אין כמעלת זיכוי הרבים ובפרט בתשובה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עליו נאמר משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו.

חכמים דרשו ששמואל שקול כמשה ואהרון.

למה זכה אבא של שמואל הנביא אלקנה בבן גדול כזה ששקול כמשה רבנו ואהרון הכהן?

וודאי שצריך זכות נדירה כדי לזכות לתוכנו.

אז הירקוט מספר לנו

אלקנה ואשתו ובניו ואחיותיו וכל קרוביו

היה מעלה עמו לרגל ובאים גלנים ברחובה של עיר

והייתה המדינה מרגשת והיו שוהנים אותם מהכאן תלאכו

ואומרים לבית השם שבשילו שמשם תצא תורו ומצוות.

ואתם למה לא תבואו עימנו ונלך יחד?

ויד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם נלך הם בכם.

אומרים להם הם.

עד לשנה הבאה חמישה בתים.

זאת אומרת הצליחו לעלות חמישה בתים, חמש משפחות.

לשנה האחרת עשרה בתים עד שהיו כולם

עולים דהיינו כל עם ישראל לרגל כי באותו זמן לא היו עולים

והוא גרם שכל ישראל יעלה.

אמרנו הקדוש ברוך הוא אלקנה אתה הכרעת את ישראל לכף זכות

והנחת אותם במצוות

וזכו רבים על ידך אני מוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות וייחנכם במצוות

הלאה מטה שבשכר אלקנה שמואל.

אז זאת אומרת האבא טרח ויגע לזכות הרבים וזכה לבן מזכי הרבים שמואל לבנה.

הזוהים שאפילו שהסיכויים היו קלושים.

הוא לא הסכים להתארח בבתים.

אמרו לו למה טלן ברחובה של עיר עם כל המשפחה בוא תיכנס? הוא אומר לו לא לא, אנחנו עולים לשילות.

המשפחה.

וככה יוצר אסיפה שאנשים מתאספים ושואלים מה זה אנשים שולים ברחוב ככה.

אז הוא אומר, כן, אנחנו עולים לשילות, אתם רוצים גם לעלות?

וככה היה מעורר אותם.

ולא הלך על גדולות, חמש משפחות.

אז שנה אחת יושד ברחוב,

חמש מאות אחות, שנה ארבעה בשביל עשר משפחות.

ככה עד שעולה תורשה.

רואים מפה שאין להסתכל על התוצאות אלא צריך לעשות כל מאמץ.

לא צריך לעשות חשבון אם אני יכול או לא יכול,

אם אני אצליח או לא אצליח, אלא אם אני צריך או לא צריך.

ומי לא צריך לחזקות את הערבים?

במה אדם יזכה לחיי העולם הבא? מה הביטחון שאדם יזכה לחיי העולם הבא?

הביטחון הברור זה עם מוזיקת ערבים. זה מסכת, כבר דיברנו על דרשות הרבה.

עוד מעשה קטן.

יום אחד פנה הגאון וביא רפאלד ברוך תולדנו זכר צדיק וברכה למי יעקב גלינסקי זכר צדיק וברכה.

בנוגע לעולים ממקנס עירו שהגיעו למושב ליד באר שבע ואין להם מקווה טהרה.

עליהם לכן ניטלטל עד באר שבע בתחבורה לא סבירה ולא נוחה.

היות שכך ביקש רבי רפאלד,

תולדנו לעורר את התושבים שילחצו על ההנהלה לבנות מקווה טהרה.

הואיל והתושבים הוותיקים שם היו ברומם אשכנזים פליטי שואה,

מצא לנכון לארגן אסיפה רבתי.

הוא ילהיב בתור הרב ממקנס,

רבי יעקב גלינסקי הרים תור קדושן אשכנזי וביחדיו יצגעו להטעין.

רבי יעקב גלינסקי לא סירב,

זה היה מוטו בחייו, חבר אני לכל אשר לירכוך ולשומרי פיקודיך.

עשו פרסום היישוב על דבר ההתכנסות,

שני הרבנים התלתלו בדרכים, זה לא כמו היום שהיה לכם פרטי.

מבני ברק לתל אביב,

תחנה מרכזית, מתל אביב לאר שבע,

מבאר שבע ליישוב הקטחי.

