לעיין בשורש החטא | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסה גידים ליוחאי בן אסתר ובנימין

שהקדוש ברוך הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית

ושזכות זיכוי הרבים תעמוד לו על משפחתו לעד, אמן.

ויאמרו איש על אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו

אשר ראינו צרת נפשו בהטחננו אלינו ולא שמענו.

השבטים הקדושים התוודו כאן

לא על עצם המכירה

אלא שראו בצרת

נפשם

דהיינו חוסר רחמנות

עליהם

מצד יוסף

והם חיפשו את המידה כנגד מידה בזה

ומצאו

ואמרו

אבל אשמים אנחנו על מה?

ביתחננו אלינו ולא שמענו

אבל בעצם פסק הדין

דהיינו שדינו להריגה

בעצם פסק הדין לא מצאו שום פגם

וזהו שאמרו על כן באה אלינו הצרה הזאת

כלומר מזה שלא ריחמנו

אנחנו רואים שחטאנו במידה הזו לגבי יוסף כי פה

לא מרחמים עלינו מטרטרים אותנו מאשימים אותנו מרגלים גביע בלאגן

אין רחמים מסבירים אומרים זה לא אנחנו לא עשינו לא פעלנו לא מרחמים עלינו שום דבר

נחזור על הפסוק

ויאמרו איש אל אחיו

אבל אשמים אנחנו זאת אומרת שום דבר לא בא על הבן אדם סתם

אם מתרחש משהו

יש לך איזה מועקות יש לך איזה צרות יש לך איזה מחלות יש לך בעיות יש לך עיכובים יש לך כל מיני דברים

שום דבר זה לא בא סתם אבל אשמים אנחנו

אבל אשמים אנחנו

על מה אשמים? על אחינו,

על יוסף.

במה הם הגיעו למסקנה שהם אשמים? ראינו צרת נפשו,

שהוא מתחנן אלינו,

ולא שמענו לתחנונים שלו.

זהו.

אבל על עצם המכירה שהם מכרו אותו בסוף, בהתחלה רצו להרוג, אחר כך מכרו,

על עצם המכירה

היה ברור להם שהמשפט, משפט צדק,

אין בו שום מתום, הכל בסדר.

מה כן מצאו?

רק שהוא התחנן, ולא. כי הם חיפשו מידה כנגד מידה.

לעולה מידה כנגד מידה לא בטלה.

אז אדם רוצה לבדוק את עצמו על מה ולמה בא לו משהו, שיבדוק כען מה שבא עליו.

למה יש לך ככה?

חפש את הכען.

איך משלמים לך בדיוק מידה כנגד מידה.

והם מצאו רק

הוא התחנן, לא שמענו לו, אנחנו מתחננים פה לשליט,

לא שומע לנו.

אז זה עמידה כנגד מידה.

זהו שאמר הכתוב, ויענרו בין אותם לאמור,

הלא אמרתי עליכם,

אל תחטאו בילד,

ולא השמעתם.

וגם דמו הנה נדרש.

ראובן לא מסכים עם המסקנה שהם הגיעו.

הוא אומר, זה לא רק בגלל שהוא התחנן ואתם לא שמעתם, הוא לא היה שם.

הוא אומר, אני כבר אמרתי עליכם,

אל תחטאו בילד,

ולא שמעתם.

והנה, גם דמו נדרש.

גם עצם המכירה דורשים מאתכם.

זה לא רק

על התחנונים.

ולכאורה,

מה זאת שאמר להם ראובן דברים בוטים כאלה?

הלא חכמים, זיכרונם לברכה, בבבא מציאן נח אמרו,

אם היו איסורים באין על חברו,

אל יאמר לו, כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב,

הלא יראתך כסלתך.

זכור נא מיהו נקי עבד.

אם החברים של איוב הוכיחו אותו תוכחת נמרצת,

בפנים, דברים בוטים,

כמדקרות.

הלא יראתך כסלתך.

כסילות, כל היראה שלך זה כסילות.

תזכור מי נקי עבד,

איך הקדוש ברוך הוא העניש את כל הצדיקים הכי גדולים בעולם.

אז חכמים הורו לנו לא להוכיח בן אדם באופן הזה.

