טוען...

הרחקת כפויי הטובה | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 28.03.2015, שעה: 22:38

הורדת MP4 הורדת MP3


הרחקת כפויי הטובה

"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו השם אלוקינו ממצרים", אחת המטרות העיקריות של יציאת מצרים היא חיזוק האמונה, וכמו שאמר הרמב"ן מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, וכאשר ירצה האלוקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם בטבעו, יתברר לכל ביטול הדעות האלה, אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים באמונת הבורא ובתורה כולה.

אומר הרמב"ן: שמימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, עד אנוש כולם האמינו בבורא עולם וידעו על מציאותו, אבל מימי אנוש החלו הדעות להשתבש.

הרמב"ם בפתיחתו ל"הלכות עבודה זרה", מביא שמה איך הדברים התפתחו, מכל מקום היו מהם כופרים בעיקר, דהיינו בהשם יתברך ואומרים שהעולם קדמון, זאת אומרת הוא תמיד היה קיים, וכמובן שאנו יודעים שהקב"ה חידש את העולם, לא היה כלום היה מציאות השם לבדו והוא חידש הוא ברא את העולם: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ",

עכשיו איך מפריכים את השטות וההבל של הטיפשים שאומרים כך? אז כאשר ירצה האלוקים בעדה וביחיד, ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו, אם הקב"ה מחליט לטובת עדה או עם כמונו כמו עם ישראל או יחיד לעשות מופת בשינוי הטבע של העולם, זאת אומרת אם אתה אומר שהעולם התנהג תמיד כמו שהוא ואין מישהו ששולט עליו או ברא אותו, אז לא יכול לבוא כח כל שהוא בזמן כל שהו לטובת מישהו ומי שהם יכול להפוך את הטבע ולעקור אותו ולעשות מופת נגד הטבע, אז זה ברור שיש פה מישהו שברא אותו ושולט בו, כמו "שמש בגבעון דום" הרי השמש הולכת במסלול אז איך פתאום התארך ב-36 שעות? או דברים אחרים ביציאת מצרים או בעשר המכות וכו' וכו', זה עדות ומופת, המופתים הגדולים האלה והאותות הם עדים נאמנים, באמונת הבורא ובתורה כולה שיש מנהיג לבירה שברא את העולם ומתי שהוא רוצה הוא יכול להתערב בתוך הטבע ולעשות כחומר ביד היוצר. הנה בד בבד עם חיזוק האמונה, נתחדשו באותה שעה לעם ישראל גם מצוות שנועדו להיות להם לזיכרון, ולשמש אותנו כתזכורת תמידית לאותו חיזוק אמונה שהיה ביציאת מצרים, כגון: פסח זה על שום מה? מצא זו על שום מה? מרור זה על שום מה? כל המצוות האלה באים להזכיר לנו באופן תמידי חיזוק האמונה שהיה לנו ביציאת מצרים, שהשם פסח על בתי ישראל, והוציא אותנו במהירות ובחיפזון, שהבצק עדיין לא החמיץ וכו' וכו' והמרור שמרירו את אבותינו ומצוות תפילין שכתוב בכל פרשה ופרשה, יציאת מצרים, מצוות פדיון בכורות ופטר חמור וכל הדברים האלה קשורים ליציאת מצרים וכל אלה מצוות שבאות להזכיר באופן תדיר את יציאת מצרים ואת האמונה בבורא יתברך שהוא שולט בכל העולמות כולם.

אמר רבי חנינה: שאלתי את רבי אלעזר בבית מותבא רבא: "מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים?" פטר חמור זה בכור שיוצא ממעי אמו, הוא נפטר נפטר ממעי אמו הוא פטר חמור, חמור שהוא בכור שיצא מזה. מה נשתנו הפטר חמור הפטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? זאת אומרת שצריכים לקחת חמור, חמורים נתקדשו במצרים, כן, "קדש לי כל פטר חמור, ופור חמור תפדה בשה" להסיר מקדושתו להעביר אותה לשה, כדי שיהיה מותר להשתמש בפטר חמור, אז למה דוקא פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים?

אז תשובה ראשונה שהוא ענה לו 'גזרת הכתוב היא' הכתוב חייב אין לנו בזה טעם, גזרת הכתוב,

דבר שני הוא אומר לו: שסייעו ישראל שהחמורים סייעו לישראל ביציאתם מארץ מצרים, שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו 90 חמורים לובים טעונים מזהבה ומכספה של מצרים.

אז החמורים סייעו לעם ישראל שיתקיים הפסוק שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", מי עשה את העבודה הזאת? החמורים, הם נשאו את הזהב והכסף של מצרים, מי אסף את כל הכסף והזהב מכל העולם למצרים כדי שישראל יוכלו לצאת ברכוש גדול? יוסף הצדיק, והוא אסף את כל הכסף והזהב וכשיצאו ישראל לקחו איתם כל אחד 90 חמורים מלאים מכספה ומזהבה של מצרים, כמו שכתוב בבכורות ה.