למה אתם מגמירים לי כל פעם?

הרב נולדנו,

שהיה כבר קומה,

הופיע עם המצנפת השחורה, אדומה בזקנות צחוק השלג,

באדרת שחורה, רחבת השלגונים ובמטה מוחשף.

רבי יעקב גלינסקי לצידו.

נכנסו לבית הכנסת המקומי

ומצאו בו אגם אחד.

ישבו בחיכוך,

הזמן נמשך,

והיה גדול החשש שהמאזין היחיד עוד מעט יקבל.

רחן הרב תולדנו לעבר רבי יעקב גלינסקי ורחש לו

גם בשביל אדם אחד מזמינים אמבולנס.

קר רבי יעקב

ונשא דברו

וקרא בגאון

אל תחסוך, קרא בגרון

אל תחסוך,

כשופר הרם קולך.

ומה דמיון הדרשה לתקיעת שופר?

כשם שתוקעים את אותן תקיעות לציבור של מאות אלפים,

גם לאדם בודד, כך יש להשמיע דרשה בין מבנה אלפים ובין מבנה אדם בודד.

החל רבי יעקב לדבר מנהמת ליבו על מצוות הטהרה.

תראה איך מסרו עליה דורות את נפשם.

כמה הכרחי להמשיך את הפורשת,

שהרי טהרת נשמות הדורות הבאים תלויה בזה.

דיבר מכל הלב.

ודברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב.

ואפילו אין לב של אחד שהיה נוכח בדרשה.

עם סיום הדרשה נכנסה אשתו של האדם היחיד שישב בעזים.

התברר שהיא שמעה את כל הדרשה מעזרת הנשים.

ופנתה עם בעלה.

זה לי אם המצווה הכה חשובה כפי ששמענו נקציב עבורה חצי מכספי השילומים שקיבלנו מגרמניה.

מתעניין הרבה טובה הגענו לגודל הסכום כששמע אור עיניי.

היה זה סכום, שני שלישים

מהנדרש

לבנות את המקרה.

מיד עלה לראש המועצה ואמר,

תבנה מקווה טהרה,

אנחנו מביאים שני שלישים.

והמועצה תממן את השליש הנותר.

ראש המועצה הסכים,

והמקווה הוא כאן.

כאשר סיפר רבי יעקב גלינסקי סיפור זה,

היה מסיים ואומר,

אני נובהל דוקר.

ובנובהלדו אמרו לזרוע בכל מקום ולקצור היכן שצומח.

הוא כל פעם מפתיע אותי מחדש לראות איך נווט גרעין בודד שנשר בהיסחת דעת

ואיך צמח וגדל לתפארת.

רואים מה זה?

המקום הגזול משמיים.

אתה יכול לדבר לאלף?

לא יצא כלום. אני זוכר את האצטדיון הראשון,

היום 22,000 איש בערך.

הוזכר שם הנושא של הוראות קבע.

אף אחד לא יאמין כמה נאסף.

שלוש הוראות קבע.

22,000 איש.

בואו עם בן אדם אחד ניצול שואה מהשילומים של גרמניה,

תרם חצי ומימן שני שלישים של מקווה.

אתם מבינים?

הכל בגזירת הבורא, רק צריך לעשות השתנות.

עכשיו, כמה דברים שתבינו.

מזכה את האחרים,

הוא עצמו מתעלה ומתקדש מאוד, כך אומר מרן הסטייקלר.

העיקר העשרים של רבנו יונה ושוערי תשובה זה להשיב רבים

מעוון כאשר תשיג ידו שנאמר שובו ואשיבו מכל פשעיכם.

למדנו?

זה מעיקרי התשובה.

העוסק בזיכוי הרבים יזכה להינצל מחבלו של משיח.

שאלו את תלמידיו של רבי אלעזר, מה יעשה אדם להינצל מחבלו של משיח?

ענה להם, עשוי בתורה ובגמילות חסדים.

זיכוי הרבים זה גם עסק התורה וגם גמילות חסדים.

עוד נקודות חשובות.

קול המזכה את הרבים הנחק בעל ידו בברטנור המפרש כדי שלא יהיה הוא בגיהנום ותלמידיו בגן עדן.

לכן מוזיקת הרבים המיומיים בגן עדן לא יתכונו לו להיות בגיהנום.