אם איסורים באים על חברו, אני אומר לו, כדרך שאמרו חברי דיוב.

אלא ודאי,

לפי שהם לא יתוודו

על עצם המכירה,

כי בזה הם לא הגיעו למסקנה שהם חטאו,

אז הם לא יתוודו על זה.

על מה כן הם התוודו?

על זה שהוא התחנן אלינו ולא שמענו.

אז לכן אמר להם ראובן, כי לא נכון.

לא נכון אשר אתם מתוודים רק על חוסר רחמנות,

ולא על המכירה.

לא כן הוא.

כי בזה עדיין לא הגעתם להכרת החטא,

ואין כאן תשובה,

ואין כאן וידוי,

אלא יש להתוודות ולשוב,

על עצם המכירה. אתם צריכים להתוודות ולשוב בתשובה על עצם זה שמכרתם

את אחיכם.

אז היחידי שיוצא חוצץ נגד ההבנה של האחים זה ראובן.

מעתה יש להתבונן ולהתפלל פליאה גדולה?

הרי בני יעקב הם שבטי יא,

שבטי יא,

קדושים אשר בארץ הם כולם אהובים, כולם ברורים,

כולם קדושים.

ובהמה ובירה עושים רצון קונן כמו מלאכי מעלה עומדים במרום.

והנה כשבא לידם יוסף

הם ישבו לדון אותו.

בוודאי שהם יודעים שהם הולכים לדון עכשיו דין

שהוא אחת משלוש עבירות היותר חמורות בתורה הקדושה,

ייהרג ולא יעבור.

הם הולכים לדון האם

הם צריכים לשפוך את דמו

או לא לשפוך את דמו.

הם דנו אותו כדין רודף,

ודין רודף זה מוות.

אז הם יושבים לדון בדבר הזה,

והם יודעים שזה דבר חמור, חמור ביותר, אוי ואבוי אם יש מכשלה פה, לשפוך דם נקי.

ועוד יותר הם הולכים לדון את מי שמתנהג בקדושה יתרה, את יוסף הצדיק.

ולא עוד, אלא זה אחיהם.

וגם שאביהם עימהם

ואינו מוצא בו שום חטא.

ואדרבא, אבר חכים לו,

ואבא שלהם בכלל לא מוצא בו שום צד

של חטא.

גם כשהוא הביא את דיבתם רעה אל אביהם, אבא שלו לא מוצא בזה שום חטא.

אדרבא, הוא רצה לתקן אותם.

רצה שיעלו למדרגה,

לא יזלזלו בבני השפחות וכו',

ולא ישתמשו בספר יצירה וכו'.

ואם אנשים כאלה, אחרי שישבו על מית דין,

ונגמר אצלם הדין שהוא חייב מיתה,

וכולם היו בדעה אחת

והסכימו כן,

בטח היה להם על מה שיסמוכו.

מעניין, אבל יש דין שכשכולם מחייבים,

אז אי אפשר לחייב את הבן אדם, צריך שיהיה מישהו תמיד שיתנגד.

ורק אז.

מעניין, פה הדין, כולם הסכימו בדעה אחת והחליטו לפסוק,

לא כמו הדין שאנחנו מכירים.

ולזאת גדולה היא הפליאה, גדולה מאוד היא הפליאה. איך ידע ראובן?

איך ידע ראובן? כי לא חן הוא.

אם כולם פסקו פה אחד, למה דווקא הוא עמד על טעותם

והזעיק שמיים

ואמר אל תחטאו בילד,

אל תשפכו דם.

מאיפה אתה יודע?

מאיפה אתה יודע להגיד להם,

כשאתה לא ישבת בדיון,

לא שמעת את הפסק,

על מה הוא התבסס,

ואתה בא ואומר להם את הדברים ככה, לא,

אתם חוטאים בילד.

חכמים, זיכרונם לברכה, הקדושים, ישבו כבר על המבוכה הזו ובאו לפתור את המראה הגדול.

על הפסוק,

וישוב ראובן אל הבור,

שואלים חכמים, זיכרונם לברכה,

והיכן היה?

וישוב

ראובן

אל הבור,

אז הוא היה במקום מסוים,

והוא שב אל הבור.

היכן היה?

