אחרי שהדפסתי את זה אמרי לו תשמע, תעשה ככה, תרויח רק שקל על ספר, בסוף נהיה משביר לכל. מאז הוא גלגל מאות מיליונים, מאות מיליונים אניות של נייר מגיעות לפה והוא מדפיס ספרים לכולם לכולם לכולם לכולם, אז גם קיבל עצה, גם קיבל ברכה, הוא עוד היה אומר את זה עד לפני כמה שנים שזה הכל בזכות בזכות בזכות, ברוך ה' הוא לא תרם לשופר שקל אחד. ואמרתי לו אני אין לי פנאי להתעסק עם זה לעשות ספרים כל הזמן כל הזמן, אז תעשה אתה, בהתחלה הוא התחיל ככה, עם שקל שקל, היום כבר מרויח הרבה יותר, לא מסתפק בשקל. אבל זה הפטנט, מה הוא הביא? את ברי סימון שירדה בינתיים אבל הוא עשה עליה מיליונים, הביא את גליה שזה חרטה כל הילדה האוטיסטית, הביא את הרבנית קוק שיש מי שלא הסכימו שהיא תדבר מסיבות שלא אפרט, הביא כל מיני כאלה, הדיבוק שזה היה בלוף רק לעשות כסף והפצת הדיסקים והכל, כל אלה שבעצם דעת גדולים לא הסכימו והרב שפירא אמר לו לא להביא אותם, זה לא דרך להביא אשה שהיתה חשפנית שהיא תלמד את בנות ציון, כמו שאומרים, חרדיות מבני ברק ותספר סיפור אישי. לא צריכים ילדה אוטיסטית שהכל בלוף בספר, שאחרי זה היא אמרה שבתאריך כך וכך היא תמות ואם לא ככה וככה וקשקוש, הכל לא קרה, בינתיים מכרו כל כך הרבה, אז הוא עשה את הכסף, מה אכפת לו, העיקר שיש סיפור. והדיבוק אפילו שהוכח שהדיבוק זה בלוף, הוא עשה עוד כנס דוקא באצטדיון ביד אליהו והביא עוד פעם את המדובקת שהיתה בטמבלויזיה והשמיעה קולות עוד פעם ואמרה שהיא קיבלה כסף בעבור זה. וכן על זה הדרך, זה השיטה שלו מאז ומתמיד, האיש מחטיא הרבים, לא מזכה הרבים, הוא לא מחפש להגיד לא דברי תורה אמיתיים ולא כלום, העיקר סיפורי בדים. ולוקח סביבו אנשים, ויש אנשים שחייבים לו כי הוא מדפיס את הספרים לרב בניהו, והוא מדפיס את הדיסקים לזמיר, והוא מדפיס לזה ומדפיס לזה ומדפיס לזה וכולם, זה הברנג'ה שלו, לכן כשהוא עושה איצטדיון הוא מביא את אותם אנשים שיאמרו מה שהוא רוצה שיגידו, ותמיד הוא תופס את המיקרופון וצועק כמו אדם הקדמון... זהו, וזה "ויתלקטו אנשים ריקים ופוחזים סביבו והם כולם יד אחת נגדי, עשיו הם גם משקרים, מה הם משקרים? אומרים שהרב יוסף שני הוא אומר כך וכך, ואומרים שהרב הזה אומר כך וכך, ואם תשאלו את הרבנים, לא שמעו בכלל את כל הדברים, והוציאו מהם דברים כך וכך ומפרסמים בשמם, ואני אפרסם בהמשך את אלה שבינתיים שמעתי מהבאמת היה שם.

אבל זה החבורה, ותדעו שכל מה שמתרחש מסביב זה הכל מניעים אותם אנשים שפועלים בשביל כסף. כסף כסף ועוד כסף. אז לכן צריך לדעת, הם לא יכולים לשמוע את הביזוי ואת הזלזול של מה שמגיע להם על עברם, והרי הם יפשפשו בעברם מי הם היו, זה אנשים איומים לחברה, והיום הם פתאום נהיו מאן דאמר להגיד מי צדיק, מי לא, תסתכלו כמה הם מקללים, רשעים רשעים, ארורים, זה עין בן עין?