ומצדיקי רבים ככוכבים לעולם מעט,

זכי רבים הם כמו כוכבים שגודלם עצום ונשגב.

אנחנו בעולם הזה לא ניתן להבין עד כמה, כמו שמפה ראינו לך פתרון, אבל למה עד כמה זה לא אמיתי.

רבי יעזר אומר בגלות אחרון אין לה קץ וזמן,

אלא כל תלוי בתשובה.

פירוש כל יהודי שמתקרב בתשובה, בגלל איבת הגאולה.

כל המלמדת בין חברות תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה,

שנאמר, אם תשיבה אשיבך לפניי תעמו.

אין ערך במצווה שעושה אדם לעצמו אפילו שתהיה רבה לעומת מצווה,

שתימשך ממנה זכות לרבים אפילו שתהיה קטנה.

הפסוק אומר במשלי יא,

ולוקח נפשות חכם,

פרשת ראשי מישהו חכם, קונה לו נפשות שמלמדן דרך טוב,

והרי הן לא כאילו כנאם,

כעניין שנאמר, בצל נפש של עשו בחרן.

ואין לך חסידות בעולם כמו המזכה את הרבים.

כך כל המכניס בירייה אחת תחת כנפי השמיים ועלין עליו כאילו יצרו וריקמו והביאו לעולם.

תוספתא בהוריון.

כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות ובונה בחינת היכל הקודש.

פיקוטי מוהרעג מותט.

כל אוצרות העולם אינם שווים למצוות זיכוי הרבינא.

רבי ישראל משרדנו.

המכניס ילד אחד לתורה,

כל צאצאיו יחשבו על שם הראשון שמכניסו.

דברי החפץ חיים.

אם תוציא הכר תזולל כפי תהיה, ירמיה תטמא,

רש״י מפרש

אם תוציא אדם הגון ואדם רש״ע שתחזירנו למוטב

כפי תהיה, שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.

כמו בשעת מלחמה,

אפילו אציל חייב להשתתף.

כמו כן, במצב היום,

גם תלמידי החכמים, מחויבים לצאת למערכה,

אומר החפץ חיים.

בזמן שנמצא הרבה מפירי תורה,

כל אחד יכול לפעול עניינים קדושים יקרים מפז.

דומה לשעת תבעירה, אבל הציל מוצא כסף וזה לאופנינים שאינו מוצא בזמן אחר.

דברי החפץ חיים.

אם אין בכוחו להציל כולם בעבירה,

כדאי בשביל כל אחד ואחד.

כי הם קיימים נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם מלא.

החפץ חיים.

בימי מלחמה עלול גם חייל פשוט להגיע לדרגת גנרל.

הסלום הוא ברוך הוא.

לו אדם היה עוסק במסירות נפש לטובת הרבים במידה כזו שהוא מתאמץ ומתייגע יומם ולילה לטובת בן אחד ממשפחתו,

היה יכול לייסד מאה ישיבות.

וחמישים שנה.

עשיתי חשבון, זה נכון.

מסירות נפש פירושה שיש למסור אף את הרוחניות לשם אהבת השם.

סבא מנובל.

עד שאדם מוכן לוותר על חלק מהעולם הבא שלו בשביל מצוות רבים,

ינסה קודם לוותר בשבילה על חלק מהעולם הזה.

סבא מנובל.

המתיר עם הרבים, המזכה את הרבים, זכות זו תישאר בידו שהוא לא יאבד מן הרבים.

סבא מנובל.

הוא עוד אומר לסבא מנובל.

מעולם לא חשבתי בדבר אם אני יכול לעשותו או לא,

אלא אם אני צריך לעשותו או לא.

אז רואים מה גודל השכר של מי שמתעסק וזכוי ערבים.

אין מי שמעלתו יותר בדומה.

ופה ברוך השם יושבים ציבור שמשתדלים כל אחד בנושא תגנות ותרופות,

נושא זמרי פסולים,

בהקמת עניינים,

במכנסת, בקרוב לממצא השם, בתי מזרש,

בכוונה וכו'.

איש את אחים יעזונו, ולאחים יאמר חזק, כל אחד צריך לראות איך הוא מתחבר ומחבר,

וקבוצה קטנה יכולה לשגשג ולפוענן שיעור. אל תסתכל על היום ומחר ועוד חודש,

שזה מתקדם בעד.