שואלים, היכן היה? מה אכפת לנו היכן היה?

מה זה אכפת לנו היכן היה?

רבי אלעזר אומר,

עסוק היה בשקו ותעניתו.

והיה שוב

עניין של תשובה,

הוא שב בתשובה

על שבלבל את יצועי בלהה,

והוא ישב בשק ותענית, כמו שבעל תשובה צריך לעשות.

וכשנפנה,

הלך והציץ לאותו בור

זה שכתוב, וישוב ראובן אל הבור.

ממשיך רבי אלעזר, ואומר דבר שלא נוגע לשאלה שנשאלה.

מה נשאל? והיכן היה?

אז אומרים שהוא היה עסוק בשקו ותעניתו,

ומשם הוא חזר אל הבור, לראות מה קרה עם הנער.

אבל הוא ממשיך רבי אלעזר ואומר,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

מעולם

לא חטא אדם לפניי

ועשה תשובה,

ואתה פתחת בתשובה תחילה.

חייך שבין בנך עומד ופותח בתשובה תחילה.

ואיזה זה?

הושע.

הושע הנביא, הושע בן בארי,

הוא פתח בתשובה.

שובה ישראל עד אדוני אלוהיך.

מה הקשר לתוספת הזאת לשאלה והיכן היה?

וכתוב פה שהשם מתפעל מראובן,

שהוא הראשון שחזר בתשובה, הראשון שחזר בתשובה.

מה עם אדם הראשון?

מה עם קין?

וזה?

טוב, תירצנו שלושה תירוצים אתמול בדרשה,

טעינו שם.

אבל יש להבין,

מה שאלה היכן היה? מה נפקא מינא לנו לדעת היכן היה?

ועוד דבר, למה העריכו חכמים כאן

בזה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, מעולם נוחת האדם, ואתה פתחת בתשובה תחילה.

הרי כל מה שביקשנו זה לדעת היכן הוא היה.

והיה די שיאמר רבי אלעזר, עסוק בשקו ותעניתו, ותו לא.

מספיק, די.

ענית על השאלה, זאת הייתה השאלה, זאת התשובה.

מה ההמשך?

אבל חכמים, זיכרונם לברכה, דקדקו בכתוב ומצאו

המילה, וישוב ראובן אל הבור,

היה לומר לפסוק, ויבוא ראובן אל הבור.

אלא ודאי שדהיה ככתוב לומר, וישוב ללמדנו,

שהוא שב אל הבור.

מאיפה?

ממקום

שסיבת היותו שם,

יש לו קשר עם שובו אל הבור.

וזהו ששאלו, והיכן היה?

מה גרמנו לשוב אל הבור?

זאת אומרת,

זה לא שפתאום הוא ישב בשק ותענית ואומר, יואו, מה קורה עם יוסף?

אני אלך לראות.

לא.

כתוב שהוא שב אל הבור, שואלים איפה הוא היה.

זאת אומרת,

מה היה הגורם?

איפה היית שגרם לך לבוא ולבדוק מה קורה עם יוסף בבור?

מה היה הגורם?

השיבו שהיה עסוק בשקו ותעניתו.

היינו שהוא עסק בתשובה

על חטא בדומה לזה.

וזו הייתה הסיבה שלא הסכים לאחיו,

ואמר, השליכו אותו אל הבור,

למען נציל אותו מידם. קודם כול, להרגיע אותם, לא נשפוך דם.

תשליכו אותו אל הבור.

והתוכנית,

בהמשך נציל אותו.

ולזאת חזר בחזרה אל הבור, להשלים את העצה.

להציל אותו.

מאיפה שאב ראובן עוז ותעצומות

להבין את מה שאחיו לא ידעו

ולא עלה בדעתם,

ולעמוד כנגדם.

הרי עיקר התשובה,

ופה הסוד,

עיקר התשובה

היא לחקור על שורש החטא

והכוח הראשון שהמציא אותו.

אם אדם

מכסח את היבלית,

בגינה,

אם לא עקרת את השורשים לגמרי, רק כיסחת אותם,

היבלית תצוץ עוד פעם.

אם אתה לא עוקר את שורש החטא,

הוא יחזור ויבצבץ כל פעם מחדש. אותו יצר הרע יצמיע לך גידולים, גידולי פרא,

כל הזמן.