שלחו לי כמה כיתובים שהוא כתב לבחורה בת 22 שהוא נפגש איתה, היא חשבה שהוא בסביבות שלשים, והיא גילתה שהוא בן 41, אבא שלה בגיל הזה, עשר דקות הם היו וזהו, הוא שחרר אותם, אז הוא כותב לה, היא כתבה שזה בלוף כל הילד בן ה-15, והיא מספרת שאשה אחת כמעט הפילה מהפחד ממה שהיא שמעה מהילד בן 15 על כל מה שיהיה וכו', אז היא דיברה נגד, והוא התחיל לקלל אותה, הלואי שתמותי ואני אדאג שתמותי, ואת צריכה לחזור בתשובה ואם לא את עושה ככה וככה איזה דברים, מי מדבר ככה, מי מדבר ככה דברים כאלה מדברים, דברים איומים ונוראים. וככה דרכו.

עוד אחד סיפר לי היום שאת כל מי שלא מוצא חן בעיניו רשע, מחטיא הרבים, הלואי שימות וכו' וכו', מה זה הדבר הזה? ואלה המאן דאמרים הטריים היום, איך הוא קורא לעצמו? הוא נמצא בחבורה של "גדולי הדור" המסרחי והזמיר ורמי וג'דתי וגם הוא, וגם אני חותם, וגם אני, וגם אני. לא יאומן כי יסופר לאיזה דור הגענו, זה מה שנאמר  חוצפה יסגה, נערים פני זקנים ילבינו, ירהב הנער בזקן, מנוערים מיראת שמים, מתורה, ממצוות, ומעיזים פניהם נגד זקנים, זקנים בחכמה וזקנים בדין, אין להם שום בעיה, יש להם פייסבוק, איך אתה מחזיק פייסבוק? הרי כל גדולי ישראל יצאו, גם אני יכולתי לעשות פייסבוק ולא עשיתי, למה לא עשיתי? כי גדולי ישראל אמרו לא לעשות, גם אתר אינטרנט לא רציתי לעשות, רק הרב שלי אמר לי לעשות, גם וידאו לא רציתי להפיץ, הרב שלי אמר לי לעשות, אם לא - לא הייתי עושה. אבל זה ההבדל, אני עשיתי על פי גדול דור, אני מחזיק גם אייפון על פי גדול דור, הרב שטינמן, אבל אתם לא, ואתם צדיקים אתם צדיקים, כן אתם מחזיקים את זה בשביל לקלל יהודים, לקלל נשים, להזמין אותם לפגישות לראות את מראיהן ולסלקן מעל פניכם.

כן זה מה שמשמש אתכם רח"ל.

אבל הגר לא היתה כך, אפילו שהיא היתה שפחה ומצרית, היתה פי אלף אלפים יותר טובה מהם, פי אלף אלפים. היא אמרה ששרי גבירתי חזרה בה מיד, וחילופי הדברים בינה לבין המלאך, מתגלית מעלה חשובה בהגר, המלאך אומר לה, שפחת שרי. באמירה הזו כרוכים שני דברים, רמז למצבה השפל בתור שפחה, וגם רמז על יתרון ידוע של שרי. והוא אומר לה, כדאי להיות שפחה ולהמצא בקרבת ההשפעה הרוחנית של שרה. והיא אמנם תפסה והבינה הרמז, ואמרה בהכנעה, כן, אמנם שפחה אני וגבירתי היא שרה, ובזה הראתה מעלת שבירת ה מידות והתגברות על הטבע. וממילא אחרי הגיעה לדרגה כזו כבר מתאימה היא לשליחות חדשה, מלאך אחר יותר גבוה, לכן התחלף המלאך כבר, כי הראשון גמר את השליחות במדרגה שהיתה לה קודם, עכשיו היא עלתה לדרגה, תיקנה את המידות, תיקנה מלאך אחר. ואכן שהאמירה שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה היתה כבר על ידי מלאך אחר.

וקבלת עול העינויים במחיצתה של שרה, למרות הסבל וההתלבטות של החלטה כזו, גרמה לה עליה חדשה. ושוב, היא צריכה למלאך אחר, וענין קבלת ההבטחה של הרבה, ארבה ארבה את זרעך, כי כל שוני וחידוש במעלות האדם מצריך מלאך אחר, כי האדם הולך והמלאך עומד.