ההישגים של אבא של אלקנא היו חמש משפחות בשנה.

לקחת אותם לשלום.

כדאי בשביל זה שכל המשפחה תישן בבית.

אפשר לישון בבית,

ולהגיד ככה על השולחן, לספר את הסיפור, לעניין.

לא.

לעשות מזה trust

שכולם יתעשו, ידברו,

וגם אחרי זה מה אתה מגרד?

חמש משפחות.

שמא.

בשנה הבאה עוד פעם חוזרים.

עשר.

זאת אומרת, יהודי מקווים לא לזלזל בכל מאמץ, אפילו

לי לקח שלוש וחצי חודש,

או כמו שאוהבים מצפון, מוהם שלושה וחצי חודש,

לשכנע יהודי שישים כיפה.

זה היה הראשון.

אז הוא ניחם עליי, אמר לי, אם אחלה שלושה חודשים השקעת בי ככה ולקחת אותי של בתות הביתה והאלכוהול והסברת לי, ו... ו... ו... ו... ו... ו... ו... ו... ו... ול... ויכוחים?

זה מה שהצלחת.

אז מה יהיה, ככה תמשיך, אל תגיע.

אמרתי לו, לא, עכשיו אנחנו נתחלק חצי אצלי.

אני אקח אצלי את ה...

כן, הבעיה היא שהוא לא ימשיך.

אז זאת אומרת, אבל מי שיש לו את האומץ להמשיך ולהמשיך, בלי לחפש תוצאות,

בלי לחפש תוצאות, אני לא ידעתי לקראת מה אני אומר.

אני הבנתי, זה האמת, צריך להגיד אותה, מה אכפת לי, יקבל, לא יקבל.

זה הכול.

היה בית אחד שהוא לקח אותי,

אחרי שהוא חזר בתשובה, אז בוא נלך לחברים שלי.

אני לא מתקשר לקחתי לכופר, לפיקורס שאין לו, אפילו בזוזה בבית, הוא מתנגד.

יצאתי שמה ואני הייתי בקיא במדרשים,

הייתי לומד הרבה מדרשים,

והתחלתי איתו מדרשים כאלה ואחרים, ופה ושם הוא היה בן,

וטוב אשתו בא במדמח אחרי איזה שעה ועד שאנחנו צועקים,

ופה ושם ושם.

ומה, מה, זה, מה, עד כדי כך, זה, זה, זה, זה, כן.

אמרתי לו, תגידי, אתם לא מתביישים,

אתם גרים בבית בלי קזוצה, איזה יהודי גר בלי קזוצה,

לא ידעת, הוא מתנגד, אני מציגי לא אכפת לי, זה פה עכשיו.

גם הוא עשה עוד איזה פה, זה פה עכשיו, אמרתי לו, יהודה, יהודה, בוא, אנחנו לא יכולים.

לא, אבל באנו עשו, לא!

הוא לא יעשה מזוזה,

אני לא מסכים לעשות את זה, בוא.

עשינו פה איזה שירותים, הוא אמר, מה קרה? מה עשיתי? מה זה, מה? טוב, טוב, אני אשים, אני אצא את זה.

אמרתי לו, לא!

הוא אומר, כן!

בקיצור, אחרי כמה דקות הוא אמר לי שאתה בוכה,

בוכה!

התקרנו מזוזה, התברכה, הכוח.

זה היה הניצחון הראשון על החושך.

אבל ככה זה ערב, ערב היה, לרוץ ממקום למקום, וכו' וכו' וכו'.

כן, לא, למות, לא לתת, ראש בראש, תשע שעות.

זה דרשה משעה שמונה, תשע בערב, עד שחרית, מתפללים ביחד.

וככה,

אבל לאף אחד לא אמר לי שיהיה משהו מזה, שיצא משהו מזה.

אבל המשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והמשכנו, והקדוש ברוך הוא מושך בזה. מושך, מושך, אבל אתה לא צריך לפעול, זה נפעל, זה כבר מעצמו נפעל.

אבל צריך לזכות בזה. למה? צריך להיות עקשן.

אם אתה לא עקשן, אתה לא תצליח.