אתה צריך להבין מה היה הכוח הראשון. איפה פיתה אותך יצר הרע?

איפה משך אותך? באיזה נקודה הוא תפס אותך?

ומשם הוציא אותך לחטא.

אם לא תדע את השורש, רק תגיד,

חטאנו, עווינו, פשענו, תדפוק פה ותדפוק, תדפוק, יצא אבק,

שום דבר לא עשית.

אבל בעל הבית לא נמצא בפנים, מה אתה דופק?

אין אף אחד בפנים.

זה רק אמירה פה, בחוץ.

אז זה לא מועיל.

אבל אם אתה מתחכה אחרי השורש, מאיפה זה התחיל,

או אז אתה יכול להבין,

זה מהיום גדר, ככה אומר הרמב״ם,

שבעלי תשובה, חוץ ממה שגדרה תורה,

הם צריכים לעשות גדרים עוד יותר.

מקום שהם נכשלו,

הם צריכים לגדור יותר. אומרים לנזיר, לך סחור סחור לחרמה.

אל תעבור דרך, אפילו כשאתה החלטת שאתה לא שותה יין,

ולא זגים, ולא חרצנים, ולא שום דבר, אתה לא עובר יותר בכלל ליד כרם.

שלא תריח אפילו כלום, כלום, כלום.

אם אתה לא עובר.

למה?

אתה צריך לגדור את עצמך יותר.

נזיר, אתה נזיר מיין?

אל תתקרב בכלל לכרם.

בעל תשובה צריך להתרחק מרחק רב ממה שפיתה אותו, משך אותו, נתעבה לו וכו'.

אז הוא התחקה סביב השורש.

ואתמול למדנו שאחת הסיבות שהוא לא דומה לקין

ולאדם הראשון,

והוא נקרא הראשון שפתח בתשובה למה,

הם ידעו שהם עשו עבירה.

האדם הראשון ידע שהוא עשה עבירה. אמרו לו לא לאכול מעץ הדע הטוב ורב, הוא אכל, הוא יודע שהוא עשה עבירה.

קין ידע,

בשש מצוות שנצטווה האדם הראשון, שאסור שפיכות דמים, והוא שפך את דמו של אחיו, אז הוא ידע שהוא עשה עבירה.

עובדה שהוא התחמק מלענות לקדוש ברוך הוא.

קול דמי אחיך צועקים עליהם מן האדמה.

הוא מתחמק, הוא יודע בדיוק מה הוא עשה.

אבל אמרנו שמי?

ראובן חשב שהוא עושה מצווה.

הוא עוסק בכיבוד אב ואם. באם, לא באב.

הוא עושה בכיבוד אם.

למה?

למה הוא בלבל?

בגלל לא מספיק מה שסבלה אימי, עכשיו תבוא שפחת אימי, ועוד יותר יהיה צער.

אז הוא חושב שהוא מקיים מצוות כיבוד אם.

אחד כזה שיחזור בתשובה?

על מה יש לחזור בתשובה? אני עושה מצוות,

אני מכבד את ההורים.

על מה אני אחזור בתשובות? שאני מכבד את ההורים?

אומר לו הקב' אתה פתחת ראשון בתשובה.

איזה תשובה?

אתה עיינת במעשה שעשית, שמתחילה חשבת שהוא מצווה,

ובסוף עמדת על שורש העניין שטעית ועשית עבירה,

ולא הצדקת את עצמך, מה אני זה, וחזרת בתשובה על הדבר הזה, ולא עוד,

אלא חזרת בצנעה.

אחר כך ראית שאחיך יהודה עשה בפרהסיה.

הלכת ועשית גם בפרהסיה.

יבא ביי, בוא הנה, עוד לא היה אחד כמוך בעולם.

אתה הראשון.

אתה הראשון.

אז לכן, כי חשלת בעווניך, אומר בן בנו, הושע בן בארי,

אומר, כי חשלת בעווניך, פירושו של דבר,

אתה חשבת שאתה עושה מצוות,

אבל בסוף מתברר שם עבירות. איך אדם עומד על זה? זה רק אם הוא חותר לברר מה השורש שהניע אותו.