וכך  מובא גם בזוהר הקדוש, שרואים שמלאך מתחלף לפי מדרגת האדם, "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם, אברהם" אברהם אברהם פסיק טעמא בגביהו, באמצע בתוך בין אברהם לאברהם יש פסיק, למה? אומר הזוהר הקדוש, דלא אברהם בתראי כקדמאי, אברהם האחרון זה לא כמו אברהם הראשון, פעמיים נקרא אברהם, אבל זה לא אותה מדרגה, כשאומרים אברהם ועוד פעם אברהם זה לא אותו אברהם, זה כבר מדרגה אחרת. ז"א בתרא שלים קדמאה לא שלים. אברהם השני שנאמר אחרי הפסיק זה אברהם השלם, אברהם לפני הפסיק זה אברהם שלא שלם עדיין. כיון שאחר העקידה נתעלה למדרגה הרצויה והעילאית ביותר, כמו שאמרו חכמים ז"ל, שבשעת העקידה היה ככהן גדול ביום הכיפורים עומד ומקריב, זו היתה דרגתו של אברהם אבינו בשעת העקידה, אז מן ההכרח שתהיה אחר מעשה העקידה השליחות ע"י מלאך אחר, ולא היה יכול יותר מלאך ההוא למלא הפעם את השליחות לפי מדרגת אברהם, כי אברהם הקודם לא שלם, אברהם אחרי העקידה - שלם. אז זה מלאך אחר כבר.

כך בענין שכתוב "וירא אליו ה' באלוני ממרא", לא כתוב "וירא ה' אל אברהם", לא בא לספר שה' נראה אל אברהם, בא לספר את ההדגשה "וירא אליו" לפי המדרגה העילאית שהוענקה לו אחרי הברית מילה נראתה לו השכינה, אליו זה כבר מדרגה אחרת ממה שהוא היה קודם, לפני הברית זה משהו אחר, אחרי הברית זה כבר "וירא אליו".

והזוהר הקוד שאומר "וירא אליו ה'" למדרגה ההיא דוקא, זה מדרגה אחרת לגמרי, מה שלא היה מקודם שנימול, וזה סוד כמוס, מהי זאת המדרגה.

גם בפרשת וישלח, כששאל המלאך את יעקב מה שמך? לכאורה הכי לא ידע המלאך את שם יעקב? הלא צורתו חקוקה תחת כסה הכבוד, ומה גם שהוא בא נגדו להאבק, מה אתה לא יודע עם מי אתה נאבק? אז מה השאלה מה שמך?

אלא מכיון שיעקב הצליח להתעלות ולנצח את המלאך, וזה היה בשבילו תוספת קדושה ומדרגה, ממילא באה השתנות ב צורתו עד שהמלאך שרו של עשיו כמעט שלא הכירו, וכמשתומם שאל אותו מה שמך, יעקב בענוותנותו ענהו יעקב. יעקב השאיר את עצמו על מצבו הקודם, יעקב. אבל המלאך המופתע מהתעלותו הנפלאה של יעקב הצהיר והכריז, לא יעקב ייקרא שמך, כי צורתך התעלתה והזדככה עוד ביתר שאת, כי אם ישראל יהיה שמך. שינוי גמור.

"ויאמר עוד אלהים אל משה, כה תאמר אל בני ישראל, ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב שלחני אליכם", האלוקות ששרתה על אברהם היה ענין אחר מן האלוקות שחלה על יצחק. וכן האלוקות שחלה על יעקב היה בענין אחר, ולכן נקרא אלהי יעקב, כי זה משתנה לפי מדרגת הדור ההוא. כל דור ודור יש לו את הבחינה שלו, כך אומר המלבי"ם. לכן נקרא לא אלקי אברהם יצחק ויעקב, שאין השראת השכינה שווה בכל דור ודור.