נמצא שבטעם המצווה שנקדשו החמורים, פטרי חמורים, טעם המצווה מונח יסוד של הכרת הטוב, להכיר טובה לחמורים, לא רק לחמורים של מצרים לחמורים המצריים אלא כל האומה ולעם החמורים, לכולם אנחנו צריכים להכיר טובה עד אחרית הימים, כל חמור וחמור שהוא בכור הוא קדוש וצריכים להעביר את הקדושה ממנו לשה כדי שנוכל להשתמש.

אז משום הטובה שעשו החמורים לישראל בצאתם מצרים, נעשה חמור חפץ של מצווה, חפץ של מצווה עד עולם, במצוות פדיון פטר חמור,

ומהציווי הזה למדים אנו כמה פרטים בגדר מידת הכרת הטוב, הכרת הטוב אין עניינה דוקא כלפי אדם שהתכוון לעשות טובה, האם אני מחויב להכיר טובה רק לאדם ושעשה טובה אבל עם כוונה לעשות לי טובה? האם רק לזה אני חייב להכיר לו טובה או לא? מפה רואים שלא, אלא אפילו כלפי בהמה שאין לה שום כוונה ואין לה שום מחשבה, אז זאת אומרת לא שאלו את החמורים: 'חמור חמור אתה מוכן לשאת את כל הזהב והכסף?' לא שאלו אותו, הוא גם לא ענה... העמיסו עליו והוא הלך, אז מה הוא עשה בעצם? מה הוא עשה בעצם? היה לו רצון בזה? לא היה לו כלום, אז איך הוא נתקדש?

רואים שצריך להכיר טובה אפילו לבעל חי, ואפילו שאין לו שום כוונה ורצון, על עצם זה שהוא שירת ועשה משימה בשבילך, אתה צריך להכיר לו טובה, אז ודאי שהוא הדין כלפי אדם שעשה לך טובה בלי מתכוון, בלי מתכוון אפילו עשה לך טובה בלי מתכוון, צריך להכיר לו טובה מה הוא גרוע מחמור, וגם אם לא בה מרצונו ועשה טובה, אלא כלפי מי שהוכרח לעשות טובה, ועשה. אפילו אדם שהוכרח לעשות טובה ועשה - צריך להכיר לו טובה.

אמרנו מספר פעמים צריך להכיר טובה לחנווני, להכיר טובה לדוור, צריך לזה שמנקה את המדרגות, אה! אפילו שהם עושים בשכר והם מרוויחים מזה, ואנחנו משלמים להם, אבל מכל מקום הוא עשה לך טובה, הבנין נקי, הוא קם בשעה 4 להכין לך את החלב והגבינות שיהיה לך, כל אחד ואחד במקצועו למה שלא תכיר לו טובה? אלא כלפי מי שהוכרח לעשות טובה, ועשאה, בעיקר לימדה כאן התורה: שלא רק כלפי עושה טובה עצמו אלא כלפי כל בני מינו.

ועוד לימדה התורה: שאין שיעור זמן בהכרת הטוב. כמה זמן אתה חושב שאתה צריך להכיר לו טובה? שבוע שבועיים חודש? ואם לא היה צריך להכיר לו טובה על זה אז נפסק? לא! עד עולם. לאין שיעור וגם לכל בני מינו, כמו החמורים לכל בני המינים שלהם ועד עולם, זה לא נפסק זה חיוב נצחי לדורי דורות, ככתוב בתורה: "וכל פטר חמור תפדה בשה", "בכל" כל חמור בעולם, שהוא בכור - תפדה בשה. רואים שאין הגבלה של זמן וכל המין, כל המין צריך להכיר לו טובה.

כמו שמצינו החמור כן מצינו בעניין הכלב, שנאמר: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו", כתב שם רש"י: מה תלמוד לומר לכלב? לימדך הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר: "וכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", ואמר הקב"ה" "תנו לו שכרו", על מה הכלב מקבל שכר? הרי הוא לא סייע ביציאת מצרים במאומה לעם ישראל, הוא לא כמו החמור, החמור סייע בגופו אבל הכלב לא סייע כלום, אז למה צריך לתת לו כל טרפה בשכרו?

לומדים מכאן שהכרת הטוב שלאו דוקא במי שסייע בפועל אלא אפילו לכלב הזה שלא נבח על ישראל, הוא לא הפריע להם לצאת ממצרים, הוא לא הטריד אותם הוא בלבל אותם הוא לא הפחיד אותם הוא לא נבח, הוא לא מנע מהם יציאה בנחת ובכבוד ככה יצאו בלי שום לחץ, תאר לך כלבים מתחילים להקיף את כל אלה שיוצאים, הרי של הכלבים ברגע שרואים איזה התרגשות של תנועה ובני אדם מיד הם נובחים, לא כולם לא פוחדים יש פוחדים, אז לא יכלו לצאת בנחת בכבוד בכל בבהלה מהכלבים, ומשום לא הפריע, למה? לקידוש השם הגדול ממצרים מגיע לו לאכול טרפות של ישראל, אז התורה מצווה אותנו "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, מה לעשות? לכלב תשליכון אותו", זה השכר שלו שהוא לא נבח הוא הפריע, הוא לא סייע אבל לא הפריע והוא לקידוש השם הגדול של יציאת מצרים לכן מגיע לו לאכול טרפות של ישראל.

