לא לכחש ממון | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום,
רפואה שלמה במהרה בנפש ובגוף לניבה בת משה,
ושכל החרדות והפחדים ייעלמו ממנה בעזרת השם, אמן.
אמן.
יש מצוות לא תעשה בתורה, אמרנו,
ולא תכחשו.
הפסוק אומר, לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו.
המצווה הזאת שלא נכחש במה שהופקד בידינו
ובכל מה שיש לזולתנו עלינו.
זאת אומרת,
אם שמו אצלנו פיקדון, אסור לכחש, שלא קיבלתי.
וגם אם יש לנו איזה חוב כלפי הזולת,
לא לכחש.
שנאמר, לא תכחשו.
ובא פירוש שבממון הכתוב מדבר,
מדיני המצווה,
מה שאמרו זיכרונם וברכה בבא מציעה,
שהכופר בפיקדון
פסול לעדות.
חשוב לדעת את כל הדברים האלה, כי יש הרבה אנשים שלוקחים אותם עדים בחופה ובגיתושין או בגיתין או בכל מיני דברים.
שידע שהוא פסול לעדות מי שמכחש בפיקדון או במה שיש לזולתו עליו.
בלשון הספרה, לפי שנאמר, וכחש בה ונשבע על שקר.
וזה,
מהמצוות שהשכל מעיד בהן.
מה השכר על המצווה הזאת?
שכל הנזהר מעוון זה הוא זוכה לשבת אצל הקדוש ברוך הוא.
כמו שאמרו במסכת דרך ארץ, בעלי אמנה
ומשיבי פיקדון
עליהם הכתוב אומר, עיניי בנאמני ארץ לשבת עימדי.
מי שהם נאמנים,
מי שהם בעלי אמונה,
אפשר להאמינם,
לא משנים בדיבורם.
ומשיבי פיקדון
עליהם הכתוב אומר,
שהקדוש ברוך הוא אומר, הם ישבו אצלי עימדי.
זה השכר.
מה העונש?
חמור העוון הזה,
שהעובר עליו, הוא כופר בקדוש ברוך הוא.
כאילו אין מי שרואה ואין מי שיודע.
כדתניא בתוספתא.
אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר.
איך אתה יכול לכפור בדבר שהניחו אצלך ואתה מכחיש,
או שאתה חייב ואתה מכחיש?
איך אתה עושה זאת? זאת אומרת, אלה אלוקים לנגד עיניך. אתה לא מאמין שהקדוש ברוך הוא רואה וצטרך לתת דין וחשבון לפניו. אז אם אתה כופר בחברו, זה קודם כל כפרת בעיקר.
בזוהר הקדוש כתוב,
או מצא אבידה וכיחש בה,
שהרי בגלל זה מסתלק הקדוש ברוך הוא מהכול.
כביכול הקדוש ברוך הוא לא מצוי במעמדו,
שהרי כנסת ישראל התפרשה ממקומה.
אז גם אדם שמצא אבידה
ומכחה שהוא מצא,
וגורם פגם גדול לנפשו
ולכלל ישראל,
כמו שפירש אור החיים הקדוש.
שלושה חסרונות נחסר על ידי העוון הזה.
אחד,
שנפשו נחסרת מאורע וממעלתה.
שתיים,
החיצונים שולטים בנפש ההיא
ובשפעתה,
והרשעים ההם נהנים מהשפע האלוקי.
שלוש,
גורם הכחשה לכללות הקהל,
שכל ישראל כאחד,
ורעתו מסובבת רע לכולם, רחמנא ניצלן.
מעשה,
באיש אחד,
שהיה טעון ממונו בערב שבת לעת ערב.
פחות מעט נכנסת שבת ויש עליו ממון.
איפה יעשה? מה יעשה? איפה יפקיד אותו?
נכנס לבית הכנסת
וראה אדם מתפלל ותפילין על ראשו.
אמר לעצמו, אין לי להפקיד ממון זה, אלא אצל זה שהוא עטור במצוות בוראו.
לקחת ממון והפקיד אצלו.
למוצאי שבת,
בא אצלו וכפר בו.
לא הפקדת אצלי.
אמר לו, לא לך האמנתי,
אלא לשם הקדוש על הראש שלך.
נתעטף בטליטו
ועמד והתפלל באותו מקום.
ואמר,
ריבונו של עולם,
לא האמנתי אלא לשמך הקדוש שהיה על ראשו.
כשעמד וסיים את התפילה,
שקט
וישן לו.
התגלה אליהו זכור לטוב על אותו אדם.
ואמר לו,
לך אמור לאשתו של אותו אדם
סימן
שהיה לך אמו
שאכלתם בליל פסח חמץ.
ובליל יום הכיפורים
אכלתם מין מאכל פלוני.
ובסימן הזה שתיתן לך את הפיקדון.