אז למדנו,

מאיפה ראובן שאב עוז ותעצומות להבין את אשר אחיו לא ידעו

ועומד נגדם?

כי הרי עיקר התשובה היא לחקור על שורש החטא,

ועל הכוח הראשון שהמציא אותו.

לכן, כשעמד ראובן על סיבת חטאו במעשה בלהה,

שמה זה היה?

המהירות

פחז כמים אל תותר, הפחיזות,

בלי שיקול דעת, בלי לברר,

בלי.

ישר כבוד האמא, כבוד האמא.

ואז מה קרה? הוא עמד על זה.

הוא הפסיד בשביל זה המון.

הפסיד את הבכורה, הפסיד את המלוכה,

הפסיד את הכהונה.

מה לא הפסיד? לא נותר לו כלום.

בגלל מה?

בגלל המהירות.

משום כך עמד על נפשו עתה

לא להיבהל

שוב בפחז

ולא לעשות דבר במהירות.

להיבהל זה לא פחד, להיבהל זה בהילות, מהירות, פזיזות.

לא לעשות דבר במהירות.

למה? אחר כך אי אפשר להתחרט.

אם יהרגו את יוסף, לך תתחרט עכשיו.

מה יועיל שתתחרט?

וזו הסיבה שהוא התנגד לאחיו.

וכוח זה הוא הלך לעצור כנגדם.

כמו שאמרו חכמים בשבת קט,

אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם.

אז הוא שנכשל בזה.

עמד על זה שלא ייכשל ולא ייכשלו אחרים. הוא כבר בקיא להתבונן מתי זה מהירות, מתי זה פזיזות, מתי זה...

ומצינו יסוד זה שעיקר התשובה הוא לחקור אחר שורש היצירה הראשונה של החטא.

כי הנה החטא הראשון בעולם

של אדם הראשון,

כשהוא נטבע על זה מהקדוש ברוך הוא,

פה אתם שומעים עכשיו חידוש

שאף אחד לא שמע.

כולם לומדים פה משהו אחר.

אבל האור יהל רבי לייב חסמן אומר,

חידוש.

הוא אומר ככה, החטא הראשון של אדם הראשון,

שהוא נטבע על זה מהקדוש ברוך הוא, מה הוא השיב לקדוש ברוך הוא?

האישה אשר נתת עמדי

היא נתנה לי מן העץ

ואוכל.

מה התשובה הזאת?

מה התשובה?

אז אומרים חכמים שהוא היה כפוי טובה

והוא האשים את הקדוש ברוך הוא.

אמר לו, מה אתה רוצה? אני עשיתי חטא?

האישה אשר אתה נתת עמדי,

הפית איתני.

מה אני אשם?

לא היית נותן לי,

הייתי עומד בציווי, לא הייתי מתפתח. אבל מי הביא לי אותה?

אתה הבאת אותה.

לכן נקראים כפויי טובה, בני כפויי טובה. מי זה? בנים של האדם הראשון.

כשהוא היה כפוי טובה הוא האשים כאילו מה?

אבל תשמעו עכשיו,

וורט,

וורט.

אז מה התשובה היא?

כשהוא אומר ככה, האישה שנתת עמדי, היא נתנה לי מן העץ.

מכאן

הוא הבין, אדם הראשון,

ששורש החטא באכילתו מעץ הדעת,

זה היה עניין שהוא נמשך אחרי אחרים.

הוא לא התחכה לברר למה היא אומרת לו, מה פתאום היא אומרת לו.

הוא לא התחכה אחרי זה.

והוא שמע על המסית בלי דעת.

בלי דעת הוא נמשך.

ולא בירר אם דורש טובתו או מייעץ להצלחתו.

איי, איי, איי, איי, זאת אומרת, מפה לומדים שאנשים,

איך הרוב, איך ההמון הולך היום, נבער מדעת.

שומע שאומרים ככה, מוציאים קול?

מה אתה אומר? ככה?

יאה. וזהו, מסקנה מכאן ולכל החיים.

שמע.

זהו. ונמשך ונגרר אחרי אחרים בלי בדיקה,

בלי יסוד, בלי בצדק תשפוט עמיתך,

בלי ללמד זכות, בלי שום דבר.

כל הכללים של החפץ חיים נעלמו והתאדו.

מה, אני שמעתי, אתה יודע, כולם מדברים, כולם אומרים,

כולם זה.

יופי, מוטה. גם אדם הראשון שמע,

כן, שמע, ובגללו כולם מתים, אתה יודע.

כולם מתים בגלל שהוא שמע.

חכמים מבהרים לנו שהתחילה חווה מייללת עליו

ואומרת לו,

מה אתה סבור?

שאני מתה

וחווה אחרת נבראת לך?

לא, מוטה. כי אם אני אכלתי, אתה אוכל אותה איתי.

שמעתם, אנשים? שמעתם?

ככה זה עובד.

אני לא מתה לבד, אתה בא איתי, חמודי.

לא לבד.

אז השם אומר לו, יען, שמעת בקול אשתך, לקול אשתך.

לא שמעת לאשתך,

לקול אשתך.

איזה קול? היא הייתה מייללת.

היא הייתה מייללת. לפעמים אישה מטנטנה לך יותר מדי במועט, אתה אומר, טוב, טוב, תעזבי אותי כבר. בסדר, בסדר, בסדר.

דלף טורד ביום סגריר, באש...

מדנים נשטבה טקה טקה טקה טקה טקה טקה טקה די הטריפה אותו מסכים די שקט שיהיה שקט

פה נפל אדם הראשון

אדם הראשון נכנע מפניה ושמע בקולה ונמשך אחריה וזה היה וידוי

והתשובה שהכיר את שורש יצירת חטאו

שהוא נמשך אחרי הסתה של אשתו שנתנה לי מן העץ והאוכל בלי בדיקה,

בלי בירור,

בלי חקירה מה הטעם? הרי השם אמר לא ואת פתאום באה ואומרת כן מה הטעם?

אומר האור יהל הוא לא התנצל

כמו שלומדים שאר החכמים שזה היה כפיות טובה

לא התנצל אלא התוודה וזה אחד משלושת עיקרי התשובה, וידוי

אז הוא התוודה, הוא אומר למה אכלת?

אז הוא אומר מה אני אעשה?

היא נתנה לי באוכל

זהו לא שקלתי את הדברים, מיהרתי, הייתי פזיז, נחפזתי

כמו ראובן

פח הזק המים

נחפזתי ופה לכן הוא העמיד אותם

אתם לא בדקתם את הדברים עד תום

למעשה כבר הייתה מגובשת אצלכם

שהוא רוידף

אתם דנתם אותו ישר כרוידף

אבל אתם ביררתם את הדברים עד הסוף?

יש לו טענות שהוא לא עשה את זה בשביל רדיפה

הוא לא רצה שאתם תיפלטו כמו שישמעאל נפלט ויצחק נשאר כמו עשיו נפלט

ויעקב נשאר

והוא לא התכוון שאתם תיפלטו והוא יישאר היחידי, לא

אז זאת אומרת, יש פה בעיה

אם כולם מסכימים בדעה אחת

הדין הזה הוא לא דין אמת

חייב להיות מישהו שיראה אחרת אם כולם מסכימים בבת אחת הכל, אין דבר כזה

חייב מישהו

שיגיד

זכאי

לא היה

אז ראובן עמד על זה לכן בישוב, מהיכן בא מוישוב?

מה זה בישוב? מסכו ותעניתו

היות הוא היה בסכו ותעניתו ובירר לעצמו את שורש החטא על מה הוא חזר בתשובה?

על מה שהתברר לו שהוא חטא מה הוא חטא? הרי הוא עשה מצווה

כבוד אמו הוא טבע אז על מה הוא יעשה תשובה? כי הוא בירר

ששורש החטא שלו הייתה הבהילות והבחיזות, ולכן גם החניש אותו אביב

שם לא פחז כמיים על תוטר

אבל אז הוא הבין את זה

וכשאדם מברר לעצמו, כשהוא יודע שהשורש הוא כזה,

אז קל לו להתבונן גם על אחרים להבין מה השורש של התעייה שלהם

לכן הוא הוכיח אותם ואמר להם לא רק על זה שהוא התחנן ולא ריחמתם

אלא גם על עצם המכירה אתם צריכים לעשות תשובה

מה שיצא לנו מכל זה שלא מספיק להגיד טקסטים

כתוב בסידור הכל, כולם אומרים אותו דבר

אבל זה לא מועיל, אם אתה לא מתחכה אחרי שורש החטאים הפרטיים שלך,

שלך, לא מועיל שום דבר, לא עשית עקירה

לא עשית עקירה של החטא,

ממי לא יבצבץ בהמשך, אחרי כיפור הוא יופיע עוד פעם

אז מה עשינו?