יש עוד דרגה למעלה מזה והיא הכרת הטוב לדומם: {זה בעלי חיים, דומם צריך גם להכיר לו טובה}, וזה דרגה כבר למעלה כל למדנו מדברי חכמים זכרונם לברכה על הפסוק "ויאמר השם אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ויהיו דם", ופרש רש"י: למה השם אומר למשה להגיד לאהרן שהוא ינטה את ידו עם המטה על מימי מצרים? ולפי שהגן היאור שנשלח לתוכו, שמו אותו בתיבה, והיאור הציף את התיבה וכל הגן על משה רבינו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, כי המכות האלו היו ביאור ולקה על ידי אהרן, אהרן לא חייב להכיר טובה לים בזה, אבל משה כן חייב להכיר טובה כי הוא ניצל על ידי היאור, אז הוא לא יכול להכות את הדומם שלא מרגיש אפילו שהיכו אותו שלא כואב לו אבל אסור לו להכות משום הכרת הטוב. וזה חינוך לאדם עצמו שהוא ידע שאפילו הדומם אתה צריך להתייחס אליו באופן זה, זה תיקון המידה בך של הכרת הטוב.

וכן "ויאמר השם אל משה אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים" זאת אומרת צריך גם אהרן להכות את העפר ולא משה רבינו, מה קרה עכשיו ופרש רש"י: לא היה עפר כדאי ללכות על ידי משה, לפי שהגן עליו כשהרג את המצרי, ככתוב: "ויטמנהו בחול" ולקה על ידי אהרן, איך אתה יכול להכות את העפר שהציל בזה שטמנת את המצרי בתוכו? אז נהנית ממנו, אם נהנתה ממנו אתה צריך להכיר לו טובה. והמים של מצרים והעפר של מצרים דוממים המה ואף על פי כן מאחר והופקה מהם תועלת מחויבים כלפיהם בהכרת הטוב. אתם רואים מה זה שאפילו להכיר טובה לדומם.

מסופר על תלמידי רבי אליעזר שהלכו בדרך והגיעו לסלע שהיה רגיל ריבם ללמדם תורה עליו, היה יושב והיה מלמד אותם תורה על הסלע הזה, התכופפו ונשקו את הסלע, למה נישקו את הסלע?

כי הם ראו בסלע כמו הר סיני כיוון שבזכות הסלע הזה שישב עליו ריבם אליעזר והם ספגו ממנו תורה - אז הוא כלי שרת לשמש את הצדיק בשביל ללמד אותם תורה, כמו שהר סיני שימש להורדת הלוחות, אז אותו דבר התורה ניתנה, אז כמו שנתקדש הר סיני אז נתקדש הסלע שהוא יושב עליו, וממלא את נשקו אותו להכיר טובה לסלע הזה על זה שהוא שימש את הצדיק שלימד אותם תורה. אתם שומעים לאיפה הדברים מגיעים.

הכרת הטוב היא לא רק מעלה, היא לא רק מעלה בעלמא, שאם היא נעדרת אז זה לא פוגם במהות האדם, זה לא נכון, אלא היא מידה יסודית בכל אדם ואדם והיא נדרשת אפילו מהגויים. זו לא מעלה שאם אתה חסר אותה אז אתה חסר מעלה הזו, אבל זה לא פגע במהותך, לא, זה פוגע במהות האדם אם אין לך הכרת הטוב, כי זו מידה יסודית שנדרשת אפילו מן הגויים.

הפסוק אומר: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם, על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם לקללך", שימו לב מה כתוב: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם, את מי הוא מזכיר ראשון? קודם עמוני ואחר כך מואבי, מה עשו העמונים? לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ומה עשה המואבי? שכר עליך את בלעם לקללך, מי יותר גרוע? מי שלא נתן לך לחם ומים ומי ששכר מישהו לרצוח את על העם הזה? היינו אומרים פשוט שהמואבי יותר גרוע מהעמוני והפסוק מקדים את העמוני למואבי שרק לא קידם אותך בלחם ומים.

נקרא עוד פעם: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם, זאת אומרת: הם לא יכולים להתחבר לעם ישראל לעולם, גם אם ירצו להתגייר לא מקבלים אותם, לעולם! יש להם מידה מושחתת, אי הכרת הטוב לא מקבלים אותם לעולם, לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם, על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם לקללך, השוותה התורה את עמון שלא הסבירו פנים לישראל, למואב ששכרו את בלעם לקלל את ישראל, והלא קיללת בלעם חמורה היא פי כמה מחוסר נימוס, מה יותר גרוע; קללה או חוסר נימוס? ואיך להעניש את בני עמון עונש שווה למואב? זה כמו תגיד אחד רוצח ואחד לא נתן לך סיגריה, נו, אז שניהם אותו דין?