היוצא מדברינו, שעל האדם להתאמץ להיות בעל עליה תמידית, ממילא יהיה לו גילויים נוספים חדשים לבקרים, כי השוני של תפיסת האלוקות מראה דוקא על ההתקדמות, וההתחלפויות יובילו אותו לאט לאט למעלה בקדושה, עד שיזכה לחזות ולראות באור פני מלך חי העולמים. אז ז"א אם אדם מתמיד, אורח חים למעלה למשכיל, אז כל הזמן הוא נפגש במלאכים חדשים, בסיוע מן השמים שונה ועולה ביחס למה שהוא עולה. כמו יעקב אבינו, כשהגיע מחו"ל ליוו אותו מלאכים מהמצוות שהוא עשה בחו"ל, והנה מלאכי אלהים, מחנה אלהים מלוים אותו, כשהגיע לארץ ישראל פרשו ממנו המלאכים של חו"ל והגיעו המלאכים של ארץ ישראל, זה כבר בחינה אחרת, אם אתה נכנס לארץ ישראל אתה כבר בבחינה אחרת לגמרי, לא כמו שמסרחי אומר שלא צריך לעלות לארץ בכלל, מה לא טוב בניו יורק, מיאמי, פלורידה, מה לא טוב, אין אצלו מצוה והתנחלתם בארץ, לא ראה בחיים שלו את הרמב"ן שיש מצוה שכל אחד יעלה לארץ, לא שמע מעולם מהרב קניבסקי שאומר לאנשים לעלות ובפרט בעת הזאת, לא עכשיו אבל בשנים האחרונות, לעלות לארץ ישראל מפני הסכנות, לא שמע שום דבר, הרב שטינמן אומר לעלות, אפילו כאלה שמלמדים וכו' לעלות, והבאנו דוגמאות מאנשים שהעידו שכך אמרו להם, והוא לא מכיר בזה, מי ישאר שמה לשמוע אותו? חוץ מזה בארץ ישראל כולם עם זקן, הוא אומר שרוב הרבנים ערן בן עזרא אומר, רוב הרבנים הם בלי זקן. שמעתם? רוב הרבנים הוא אומר, הם בלי זקן. מה זה אבולעיורא זה, מה אתה עיוור? רוב הרבנים בלי זקן? אתה יכול למנות לי חוץ ממסרחי ואתה, אתה יכול למנות לי עוד כמה? כמה? אז הוא אומר גם זמיר וגם הרב נויגרשל, הרב נויגרשל רוצה זקן אבל לא גדל לו, אז הוא מביא אותו גם כן ראיה, עוד מעט הוא יביא גם שמות של תינוקות, ויגיד זה ינוקא, במדרגה שלו הוא תלמיד חכם רק הוא עוד קטן, והוא לא מגדל זקן, לא שאין לו זקן בגלל שהוא תינוק, הוא לא מגדל זקן בשביל שיהיה תנא דמסייע למסרחי. בתימן קראו לזה מחלוקדין, גלוח זקן, לא עולה על ספר תורה, "ויאמר לרשע מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך", איך תעלה על ספר תורה ותגיד ולא תשחית פאת זקנך ויאמר לרשע מה לך לספר, תספורת, לספר חוקי - אתה מספר את החוקים שלי? הזוהר אומר, מאן דאחד בדקני אישתבע, מי שאוחז בזקן שלו זה שבועה. זה מצוה, קודש, רחמים, כמו שהשביע אברהם אבינו את אליעזר, השביע אותו במצוה, במילה, זקן, אחזת בזקן - זה שבועה, התימנים היו נוגעים בזקן של השני ואומר בחייך טהור, בחייך הטהורים, שבועה. ואלה הליצנים הם החליטו שלא צריך זקן, כי זה לא משפיע טוב על הגברים או על הנשים? על מי זה לא משפיע? אה, עליזים שלי, גועל נפש. נו, וזה נקרא רבנים, שהם מדברים וזה ופה, הוא יכול להגיד ששואה היה רק מיליון, מספיק מיליון, לא צריך להפריז, לא היה שש מיליון, ורבי נחמן מברסלב אומר עליוד ברים שה' ירחם מה שהוא אומר עליו, ומי הוא לא יוצא נגדו המסרחי הזה, רק הוא נשאר בעולם עם ערן בן עזרא ופנחס ראובן.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.