אני רוצה לשבח במעמד זה את ארז מלחיאן

הראשון שקיבל על עצמו

להיות מזכה רבים בנושא הזמרה,

ונשמר ולא ניכשל בשירה של זמרים סונים, זמרים שאינם מותרים וכולי וכולי.

איך אומרים? זה דפק לאותה עסק.

הוא היה יכול להתקדם הרבה יותר, חיפשו אותו ברדיו וכל מיני תחנות וזה.

אמרתי לו, לא,

לא,

לא.

הוא היחידי שהסכים לקבל הצלפות דמה על גבו בבית דין,

שחלו לו על מה שהוא כמעט ולא עשה שום דבר,

אבל הוא...

יש לו עירת שמיים, אחרת לא היה מחזיק בערב.

ועכשיו ברוך השם מוצאים מחרוזות חדשות של שירה שמחה, שקטה,

תימנית, ספרדית,

מכל הסוגים.

ואני נדרש לבקש מכם,

ברצוני כמובן,

כשהוא אמרתי לו, נעשה מבצע,

שתיים וחצי שקל לדיסק,

משהו לוקחים שבעיק בדרך כלל זאת אומרת יותר,

שתיים וחצי שקל לדיסק,

כל אחד ייקח עשרים דיסקים לפחות, שזה חמישים שקלים,

ויפיץ אותם לאנשים לתת מחינם אפילו, וימצא למכור אותם בשתיים וחצי שקל לדיסק וחצי שקל להפיץ אותם,

למה?

לפעמים נראה

שירה המותרת וכו' וכו', ואז יגיע לעוד בתים ועוד בתים ועוד בתים, המושגים הכשרים והטהורים, ואז הם ייכנסו יותר פנימה במקום כל הזיהום והשירים הבסורים של מלאים את הזה, יתרגלו לזה.

וככה זה ילך מתרחב. הנה היום אתם רואים, יש לנו כבר ארבעה

משוררים.

יוחא יצטרף באחרונה, ויש עוד יהודי חדש, גם כן תימני,

שגם כן קיבל על עצמו כל לא להשאיר שום דבר שהוא אסור, הוא יכול לומר, יש כבר ארבעה.

וזה יכול להיות שילך וידע לכל הפחות דור חדש יצא מזה.

הרי הילדים שלכם זה דור ההמשך.

הם גדלים על אמת ולא על שקר,

לא על זיוף ולא על מרמה.

זה הדבר החשוב ביותר.

אל תסתכלו מה המצב היום.

האמת תמיד הייתה מעט,

ושקר תמיד היה, והם נמלאו,

הם תהיינו נגדים כבר.

אבל הילדים שלכם גודלים על האמת הזאת, על מה יתקשר, שמקפידים לבדוק כל דבר, מתקדקים וכו'.

הנה עכשיו עשינו מצות

בעבוריה שעבר לנו פה למעלה, בעל המאפייה,

שהם עושים מצות של הרב לנדה.

אבל לנו אין כזאת חדורה, לא הייתה מעונה.

קילו מצות שלכם זה בין מוכר ב-300 שקל לפחות.

זאת אומרת, אם אני הייתי עושה את זה,

הייתי מוכר ב-300 שקל.

הלבשנו את כולם כמו דוקטורים בניתוח,

עם כיסוי על הפה שלו עם ירוק כשהם מדברים,

על הראש שלו עם כבוזי העם,

חלוקים ומתגברים כל 18 דקות,

משעת המנשה ולא משעת השולחן 18 דקות,

ועוד הרבה איזורים שכתבנו אותם כבר בשמונה דקים,

שמונה עמודים,

שיש בהם באמת פירוט

בשביל להבין.

עכשיו, שתבינו, הקמח שהשתמשנו זה קמח

שנקצר במלוא ההידור.

לצערנו הרב,

האחרים,

כולל בדץ מפורסם מאוד, קצרו אחרי גשם.

זאת אומרת, יש ספק בכל הקמח הזה, אם היו שם חצי 20 דקות והכול,

אז זה החמיץ.

והקמח הזה מכיל בתוכו חמץ.

גם לא בשנה שישית. גם לא בשנה שישית כולם קצרו.

אצלנו זה קמח של שנה שישית.

אז ספק אם אפשר יהיה לקנות משהו אחר,

לכן התאמצנו. פעם קודמת עשינו מכונה,

ופעם החלטנו שלא עשינו מכונה,

רק יד.