כתב הרמב"ן שם, והנראה אלי כותב הרמב"ן: והנראה אלי כי הכתוב הרחיק שני האחים האלה, עמון ומואב אחים, כן, בנות לוט היו אתו והביאו את עמון ומואב, הם אחים, שני האחים האלה הרחיק אותם הכתוב שהיו גמולי חסד מאברהם, אברהם אבינו גמל חסד, עם מי? שהציל אביהם ואמם מן החרב ומן השבי, אז שהוא נשבה לוט על ידי המלכים ואברהם יצא להילחם נגד המלכים כדי לשחרר אותן וכך היה, וגם מסדום ועמורה ועם כל זה שהם גמולי חסד מאברהם שהציל את אביהם ואת אמם מן החרב ומן השבי ובזכותו שלחם השם מתוך ההפיכה, והיו חייבין לעשות טובה לעם ישראל,

אתם שומעים: כל זרעם, כל זרעם חייבים להכיר טובה לישראל עד עולם! כל זרעם! עד עולם! אתם חייבים להכיר להם טובה עד כעשיו והם עשו עמהם רעה. האחד מהם האחים שכר עליהם בלעם בן בעור, זה המואבים, והאחד זה עמון לא קידם אותם בלחם ובמים, ועמון הרשיע בזה מכולם, כי בני עשו והמואבים כאשר ידעו שישראל הוזהרו שלא יתגרו בם, הוציאו לחם ומים מחוץ לגבולם, חוץ לגבול שמו שאם יעברו ישראל יהיה להם משהו אכילה ושתיה בדרך, זה עשו מי בני עשו והמואבים, אבל עמון לא אבו לעשות כן, על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים, וכך הקדים עמוני והקדים להזכיר את פשעו על דבר שלא קדמו אתכם בלחם ובמים,

מלמד אותנו הרמב"ן שחסרון הכרת הטוב הינו חטא גרוע אפילו מעוון שכירת בלעם לקלל את ישראל, וכלשון הרמב"ן הרשיע בזה יותר מכולן, כי הכרת הטובה אינה טובה או יתרון, הכרת הטובה היא לא טובה, כשאתה מכיר טובה על הטובה שקבלת אתה לא עושה טובה, וזה גם לא עניין של יתרון שכל הכבוד שאתה מכיר טובה, אלא זו תכונה הכרחית שבהעדרה גדול עוונו של אדם, גדול עוונו של אדם שלא מכיר טובה, ובפרשה זו אפשר להעמיק עוד ולראות כי חיוב זה מוטל גם על גויים, ואפילו על מי שהוא כלל לא חש בטובה שנעשתה עמו, כעניין עמון ומואב שהם חיו דורות רבים אחרי המעשה של ההטבה שעשה אברהם עם לוט אביהם, יש כאלה מהם שלא יודעים שבהיסטוריה היה בכלל כזה דבר, זה לא משנה,

אתם חייבים להכיר טובה פירושו כל הדורות צריכים ללמד ולהזכיר ולהגיד: אנחנו חייבים טובה לזרע אברהם, כי הוא הציל את אבינו, אז אפילו שהוא לא יודע בכלל שהוא חייב בהכרת הטוב הוא ייענש על זה, מה אני אשם אני לא יודע? אין שום בעיה לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם עד עולם זהו.

עכשיו אם נוסיף ונתבונן נמצא שאותם לחם ומים שמדובר שהם לא קידמו אותם בכלל לא היו נחוצים לישראל, שהרי כל שנות המדבר הם ניזונו מהמן מבארה של מרים שהיתה מהלכת עמהם, אז מה החטא שהם חטאו שהם לא קידמו אותם בלחם ובמים, הרי היה חסר להם לישראל?

אלא מכאן לומדים עוד דין: שחיוב הכרת הטוב הוא אפילו כלפי מי שלא נזקק לאותה טובה, גם מי שלא נזקק לאותה טובה צריך להכיר לו טובה, ישראל אומנם לא נזקקו לעמון, אבל עמון היו חייבים מצד הכרת טובה לנהוג במנהג דרך ארץ ולקדם את ישראל הלחם ובמים, ומאחר ולא נהגו כן הרי שיש בתכונת טבעם פגם עמוק ונצחי, פגם עמוק ונצחי, עד שגם דור עשירי לא יבוא להם בקהל השם עד עולם, עד שגם דור עשירי לא יבוא להם בקהל השם עד עולם.

ותמיד אני נהנה לספר כשהגעתי לבני ברק לא היתה לי קבלת פנים יפה מצד השכנים, לא אהבו שהגיעו בעלי תשובה לשכונה, אז דברו לא יפה ואמרו 'תסתלקו מכאן!' דברים חמורים ביותר! זה היה בערך לפני 20-30 בערך, משהו כזה.

אבל היה לי שכן בבנין השני, ושמו הרב שמואל מזוז, הוא חי עוד באותו בנין, והוא שמע שאנחנו הגענו, והוא יצא לקראתנו, איך כשאנחנו פורקים את המזוודות ואת כל העניינים והכל, והוא ניגש עם לחם ויין להגיד לנו: 'ברוכים הבאים!' וכו' קידם אותנו! לא "בלחם ומים" אלא בלחם ויין, אני חושב שזה חלה! לא לחם, אבל זה מה שהוא עשה.

אמרתי לו: "מה זה מה קרה?"

אז הוא אמר לי: "מה זה, צריך לקדם! הגיע אורח חדש! בא שכן חדש - צריך לקדם אותו בלחם ומים!"

התפעלתי מאוד! ממה שהוא אמר.

