העב״ם, הפאות והמשפט עם אלוקים
- - - לא מוגה! - - -
אז אני לא מתלבשת צנוע, ואני, בואו נגיד שאני לא
לא שומרת שבת, זהו. לא שומרת שבת, כן. בואו נגיד שזה... מה זה זה? זה לא רק זה, זה זה זה, זה הלב. זה כאילו את הולכת בלי לב. בסוף החיים מגיע לדין ודברים עם אלוהים. אין דין ודברים. אז דין ודברים. הוא הדיין, הוא העד, הוא השופט. מגיע למשפט, מגיע למשפט. אייבא. מבשת צנוע, מגיע למשפט. כן, ואז? גן עדן, גיהנום. כן, ישר לגיהנום. באמת? ישר. זה מה שאתה, באמת? אני לא מאחל לך,
זה המצב. באמת, באמת אני שואלת אם באמת או בקטע של עכשיו הלצה. באמת? אמרנו שנינו שאנחנו לא משקרים, נכון? לא משקרים. נכון. אבל יש המון זרמים שהולכים עם פאות, וביניהם זה מאוד צנוע. נכון, נכון, כל הזרמים יקבלו זרם. אז יש שערות ואסור לתלוש ומותר לתלוש. שמענו, אני אסביר. מוסיפים, אז למה לא מוסיפים? לא. זה לא היה, מוסיפים. היה, היה. לא היה שערות באף. זה לא היה שערות באף, היה? היה בטח. בכלל הלכה לא לתת שערות באף? מה פירוש לא היה בטח היה שע
צריכה להבין, בשביל להרוג בן אדם, כשכתוב לא תרצח, זה היה עם חרבות וכידונים.
היום זה עם רובי צלפים, אז מה מותר?
עם אשתי קול יש קדמה. ואני רציתי לשאול אם יש עולם אחר והאם יש איזו סילוביזציה אחרת רק מאשר מהבן אדם. היה את העב״ם הזה שהיה בירושלים לפני שנה וחצי, על כיפת הזהב. היה עמב״ם, לא עב״ם. אתה רוצה שאני אתן לך כיפה וציצית?
בוא, שהחיינו, ברוך אתה.
תודה רבה.
גם לך.
תברך על הפציצית, קיבלת בגד חדש, החיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני רוצה שאתה תברך אותי, לי קוראים ערן סבן בן מרים,
שהשנה הזאת,
השנה הזאת אני מתחתן,
ולא יעבור עוד יום אחד.
זה איום, אני רוצה להבין. זה לא איום, זה בקשה.