עבודת חיות זה הרבה יותר מעודד, כמו שאומרים, היא עמדה לסדר.

אבל זה נצטרך לאכול כל השבוע.

למישהו אחר, לא אוהבים לאכול.

בליל הסדר אפשר לאכול, חייבים לאכול.

ויש השבוע, אפשר לאכול רק מה אשכנזים, תפועי אדמה ואות המזלגים וצעינים.

אבל מכל מקום לא עשינו הרבה. למה? כי לא ידענו כמה יקחו של יד, וגם לא היו מספיק ימים במאפייה.

אז עשינו בין חצי טון לטון, ולא בזרומה שבעה.

כמה שנים עשוים לענות כאילו לא יישאר.

בקיצור, אם לא הולכים עכשיו לדהות.

להמליץ על משהו אחר נהנה פה,

ואני לא יודע בדיוק מה נעשה במקומות האחרים.

שנה שעריים, אתם זוכרים כבר, אמרנו שיש פעמים בלבדי צמחים ובארם האחרים שעברו לנו מהצד מחפוי,

שהוא מכיר את הדברים בקורות שלו שנמצאים בתפומים האלה.

והשנה, מן הסתם, זה לא יותר טוב, לאור מה שאמרתי, זה כבר יותר גרוע.

והשתדלנו בכל אופן.

בשנה הבאה נהיה יותר מסודרים,

אני חושב שתהיה כמות יותר עוגיה ועגונה,

אבל עושים מאמצים שהכול יהיה על הצד הקשה ביותר. מי שיראה את זה,

קשה להאמין שהצלחנו לעמוד ב...

תדעו לכם שבעל המאפייה מלאו במפורש. תשמעו, לפי מה שאתם מבקשים, ופה ושם הצוות שלי לא יסכים בשום אופן לעבוד בתנאים האלה, ופה ושם, אז תסתכלו להם את הפה, תסתכלו להם את הדין.

הם לא רגילים דברים כאלה, ופתאום אתם תזרקו להם את המצות, תעשו להם ככה וככה.

אני נותן לכם רק יום אחד ניסיון.

אם זה לא יצליח, אין יותר.

אמרנו, בסדר, והחבר'ה שלנו מאוד מקפידים,

והצלחנו לעבור עם כל הערות. והיו הערות קצת פה ושם, אבל הצלחנו לעבור את זה על עצמנו יותר,

והם היינו נושמעים בערוץ השם.

ובסיעתא דשמיא גם על מצור פריחות מאוד, טעימות מאוד, דקות מאוד,

17 עד 19 בקילו.

משהו מדהים, אמר הזמן.

מביאים לי מדי פעם כאלה שבועות,

ואני מגרטט אותם.

אך הם טעים מאוד.

אז אם תרצו, בעזרת השם. בינתיים אני רוצה להגיד שלא נשארו לו הרבה דיסקים, אולי 200-300 דיסקים פה שנמצאים אצל ההתברור שלו, מה שמו?

אמית.

אפשר גם להזמין, להירשם 50 שקלים, 100 שקלים,

כל אחד מה שיכול, לזיכוי הרבים, להפיץ שהשירה הזאת תגיע לכל בית,

לפחות כשרה וכולי וכולי וכולי, זה מאמץ.

אחרים לא יסכימו לעשות את זה בשום אופן, כאילו זה מוזיל את הזבר, כאילו, מעל כמה שתיים וחצי יותר.

אבל זיכוי הרבים, כן, גם אני התחלתי ככה.

אם לא הייתי מתחיל ככה, לא הייתי מודיע לי כלום. אם הייתי רוצה להרוויח את כל הכסף, אני מההתחלה, אז לא היה שום דבר.

בהתחלה הופיעו ממני גם מחיר יקר,

כי הייתי טירון, לא ירדתי כמוני.

אחרי זה הבנתי את הכל,

וקניתי מפעל, והתחלתי להגפיס לבד, התחלתי להגפיל מהחינם.

אז זאת אומרת,

המטרה היא לזכות את הרבים בכל תחום, בכל עניין,

וזה מה שאפשר לעשות.

הזכות הזאת תהיה של כל אחד ואחד, בעזרת השם,

יתברך.