טוב, לימים עברתי דירה מאותו בנין, והייתי דייר ראשון בבנין, אז גם אני; כל דייר שהגיע

·       קניתי לו עציץ גדול

·       ושמתי לו בבית

·       והבאתי לו גם כן לחם ויין

·       ועשיתי את כל ההשתדלות

·       ואפילו תקעתי את כל המזוזות בכל הבנין,

·       ואפילו דאגתי שהאריחים שבחוץ משיש לא יהיו לבנים – אדומים! משהו,

·       השתדלתי לעשות הכל שתהיה שכנות טובה,

אבל זה לא עזר, מכל מקום, אני את שלי עשיתי.

למדתי ממנו - היה לי ממי ללמוד ברוך השם, למדתי משהו - ועשיתי את זה כלפי שישה דיירים! שישה דיירים.

טוב, מכל מקום יהודים יקרים, אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו צריכים לעשות ולא אכפת אם אחרים לא עושים, זה לא אומר שאם הוא לא עושה אז גם אני לא עושה, אני עושה שצריך לעשות ואם הוא לא עושה שיסתדר עם הקב"ה.

אבל מכל מקום התורה מחייבת אותנו הכרת הטוב, הכרת הטוב, אז היה להם הכרת הטוב את השכנים לא הכרתי בכלל והקדמתי למרות שלא חייב, כמו שלמדתי מהשכן הרב שמואל מזוז.

איייי... אבל רואים מפה שגם דור עשירי לא יבואו בקהל השם על שלא קידמו אתכם בלחם ועם מים אפילו שלא צריכים את זה ישראל בכלל, והדברים האלה מפורשים והלא כל אותם 40 שנה שהיו ישראל במדבר המן היה יורד להם והבאר עולה והשלו מצוי להם ועמוד ענן נוסע לפניהם?

אלא דרך ארץ הוא, הבא מן הדרך מקדימין להן במאכל ובמשתה,

מה פרע להם הקב"ה מתוך כך?

לא יבוא עמוני ומואבי,

תקשיבו טוב! עכשיו דברים קל וחומר, כאן התורה נלמדת גם בקל וחומר.

ומה אומר? ומה עם מי שלא עשו חסד עם מי שאינו צריך חסד ראה מה פרע להם שכרם, מי שאינו עושה חסד עם מי שצריך חסד-על אחת כמה וכמה, יה בה בי יה בה בי.

ומה עם מי שלא עשו חסד, הכוונה לעמון ומואב, עם מי שאינו צריך חסד זה ישראל כי היה להם מים היה להם הכל, ככה הקב"ה פרע להם שכרם שלא יבואו בקהל השם עד עולם, אז מי שאינו עושה חסד עם מי שצריך! צריך חסד, אתה לא עושה איתו ווי ווי ווי על אחת כמה וכמה מה העונש שלך ומה ההרחקה שצריך להרחיק אותך?! אחד צריך חסד אתה לא עושה אתו חסד הרי שלא עשה חסד עם מי שלא צריך כך העונש שלו, אז מי שלא עושה עם שכן צריך?

ווי ווי ווי כמה צריך להרחיק כפויי טובה. ויש כאלה בלי סוף, בלי סוף, בלי סוף בפרט כל הבעלי תשובה, אייייי כל בעלי תשובה שהיו כפיי טובה ולא עוד אפילו יצאו נגד ווי ווי ווי מה דינם ומה אחריתם בחיי העולם הבא, ווי ווי ווי אנשים חושבים שאם הם לא מקבלים את העונש בחוש מיד - אז לא היה כלום הכל בסדר, אבל הם לא מבינים שהכל שמור הכל שמור כי זה הדין זה תורה מה לעשות? זה התורה אייייייייי.

אמרנו ביום שישי נחזור שוב למי שלא שמע שבהגדה של פסח של הרב שך זכר צדיק לברכה כתוב על הקטע בהגדה: "אילו לא הוציאנו הקב"ה ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה! עד עולם! עד היום הזה.

מה הוא אומר? הוא אומר איך אפשר להיות משועבדים לפרעה עד עולם על מה? אין פרעה בכלל כל המלכות הזאת התפרקה אין מצרים בכלל הם התערבבו בכל העמים, אז איך יכול להיות שהיינו משועבדים?

אז הוא ככה: אילו לא הוציא אותנו הקב"ה ממצרים אז היינו משועבדים, כיוון שהוציא אותנו ממצרים אז אנחנו לא משועבדים, מה הכוונה?

אם פרעה היה משלח אותנו ממצרים מעצמו מיוזמתו, אז קבלנו את השחרור מעבדות לחירות בזכות מי? בזכות פרעה אז היינו חייבים לו הכרת הטוב והיינו משועבדים לו ולמצרים עד עולם!!! כי הכרת הטוב זה שעבוד עד עולם! מה עשה הקב"ה? הוציא אותנו על אפו וחמתו בלי רצונו, כדי שלא נהיה משועבדים לו עד עולם, אז אילו לא הוציא אותנו הקב"ה ממצרים אז היינו משועבדים לפרעה אם היינו יוצאים על ידו ווי ווי ווי איזה שעבוד משעבוד עד עולם, אתם שומעים מה זה? אייייי.

יש המשך שם עם הבחירות שהיו בשנת תשמ"ט תשמעו את זה תראו מה אמרתי.

