מה יצא מהלומדים במוסד שגונב מהמדינה? | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
הרב עוד הרב
הרב בן ציון הבא שאול, זיכרונו לחיי העולם הבא,
מספר שבאו אליו מנהלי מוסדות
ושאלו האם אפשר ליטול מהמדינה כספים שלא כדין,
להצהיר על מספר תלמידים גדול יותר,
על שעות לימודים רבות יותר,
יש הוראת היתר לכאורה,
המדינה אינה ישות ממונית מוגדרת,
אם כהנחה גרידא תכריז המדינה על פירוק מרצון, במירכאות, כן,
והיא תחדל להתקיים,
מה יהיה על נכסיה,
קרקעותיה,
מבניה, כספיה, מי יזכה בהם?
לכאורה איש לא.
למי זה שייך?
מוזר.
בעובדה.
מי הבעלים?
הכול וירטואלי,
גוף ארטילאי.
מה ייסו לו לכוש שולל? ככה שאלו אותו.
ועוד למטרה ראויה וחיובית להרבות תורה.
ודינא דמלכותא?
הרי יש הסוברים שאינו אמור בארץ ישראל,
שכל ישראל שותפים בה,
וידועים דברי החזון איש שכל דינם הוא דינא דחמסנותא,
כי הם חומסים.
אין להם שום סמכות ואין להם מינוי על פי תורה וכולי.
אז רבנו הרב בן ציון הבא שאול
לא נכנס כלל לסוגיה ההלכתית.
הראה לשואלים את דברי השולחן ערוך בחושן משפט
סימן שמח.
אסור לגנוב
אפילו כלשהו,
דין תורה,
ואסור לגנוב אפילו דרך צחוק
או כדי לצערו.
הכל אסור כדי שלא ירגיל עצמו בכך.
והנה אין דרך השולחן ערוך לנמק את הדינים,
אך כאן יצא מגדרו
כי בשיטה מקובצת כתב שמעשים שבכל יום שעושים כך,
בבא מציאה ס' א',
ובאמת
וכי גנבה היא
הלוח צחוק עומדים.
אז לכך נימק מרן,
כדי שלא ירגיל עצמו בכך,
בתו לא מידי.
זאת אומרת, הוא לא רגיל להגיד טעמים,
ופה הוא אמר,
במאלף הדבר,
הגאון רבי משה פיינשטיין, זכר צדיק וברכה, נשאל שאלה דומה,
ואסר בכל תוקף,
שמלבד שהוא איסור גזל,
הרי יש בזה גם איסורים גדולים של אמירת שקרים וכזבים,
וגנבת דעת,
וגם חילול השם,
וביזיון התורה ולומדיה,
ואין בזה משום הוראת היתר בעולם.
וכמו שהקדוש ברוך הוא שונא גזל בעולה וקורבן,
כך שונא בתמיכת התורה ולומדיה על ידי גזל.
ויש בזה גם אישום רודף
את גדולי התורה ותלמידיהם הנזהרים ביותר משמץ, גזל וכדומה,
באגרות משה, חושן משפט ב' כט'.
יש לו עצה,
לרב בן ציון אבא שאול,
לא רק להחזקת תורה בלבד,
סירב רבנו לכל פתח שחיתות ועקימת דרך,
אף לשואלים שביקשו היתר לצמצם במיסים, בהצהרות כזב,
הורה בתוקף ללכת בדרך הישר.
אבל נתן עצה.
הוא אמר ככה, הכסף שלוקחים מאיתנו,
הממשלה,
אם כבר חייבים אנו לשלם אותו בלית ברירה,
לפחות נכוון שיהיה לצדקה.
מה זה יועיל אם אנחנו מכוונים שזה יהיה לצדקה?
זה מועיל. מה זה מועיל?
זה מועיל שאם אדם גזל פעם או משהו
והוא לא יודע למי גזל,
אז היות בממשלה לפעמים בונה כבישים ועושה ביוב ועושה כל מיני דברים שהציבור נהנה וכולי וכולי,
אז אם הוא מתכוון שהכסף שהוא נתן יהיה לצדקה על דעת שהרי אם לא מגיע למדינה והיא לוקחת שלא כדין,
אבל הוא הוכרח לשלם,
אז הכסף הזה ישמש לצדקה ובזה ייחשב שהוא נתן את הכסף ונתן לאותם אלה שגזל מהם
את הכסף שייהנו ממנו,
כמו שנותנים לארגון של זיכוי הרבים,
אז בדיעבד אתה כבר נותן, תתכוון,
שאתה נותן את זה כצדקה.