אז לכן צריך

מדיני התשובה

אז אומר רבנו יונה עשרים תנאים

ביניהם חרטה, ויגון, ודאגה וכולי

אז חרטה פירושו של דבר שאתה יודע על מה בעצם אתה מתחרט

אז מה, אתה מתחרט על עצם המעשה?

עצם המעשה זה רק תוצאה, אבל השורש מה?

מה גרם?

מה גרם?

לכן מזהירים אותנו חכמים

אשרי האיש אשר לא הלך

אשרי האיש אשר לא הלך

בעצת רשעים

למה?

למה?

אולי עצה טובה

אין עצה טובה מרשעים

אשרי איש לא הלך בעצת רשעים

ובדרך חטאים

לא עמד כי זה יהיה השלב הבא, אתה מתחיל לשמוע על העצה שלהם

אתה בסוף תשב עם החטאים

ובסוף מה?

אתה תעמוד בזה, ואחר כך אתה תשב

במושב לצים

ואתה תהיה חלק מהם

אז לכן מזהירים קודם כל תתרחק מדבר שיכול להיות שורש לבאות

פן יפתה לבבכם מזהירה התורה, פן יפתה פירושו לפני שתתפתה

פן יפתה, כי אם תפתה

וסרתם

לא רק וסרתם

ועבדתם אלוהים אחרים

והשתחוויתם להם

עד עבודה זרה ממש

והכל ממה?

מי אם תפתה תיזהר פן יש פחם איש או אישו המשפחה שפט אשר לבבו פונה מאמא שם, פונה זאת אומרת עוד לא פנה

זה רק ככה מתחיל ככה עוד בלב לא רואים בחוץ כלום לא רואים שהוא שינה במעשים כלום

אבל כבר הלב פונה פונה מילי מילימטר מילי

זה בסוף יעקום לגמרי דור עיקש ופתלתון

אז כל הנקודה זה לא להתחיל, לא להתפתות

לא ליפול בשורש רע

וזה הסוד של התשובה, מי שרוצה לא לחזור יותר,

לא לשוב לחיסלא עוד

הוא צריך לברר את שורשי החטאים שלו ספציפית

ולא כמו כולם לקרוא

אלא לברר

אז יש עוד יממה וקצת לברר

ולחזור בתשובה באמת

כדי שזה לא יופיע שוב

ואז התשובה לא תתקבל כי כתוב עד שיעיד עליו יודע תעלומות

שלא ישוב לזה החטא

אז זאת אומרת אתה יכול לקחת הבורא יתברך שיעמוד לידך ויעיד עליך שהוא יודע תעלומות שאתה לא תשוב

אלא אם זה יהיה באמת באמת באמת באמת שאתה מתכוון אבל מתכוון זה לא מספיק

מתכוון

אם אתה לא מתחכה אחרי השורשים הרעים

זה עדיין לא באמת באמת

אז מה יקרה שלא יכול להעיד עליך וזה לא תשובה

אז זה יפה שאתה תעשה פוזות בזה ויכול להיות שתבכה ותוריד דמעות

אבל לא עשית את העבודה

לא עשית את העבודה

אתה מכסח את הדשא, אתה יבליט,

עוד שבועיים אתה תראה, היא תופיע עוד פעם.

עבדת בחינם, עבדת בחינם, לא עקרת כלום,

הכל חוזר בדיוק כמו שהיה.

טוב, אחרי שהבנו זאת, נשאר רק להחליט אם רוצים לעשות את זה או לא.

אומרים ביחד אני אומר רגע שהוא אומר,

עושה אגדוש ברוך הוא חוזר כל ישראל נפיק אור בנטור עושות.

שנה אמר אדם חומץ למען סלגו יגדיל תורו, יא אדיר.