טוב, ומאידך עד כמה חייבים בהכרת הטוב אפילו למי שהרע לנו, אה!

עכשיו יש לנו עוד דרגה, גם מי שעשה לנו רעות צריך להכיר לו טובה. כתוב: "לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו", ורש"י מפרש: לא תתעב מצרי מכל וכל. אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור, לקחו כל התינוקות הזכרים וזרקו לתוך היאור, את זה אפילו לא ראינו בדע"ש עד עכשיו, שלוקחים ילדים חיים וזורקים אותם ליאור, זה יהיה עוד, עכשיו באפריקה כן, לקחו 23 אנשים וניסרו להם במסור חשמלי את הראש, בשביל לעשות את זה יותר מבעית ומפחיד, עברו את דע"ש עושים תחרות מי רוצח יותר בתיעוב, אבל המצרים לקחו תינוקות חפים מפשע וטררררר לתוך היאור.

אז אומר רש"י לא תתעב מצרי מכל וכל אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור, מה הטעם? שהיו לכם אכסניה בשעת הדחק, את הייתם במצרים גרים והם נתנו לכם לדור אצלם והייתם בארץ גושן, אז אם הייתם גרים אצלם גרתם אצלם למרות שנהנו מכם, למרות שיוסף פרנס את כל מצרים ואת כל העולם, ולמרות שיעקב ברך והנילוס עלה על גדותיו, ולמרות כל השפע והברכה והכל ובכל ועם כל זה: הם רצחו ועינו ושתפו את גופם בדם התינוקות וכו' וכו' ושיקעו אותם להשלמת הלבנים למכסת היום שלא הספיקו ההורים,

עם כל זה לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו,

שמעתם איזה תורה? איך היא מחייבת עד איפה חייב יהודי להגיע לדרגת של הכרת הטוב אפילו למי שעשה לו רעות! אותה מצרים ששעבדה את ישראל בשעבוד קשה שאכסניה אצלה היתה כרוכה בעינויים, מכל מקום מאחר וישראל היו שם שנים רבות חייבים להם הכרת הטוב על האכסניה.

את ההסבר לכך מצינו במשנת רבי אליעזר פרק ז' לג': מפני מה ענש הכתוב יותר לכפויי טובה? למה כפויי טובה נענשים מאוד?

מפני שהוא כעניין כפירה הקב"ה,

אתם שומעים: מישהו כפוי טובה לא מכיר טובה הוא כמו כופר הקב"ה, האדם הזה הוא כופה טובה של חברו, מה זה כופה טובה כפוי טובה? יש טובה הטובה נעשתה הוא כמו לוקח כלי וכופה כופה על הטובה לא רוצה לראות אותה, מסתיר אותה כופה על הטובה לא רוצה לראות אותה, לא היתה פה טובה לא היה פה שום דבר, זה כפוי טובה, האדם הזה כופה טובה של חברו למחר הוא כופה גם טובתו של קונו.

הרי פשוט שאם אדם לא יכול להחזיר טובה לחברו טובה ברורה שהוא עשה לו טובה אחת הוא לא יכול להחזיר לו עליה - אז בורא עולם שהוא חייב לו על כל כך הרבה טובות איך הוא יחזיר לו? אם אחת קשה לו, איך הוא יחזיר על כל הטובות שהוא מקבל?

ואליו "על אחת מאלף ואלפי אלפים מרוב רבי רבבות פעמים הטובות שעשית עמנו ועם אבותינו והרי אם פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וידינו פרושות כנשרי שמים" וכו' וכו' לא נוכל להודות אפילו על אחת מאלף אלפים ורוב ריבי רבבות וכו' וכו' וכו' פעמים הטובות שעשית עמנו. אז חייבים להחזיר טובה טובה. "כל נשמה תהלל יה" - על כל נשימה ונשימה שאתה נושם, הרי על נשימה אחת מדלג אתה מדולג לעולם הבא.

אז בן אדם שלא יודע להחזיר על טובה אחת - איך הוא יעמוד לפני הקב"ה בטובותיו?

אז אמרנו ככה: מפני מה ענש הכתוב לכפויי טובה מפני שהוא כעניין כפירה בקב"ה, האדם הזה הוא כופה טובה של חברו, למחר הוא כופר טובתו של קונו, ולכן הוא אומר בפרעה: "אשר לא ידע את יוסף", והרי עד היום הזה מצרים יודעים את חסדו של יוסף, אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו וכפה טובתו, ולבסוף כפה טובתו של הקב"ה, שאמר בפיו: "לא ידעתי את השם", כאן למדת שכפיית הטובה הוקשה בדרך הקש, לכפירה בעיקר. אז הכופר בטובת חברו ככופר בקב"ה. לכן ענש הכתוב ביותר בכפויי טובה.

מידת הכרת הטוב אחת היא, בין אדם לחברו ובין אדם לקונו, לכן כאשר פרעה כפר בטובת יוסף הגיע בסופו של דבר לכפירה בהשם "לא ידעתי את השם", מה הסיבה לכך שאדם לא רוצה להכיר בטובה וכופר בה? מפני שהכרת הטוב משעבדת את המקבל לנותן להחזיר לו טובה, ולפחות להיות אסיר תודה להודות למיטיב ואפילו במילים בעלמא, וכל עוד לא השיב טובה הוא מרגיש במאסר, היות בנפש רעה אינה רוצה בכך, אינה רוצה להכיר טובה אינה רוצה להחזיר, נפש רעה,

כמו שההלכה מחלקת בין אורח רע לאורח טוב, מה זה אורח רע? הוא מתארח באיזה מקום מגישים הכל לא חיסרו ממנו דבר, יצא משם

ושואלים אותו: "נו איך היה שם?"