ורבנו היה מודע לכך שיש מוסדות,
אפילו עם מעטים,
שהעומדים בראשם משיגים כספים בדרכים מפוקפקות,
לא זו בלבד שסלד מדרכם,
הוא החס שהיא אסורה.
לא כך בונים תורה.
וסוף דרכם חילול השם נורא,
כמו דור רעי שיש לו כרגע חקירות קשות ונוראות
וכנראה הוא יחזור הביתה.
אלא שהצטער על הלומדים שם,
הוא הצטער על הלומדים שם.
אני מרחם על הבחורים, אומר הרב בן ציון הבא שאול.
אמר, הם לא יצאו תלמידי חכמים.
שאלו אותו אם ראש הישיבה אינו בקי וזהיר בדינים של חושן משפט,
מה זה קשור לתורת התלמידים? למה שהתלמידים לא יצאו משם תלמידי חכמים?
הוא ענה,
הם אומנם לומדים טוב,
יגעים בתורה בכל כוחם יום בלילה,
אבל הם אוכלים לחם שאינו כשר.
לחם
שבא לא בישרות,
ואוכל שבא לא בישרות,
משפיע על האוכל שהלימוד גם יהיה לא בישרות.
שמעתם?
וכעין זה נמצא בספר אגרא דה פירקה, באות כף
כף וו.
אמר כבוד האדמו״ר הרב הקדוש הרבי מרימינוב, זכר צדיק ברכה,
על משהו מן התמה
אנחנו רואים כמה פעמים
ילדים בקטנותם הולכים לבית ריבם,
מתמידים בלימוד תורתם,
מתפללים בכוונה,
עונים אמני אש מרבה,
ומיישרים אורחותם,
ואחר כך כשגדלים,
מתהפכים במידות גרועות ומבטלים התורה והתפילה וכיוצא.
מאין יתהווה זה?
הרי התורה שלמדו בקטנותם,
והוא הבל פה שאין בו חטא,
אז היה מן הראוי שתעמוד להם למשען
ויוסיפו אומץ בנפשותם, כי מצווה גוררת מצווה,
אז איך זה לא משפיע והם מתהפכים?
ואמר הוא זיכרונו לחיי העולם הבא,
שהוא על שאבותיהם
האכילו אותם ממון גזל שסיגלו על ידי משא ומתן שאינו באמונה,
ונתפתמו באיסורים,
ושב להם לבשר מבשרם,
ועל ידי זה נולדים תאוות
ומידות גרועות, עד כאן דבריו.
זאת אומרת, בן שאבא שלו משיג את הכסף בדרך לא ישרה, משא ומתן שלו באמונה,
ומהכסף הזה הוא מאכיל את הילדים,
זה התוצאות שיצאו מהילדים,
מה שבא בגזל, הבשר של הילדים נהיה מגזל וכו'.
עכשיו צאו ולימדו.
אם זה מה שאומר הרב בן ציון אבא שאול על מי שאוכל,
שהראש ישיבה או המשגיח שם, או המנהל, או מי שמשיג שם את הכספים,
הדי הוא כסף לא באופן ישר,
זה ישפיע על התלמידים שלא יצאו תלמידי חכמים.
מי שמאכיל בישיבות נבלות וטרפות,
אלה שאוכלים נבלות וטרפות, מה יצא מהם בכלל?
מה יצא מהם בכלל לפי זה?
עכשיו, צאו וחשבו כמה חילול השם עשו ש״ס עם כל חברי הכנסת שנתפסו וישבו בכלא,
והמוסדות שלהם בנויים כך,
ועל זה הם נתפסים השכם והערב, וככה נתפס אל המעיין, וככה וככה וככה וככה.
איזה תלמידים יצאו להם. לא פלא שהילדים שלהם מקללים וקורעים מודעות של זיכוי הרבים,
כי הם עקומים.
כמו שהם קיבלו את הכסף בעקימות,
גם הם גודלים להיות עקומים.
עכשיו הכל ברור.
בזה הם חותמת של אחד מגדולי ישראל הספרדים,
שאומר במפורש את הדברים.
רבי חנניהו ברגשיו אומר,
רוסו הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל לפי כוח רבו רם תרו ומסווד,
שנא אמור אדונו עפש למען סדגו יחדיל תרו יאדיר.