זאת אומרת, איך היא תדע
כשהוא שלח אותו לקבל את הכסף,
שיגיד את הסימנים האלה שאף אחד לא יודע אותם.
ומי יכול היה לגלות לו?
הבעל.
אז הוא שלח אותו, תגיד, ככה אומר אליהו הנביא, תגיד,
שזה הסימנים
בשביל שאתה תקבל את הפיקדון.
עשה כן,
ונטלה לו הפיקדון.
כיוון שבעלה, סליחה,
כיוון שבעלה חזר,
התחיל לחבוט בה.
אמרה לו, מה אתה חובט עליי?
הרי הסימן שהיה ביני לבינך הוא נתן לי,
ולכן נתתי לו.
אמר, הואיל והתפרסם הדבר, נחזור לסורנו.
זאת אומרת, הוא כבר לא יכול להיות שקרן,
לבוא לבתי כנסת, ובערב שבת לשים תפילין וכו' וכו'.
אמר, זהו, נחזור להיות כמו שאנחנו גויים, מה שנקרא,
בכל הערב.
אז אתמול תפסנו את הגנבים
שהיו בבית הכנסת.
אשדודים.
משפחה מסכנה שסובלת מהגנבים האלה.
כל הזמן המשטרות אצלהם.
ילדים בני 12 ו-13.
ועוד בחור אחד.
שלום, זה משפחת כך וכך?
כן.
איפה אבא, אמא?
אמא באה. שלום.
אני יכול להראות לך משהו?
כן.
זה הבן שלך?
כן. מה הוא עשה?
הוא גנב.
מה?
יאי יאי יאי יאי. כמה בושות.
כמה זה. כמה פה.
כמה שם. מה אני אעשה?
ופה ושם.
הוא נמצא?
כן.
אפשר לקרוא לו? כן.
שלום.
אתה היית שבוע בבני ברק?
מה פתאום?
אתה לא היית בבית כנסת, בבני ברק?
נו, מה יש לי לעשות שם?
אפשר לראות לך תמונה? כן.
זה אתה, הנה, בבית כנסת.
אה, כן, כן, הייתי בבית כנסת, כן. מה עשית שם?
לא, באנו לראות.
מאשדוד באו לבני ברק לראות בית כנסת.
בסדר.
ואתה במקרה נגעת בקופות וכל מיני דברים.
מה פתאום? מה פתאום?
טוב.
אפשר להראות לך סרטון?
כן.
פתאום הוא רואה את עצמו, איך הוא נכנס,
ואיך הוא לוקח את הקופות,
ואיך הוא בודק אותן, ואיך הוא יושב על הכיסא ופותח את המגירה וסופר כסף, והכול.
היה בהלם.
בהלם.
נו?
איפה הכסף?
לא, זה לא אצלי, זה אצלו.
טוב, אתה יודע שאתה לקחת 3,000 שקל,
למה אתה אומר 3,000 זה היה 1,200?
כן. בקיצור,
מצב על הפנים.
מסכנה משפחה.
משפחה לכאורה בסדר, אבל
ברחמיו על כל מעשיו.
כמה צריך להתפלל על הבנים,
כמה צריך להקפיד עליהם, כמה צריך לשמור,
כמה צריך... צריך הרבה חוכמה,
שלא להגיע למצבים כאלה שמרחם.
משפחה שסובדת.
כן, אז הם לא יודעים מה העונשים.
הם עוד צעירים, אבל הם אוספים הרבה עוונות.
וזה בעיה.
עכשיו, מי שיודע את הדברים ולא מוכיח,
הוא נתפס בעוון.
הוא נתפס בעוון.
אז זה לא פשוט, אבל תראו איך הרשת עובדת. בשניות
פרסמנו את הסרטון,
מייד צלצל אל השכנים שלי.
הגענו לשם, הכול טוב ויפה.
יותר טוב ממשטרת ישראל.
משטרת ישראל, טביעות אצבעות, בלגן, זה, פה, שם, יא.
בסוף אין עניין לציבור.
אז אה...
אבל הקדוש ברוך הוא עוזר,
וצריך לדעת איך להתנהל.
ויש עוד מהלכים שאני עוד לא יכול להגיד.
אבל בכל אופן,
הדברים לא פשוטים. העניינים של ממון,
להכחיש.
יש הרבה אנשים שחיים בהכחשה. הם בעצמם חיים כלפי עצמם בהכחשה.
שהוא חושב שהוא בסדר, וזה ככה. חי בהכחשה.
זה חמור מאוד שבן אדם
צריך להיות מבעלי אמנה.
אדם צריך להיות נאמן.
נאמן לעצמו, נאמן לבריות, וכמובן שנאמן להשם יתברך.
עיניי בנאמני ארץ לשבת עמדי.
איזה דבר זה. אם אתה נאמן,
אתה יושב אצל הקדוש ברוך הוא.
מה נאמר על אברהם אבינו? מצאת את לבבו נאמן לפניך.
הנאמנות.
שבות שונות.