-      "מה אני יגיד לך? נתנו שמה כמו כולם זה הגישו לו אז גם נתנו לי ופה ושם",

זה נקרא אורח רע, נפש רעה יש לו,

מה זה אורח טוב?

אותו דבר כמו האורח הקודם הגישו הכל לא חיסרו דבר,

שואלים אותו: "נו, איך היה?"

-      "אל תשאל! כמה הוציאו לי אוכל כמה זה מכל הסוגים מכל המינים שאלו אותי עוד 'אתה רוצה?' מה זה אני אומר לך איזה יחס, משהו משהו!"

שניהם הלכו לאותה סעודה, הכל זה אומר "בשבילי" ואורח רע אומר "הכל בשבילהם", - זה הכל בנפש; אם היא רעה או טובה, אז בעל נפש רעה לא רוצה להכיר טובה, מסתלק מן הטובה, מוצא סיבה למסיבה למה לא להחזיר טובה.

ואמרתי לכם שיש הרבה אנשים שלא אומרים לי 'שלום' למרות שהם חזרו בתשובה על ידי, ואני יודע שהם חזרו בתשובה על ידי, אני זוכר איך טיפלתי בהם, לא אומרים 'שלום' – מתעלמים! לא להחזיר חס ושלום טובה, אפילו 'שלום' זה כל כך קשה להם קשה להם, יש כאלה שעושים טובה ואומרים 'כן אתה בתחילת התשובה שלי אני זוכר שמעתי כמה קלטות שלך כן, שמעתי כן', ויש כל מיני וריאציות, יש אי הכרת הטוב.

אה! אחת מן הדברים: אם היו כל הבעלי תשובה שזכיתי להחזירם בתשובה תורמים לשופר שקל בחודש – אה! אה! שופר היה יכול להפוך את כל העולם!! שקל רק, אם היו תורמים שקל, אבל יש כאלה תורמים לכולם חוץ למקום שממנו הם זכו לחזור בתשובה.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 22.05 14:47

    כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! ב"ה שמחה לעדכן שמתקרבים ל-100 הנרשמים הראשונים ל: "סעודת השמחה" (לכבוד השי"ת) ברוך השם!

  • 22.05 13:59

    השיעור הזה - מרתק! ומחייב!! (פריז - מצוה לעלות לארץ 21.05.2024 shofar.tv/lectures/1602) יה"ר שנזכה גם אנחנו בקרוב למצות יישוב ארץ ישראל (אמן)

  • 21.05 12:59

    כבוד הרב ברוכים תהיו להשם (אמן) קרה לי דבר. מדהים עכשיו מאת השי"ת נכנסתי לאתר 'שופר' לתומי בחרתי לראות את הסרטון הבחורה שניצלה מהסרטן (המחלה נעלמה) שכבודו בירך אותה וכבודו אמר לה: 'שהמחלה תעבור לאשתו של אסד נשיא סוריה!' (shofar.tv/videos/15098) אני רואה את הסרטון ואחר כך נכנסתי ל: ווינט בחדשות ומה אני רואה?😱😱😱😱😱😱 שולחת לכם תמונה. [ציטוט: 'אסמה אסד, רעייתו של נשיא סוריה, שוב חולה בסרטן']

  • 21.05 11:45

    כבוד הרב היקר שלנו! רציתי לשתף: שצלצלה אלי מי שהיא ותוך כדי שאלה: 'מה קורה במצב של היום?' מה שהולך וב"ה אני מרגיעה אותה ומחזקת אותה ואומרת לה את השירה: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והכנסתי כמו שכבוד הרב אמר את שם השם באותיות והיא אומרת לי: 'חיזקת אותי!' ומברכת אותי שלחתי לה את ההרצאה שאתה שר: "עבדו את השם בשמחה!" בנוסף הסברתי לה: שיצר הרע - זה עצבות ואמרתי לה: כל יהודי מסוגל לקיים לשמור את המצוות שזה יהיה מתוך שמחה! ב"ה חיזקתיה במצוות, אני מאמינה שמדברים מכח השמחה - זה עורר לה חזק משהו!!!

  • 21.05 10:45

    מורינו ורבינו! בנוגע להרצאה בצרפת (פריז - מצוה לעלות לארץ 21.05.2024), ב"ה נולדתי וגדלתי בחוץ לארץ. ולפני 25 שנה, כשעוד הייתי רווקה, נחשפתי לקלטות וידאו של הרב. מיד הייתי מכורה להרצאות וחיפשתי עוד ועוד קלטות שהייתי רואה עד לשעות הקטנות של הלילה! ב"ה התחזקתי מאוד ופתאום הרגשתי צורך חזק לעלות לארץ הקודש! תוך כמה חודשים בסיעתא דשמיא זכיתי להגיע לבד לארץ ועם הזמן להתחתן ולהקים כאן משפחה! בעזרת הש"ית עוד אזכה להגיע לירושלים עיר הקודש!! תודה רבה לרבינו הקדוש שב"ה בזכותך זכיתי לעלות לארץ ולהתחבר לרב האמת!! ממליצה לכל יהודי הגולה להגיע לכאן ומהר!

  • 21.05 10:12

    בוקר טוב כבוד מורי ורבי. שמחה כ"כ על העצות הנפלאות שהרב נתן. כמו מים חיים ממש. ביום שישי הלכתי להשלמות אחרונות לקניות. הייתי טיפה בעצבות בגלל המצב האישי שלי ובגלל המצב בעם שלנו. ממש בכבדות כזו. ותוך כדי הליכה ב"ה נזכרתי ברב ואז כל הדרך ברגל ל 'סופר' אני שרה בשקט כמובן: "עבדו את השם בשמחה" וחוזרת מהסופר: 'מצווה גדולה להיות בשמחה' וב"ה הכל עבר. חזרתי לעצמי. וב" היתה שבת נפלאה. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב - אמן.

  • 21.05 10:10

    איזה זכויות שהרב מדבר ומתיישבים על לב השומע וב"ה עולים לארץ הקודש איזה כיף לאברהם יצחק ויעקב עליהם השלום זכותם יגן על כל זרע ישראל ועלינו - אמן ואמן! איך הם מתענגים כל המצוות האלו מתוסף עוד ועוד לנשמותיהם היקרות מפז ונשמת משה רבנו עליו השלום איזה עונג כמה מענגים בניו יתברך את הקדושים הנוראים הללו ובסוף בעקב בא הרב ונותן לנחש בדור העקב ביס בעקב ותכף נגמר לנחש הסיפור ועם הקודש שיזכו במהרה יזכו לשמוח ביחוד שמו ולרקוד עם קדושי עליון במהרה בימינו (אמן) והרב וודאי יעשה 'צעד תימני' עם אבותינו הקדושים ומשה ואהרון ודוד ושלמה אשרי העיניים שיזכו לראות זאת במהרה בימינו - אמן ואמן חזק וברוך גיבור החיל ברוך תהיה - אמן ואמן.

  • 21.05 10:09

    הרב ? אין עליך בעולם ! ! ! בלי לשמוע את ההרצאה של היום (פריז - מצוה לעלות לארץ 21.05.2024) אני כבר מבין מה תהיה התוצאה... שבעזרת השי"ת יעלו יהודי צרפת לישראל... (אמן) אין על אהבת ישראל של הרב שלנו! פשוט אוהבים אותך, נושמים אותך ומחכים ומצפים לראותך בארץ הקודש אחרי השליחות בחו"ל. שיהיה בהצלחה בקרוב הלבבות! (אמן) אוהבים!

  • 21.05 10:08

    ההרצאה היום (פריז - מצוה לעלות לארץ 21.05.2024) ממש שידור ישיר מהשם יתברך! לברוח מכאן, ישר לארץ ישראל ואני מחפשת בתים בטרוף וחושבת: אולי ליד ירושלים? וכל מיני הצעות וכשאמרת: אפילו לגור ברמאללה ולא להישאר בחו"ל! אז קיבלתי את הביטחון בעזרת השי"ת!! איפה אגור? עדין לא ברור, אבל עוד חודש וחצי ב"נ, אני בארץ ישראל! תודה על ההרצאה ששודרה היום 'כל העולם נברא בשבילי!' 🙂 ובטוחה שהרבה יהודים מרגשים כמוני, שהגיע הזמן לעלות מהגולה ודרך רחל אמנו והפעם לבקש רחמים וברכות על זכותנו לשוב ארצה לארץ הקודש. בטוחה שכל מי ששמע את השידור הערב וגר בחו"ל, התוצאה בעזרת השי"ת תהיה פירות משובחים, נחת לשם יתברך ממש ואני מציגה בפה מלא שברגע שכף רגלי תגע בארצי הקדושה אומר: 'ב"ה בזכות רבנו הקדוש הרב אמנון יצחק שליט"א - הגעתי לארץ ישראל!'. ושכל עם ישראל בזכות רחל אמנו ובזכותך יגיעו לארץ ישראל אמן כן יהיה רצון.

  • 21.05 10:06

    כבוד הרב, יה"ר שהשי"ת ישמרכם (אמן) איזה הרצאה מרנינה ומענגת את הלב השומע 💕 (צרפת 20.5.24 פריז - מצוה לעלות לארץ shofar.tv/lectures/1602) יהי רצון: שכל היהודים שהיו יקשיבו ויעלו ארצה (אמן) הסרטון שהוקרן - היה ממש מרטיטטט את הלבבות כמה יהודים יא בא באייי איזה עבודת קודש כבודו עושה לאורך כל השנים 💥כבודו אמר שהמשיח יכניס שמחה לעולם די למבין💥 כבודו, יה"ר שישמרכם הבורא, כל הברכות שברכתם תבורכו (אמן) ברוך השם שרנו: "עבדו" עם כבודו ביחוד עם שם השם יה"ר שנזכה לישועות וברוכים תהיו להשי"ת (אמן).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים