שאלה: בן ישיבה, אברך כולל שאין לו שיג ושיח עם הפוליטיקה הארצית והעולמית,, אינו קורא עיתונים, גם לא חרדים, עוסק בתורה, מתחמים לאורם של ספרי יראה, יודע שהמדינה והציונות המה דברים פסולים, האין די בכך? האין ההתעסקות והעיון בדברים האלה משום ביטול תורה? תשובה: הא לך לשונו הזהב של הרמב"ם בפירוש המשניות בסנהדרין י"א. עיקרי דתנו, זה בדילוגים, ויסודותיה 13 יסודות, וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם ונתברר בה אמונתו בה', הוא נכנס בכלל ישראל. בשביל להכנס להיות בכלל ישראל צריך להיות מאמין ב-13 העיקרים, 13 היסודות של האמונה. וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות, הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר. אז אם אדם יסוד אחד מ-13 היסודות שאנחנו רואים בתפילה, אם הוא נתקלקל באחד מאלה יצא מן הכלל ישראל וכפר בעיקר. ומרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל תמה, מה נשתנו אלה 13 עיקרים יותר מכל התורה כולה, הלא גם מי שאינו מאמין באות אחת נקרא כופר, ומאי שנא האי מהאי? מה זה שונה זה מזה? אדם שאינו מאמין באות אחת זה אתה אומר באות אחת מקורית, זה כתב משה מדעתו, זה לא אורגינל. אחת רק, אות אחת. זה כופר בכל התורה כולה, אז למה צריך דוקא את 13 העיקרים של הרמב"ם? והסביר הגאון רבי חיים מבריסק, שבכל התורה כולה אם חסרה ידיעה לאדם אפילו בחלק גדול שבתורה, ובשל כך נשתבשה דעתו של האדם באמונת הדבר ההוא, כי הוא חסר ידיעה, ומחסרון ידיעה הוא משובש בדעתו, אינו נחשב כופר, אם אם השתבשה דעתו באחד מ-13 העיקרים אפילו מחוסר ידיעה נחשב לכופר רח"ל. כי הנעבך אפיקורס הוא גם כן אפיקורס. אפיקורוס מסכן, מסכן, הוא לא יודע, ובגלל זה אבל הוא אפיקורוס ב-13 העיקרים. ובגלל ששלש עשרה העיקרים נוגעים ליסודי האמונה, כותב שם הרמב"ם, הארכתי בדברים הרבה ויצאתי מענין חיבורי, אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת באמונה, לכן דע אותם והצלח בהם וחזור עליהם פעמים רבות והתבונן בהם התבוננות יפה. עד כאן תמצית דבריו של הרמב"ם שם.

הא לנו שבדברים הנוגעים ליסוד האמונה חייבים להגיע לבהירות גמורה, ויש לחזור עליהם פעמים רבות והתבונן בהם התבוננות יפה - לשון הרמב"ם, כי נטיה דקה היא חלילה נטיה מהאמונה.

והנה כל הרעיות הלאומיות של מדינת ישראל נוגע בשרשי 13 בעיקרים, ובפרט בעניני השגחה פרטית, וביאת המשיח, שהרי הציונים הם לא מאמינים בהשגחה פרטית, והם הכל כוחי ועוצם ידי, איך אמר מורי עיסקה, שואלים אותו תגיד, ומה עם הקב"ה, הוא לא יכול לעזור? עובדה, לא עזרו לנו. ז"א אם הם לא יעזרו ש"ס אז גם הקב"ה לא יכול לעזור להם, עובדה, לא עזרו לנו.

אז אם כן רעיון הלאומיות נוגע בפרטי 13 העיקרים, ובפרט בהשגחה פרטית וביאת המשיח, ולא בכדי התבטאו גדולי ישראל בדור האחרון שכמעט שנעשו כל ישראל כופרים בעיקרו של משיח בעוונות הרבים.

לכן כל נטיה דקה אחר רעיון זה העיא נטיה מיסודי האמונה, וכשם שלא די שבסידורים מודפסים 13 עיקרים וכדברי הרמב"ם שצריך התבוננות כך אין די לידיעה בעלמא שציוניות ומדינה הם דברים פסולים, ובפרט שהמפלגות החרדיות מכשירים את מעשיהם לפני העולם, ובפרט שנסיון זה פושט ולובש צורה כל פעם כאילו אוי ואבוי כל עיקרי ויסודי היהדות עלולים להתמוטט אם לא נתמוך במפלגה פלונית, וכל זה בא כל פעם במסווה אחר.

לכן חובה על כל יחיד ויחיד לחזור ולשנן את דברי רבותינו זיע"א, כי רק מי שטריד למפלט מובט לו שלא יבלע.

בכל נושא ביהדות חייב אדם לברר וללמוד עד כמה שידו מגעת כדי להתקרב עד כמה שיותר לאמת, כשם שאף אדם לא יכול לבוא ולטעון, מדוע אלמד הלכות שבת לעומק? למה לא אסתפק בידיעה כללית שחילול שבת זה דבר פסול, כך אינו יכול לבוא ולטעון כעיסוק לעומק בנושא כל שהוא ביהדות ומיותר חס ושלום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנושאים הקשורים ליסודות האמונה ולנקודות ההשקפה הבסיסיות ביותר של היהדות. מי לנו גדול מהרמב"ם שהיה היחיד שחיבר חיבור הלכתי מקיף על כל הנושאים בש"ס ובפוסקים, ולא הניח ידו גם על נושאים שאינם נוהגים כלל למעשה בזמננו, ואעפ"כ כתב בסוף פירושו על המשניות, פרק ט' משנה ז' וזה לשונו: כי חשוב אצלי להסביר, יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד. אתם שומעים? ללמד יסוד אחד באמונה אצל הרמב"ם זה יותר מכל החיבור שלו היד החזקה.

ובהלכות דעות כתב הרמב"ם בתחילת פרק ב' וזה לשונו: דרך בריאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמוד ממעשיהם.

הרי לנו ברור מדברי הרמב"ם, כי האדם נברא כך שמצבו הטבעי להמשך אחר האנשים שבסביבתם נמצא, ואם לא יקום ויפעל באופן  מעשי להבדל מהם ומדעותיהם חזקה עליו שימשך אחריהם, אם מעט ואם הרבה חס ושלום. ז"א צריך לקום בקום עשה ולהבדל מהם. אחרת הוא יימשך אחריהם.

ומה נאמר בדורות היתומים כדורות האחרונים, שלא רק שחדרה המינות והכפירה ובעקבותיהם חרבן חיי התורה בקרב רוב כלל ישראל בעוונות הרבים, אלא שהנהגת כלל ישראל נמסרה בידי כופרים ומורדים בכל התורה כולה, והשפעתם כה חזקה עד שגם יושב בית המדרש נמשכו אחריהם ומחזקים ידיהם להרשיע, מי הוא זה ואיזה הוא אשר יפקפק בחובת העסק והלימוד בעניני דעות והשקפה אשר הטעות בהן יכולה להביא עד ליציאה מכלל ישראל חס ושלום כדברי הרמב"ם.

בואו נראה מה יכול לגרום הרהור של כפירה גם אם ההרהור הוא כהרף עין, ממעשה שהביא מרן הגאון רבי יואל טייטלבוים זצוק"ל, מדודו של הגאון הקדוש בעל הישמח משה זצוק"ל, אשר היה תלמיד חכם גדול בימי משיח השקר שבתי צבי ימח שמו וזכרו. פעם אחת הבחינה אשתו כי לא נטל ידיו בין אכילת דגים לאכילת בשר, מים אמצעים והוא נוהג תמיד ליטול ידיו בין דגים לבין בשר, ופתאום פעם אחת היא ראתה שהוא לא עשה כן, הוא תלמיד חכם גדול, שאלה אותו מדוע החל להקל במנהגו? ותמה על כך, כיצד שכח ליטול ידיו, פשפש במעשיו זה לא מקרה, אוי שכחתי, אוי שכחתי, לא, לא שוכחים דברים כאלה, אז הוא פשפש במעשיו, ומצא כי פעם אחת חלף במוחו כהרף עין ההרהור שמא הצדק עם שבתי צבי וסיעתו, ועתה ראה בכך שהיתה זו מחשבת מינות, וכינס את הקהל לבית הכנסת, אתם רואים מה זה? תשובה בפרהסיא, למה הוא חטא בפרהסיא? הוא חטא בינו לבין אשתו, זה הכל, ומה אתה הולך לבית הכנסת? כינס את הקהל לבית הכנסת והתוודה בפניהם על כך ואמר להם, הא דאמרו חז"ל, כי כל הפורש ממינות מת, שנאמר "כל באיה לא ישובון", ולכן אמר אם הוא יסיים את דבריו ימות, ידע הקהל כי תשובתו נתקבלה, ואם לאו חלילה ידעו כי תשובתו לא נתקבלה בשמים, ומיד כשסיים דבריו נפטר בבית הכנסת, על מה? שהיתה לו פעם מחשבה, איזה מחשבה? שאולי הצדק עם שץ ימח שמו וזכרו, מחשבת המינות הזאת שעברה כהרף עין גרמה לו לשכח ליטול ידיים בין דגים לבשר, פשפש ומצא שזה הדבר שיכול לגרום. ועל מחשבת מינות צריך תשובה, והוא בא לבית הכנסת ואמר להם אני יודע שאם אני עושה תשובה אמיתית עכשיו אני מת על המקום, כי כל באיה לא ישובון, אז אם אני אמות תדעו שהתשובה שלי התקבלה בשמים, ואם אני לא אמות אז לא נתקבלה בשמים, אבל זה שהוא חוטא זה ברור לו, אתם שומעים??!

כתב המהר"ל מפראג על המשנה באבות, פרק ב' משנה י"ד, רבי אלעזר אומר, הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורס, וזה לשון המהר"ל מפראג, ואמר אח"כ, שתהיה תורתו כדי שישיב לאפיקורס, כלומר, שכמו שיש מצוה שילמוד האדם שיקנה האדם שהיא תורת אמת, כך ראוי הוא לבטל דעת השקר מן העולם, כדי שיתגדל האמת בעולם, שאם יניח השקר בעולם סוף שיהיה השקר חס ושלום מאבד את האמת ומבטל אותו כאשר השקר גובר בעולם. ולכך הזהיר אותנו התנא ואמר, שאל יתן מקום אל השקר רק שידע מה שישיב לאפיקורס, "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורס.

אם כן נמצאת למד כי כל נסיון לבטל או להפחית את החשיבות וההכרח של חיזוק האמת בעניני דעות ומלחמת התנופה התמידית כנגד דעות שקריות וכוזבות, וכל שכן כנגד דעות אפיקורסיות, אינו כי אם מעצת היצר אשר בראש ובראשונה רוצה לכבוש את דעותיו של האדם ועל כך נלחם להחלישה ולרפות ידיו יותר מכל. זה דברי המהר"ל מפראג בביאורו את המשנה הזו.

וכמו שכתב מרן גאון הקבלה מרן בעל הלשם שבו ואחלמה, בספרו דרושי עולם התוהו, חלק  ב' דרוש ד' ענף י"ט סימן ד' וזה לשונו: "כי ראוי הוא ליצר הרע להניח לאדם לעשות אלף מצוות אף שיעשה עבירה אחת, ומכל שכן כשהעבירה היא מדעות כוזבות רח"ל. אז תועלת הוא ליצר הרע להניח לאדם להתנהג בכמה מידות טובות, אשר בין אדם לחברו, וכן גם בדרכי צדקות וחסידות שבין אדם למקום, והוא מטעם פשוט כדי שימשכו בני אדם אחריו ויכשיל את הרבים. אייי. היצר הרע מוכן להשקיע במורי עסקה, שהוא ילמד ויסתגר בחדר ויוציא ספרים, ויחשבו כך וכך וימשכו אחריו רבים, ופעם אחת יהיה לו דעה כוזבת והוא יפיל איתו את כולם חללים. עד שרשע מרושע בשם אליהו נהרי שיש לו תלמוד תורה באלעד, בעלון של שבת של דברי תורה כותב מחאה נמרצת כנגדי כשהרשע המרושע לא שמע אותי אפילו, הוא רק שלח אנשים לברר איתי והם לא החזירו לו תשובה, הוא כבר פסק דיני ומפיץ עלי דברי כזב, ועוד את הגליון של הקללות שהוציאו מבית מדרשו של מורי עסקה הוא מכניס בעלון של שבת ומחלק לכל המתפללים ולכל אלה שזה. וביד התלמידים לחנכם מקטנות לגיהינום נתן בידם את דברי הפלסתר האלה שיחלקו בפרטים, הפך את בית מדרשו לבית עבודה זרה לא יאומן כי יסופר. לא יאומן כי יסופר.

הגאון הרב מבריסק היה אומר, מי שלא למד השקפה והנהגה אפילו יש לו המון תורה הרי זה דומה לאכילת בשר כשר שנשחט ונמלך כדין אלא שנתבשל בסיר טרף, אתם שומעים? מורי עסקה אמר בפירוש, אני לא מבין בבחירות, הוא סומך על הבשמק, יש לי הקלטה שאני אשמיע שמישהו היה אצלו ושאל, למה אנחנו לא בוחרים בעצם בש"ס? לפני שהם הלכו לש"ס, אז הבשמק אמר, א' בגלל שהם שונאים אותנו ושונאים את התימנים, ב' הם לא מקיימים הבטחות, ג' הם בריונים, ובאו אליו אנשים ואמרו איך אתה מצביע יחד, אם אתה מצביע יחד כשיש שמה את מרזל ויש מזרחניים והכל, אז הוא תירץ להם תירוצים, וכשהוא אמר שהם בריונים וכל הדברים אז מורי עיסקה גם אמר לו פסוקים לחזק את הדעה שלו, לא יאומן כי יסופר. אז מי שלא לומד השקפה והנהגה, אין לו זמן, הוא עסוק בספרים של לימוד התורה, אומר הרב מבריסק, מי שלא לומד השקפה והנהגה אפילו יש לו המון תורה, דומה לאכילת בשר כשר שנשחט ונמלך כדי רק נתבשל בסיר טרף, זה הסיר וכל התורה נשפכה לתוך סיר טרף. ואף החפץ חיים אמר פעם לתלמידיו, אם כל כך חשוב רק לימוד ההלכות איך לקיים את המצוות אז מדוע הרמב"ם לא פתח את ספרו היד החזקה בהלכות שבת ותפילה, למה פתח הרמב"ם את ספרו היד החזקה בהלכות דעות? כדי להגיד לנו שמי שלא לומד הלכות דעות ואין לו השקפה והנהגה נכונה על פי התורה, וכפי שהנהיגו אותנו הצדיקים הקדושים מדור דור אז השבת שלו לא שבת והתפילה שלו לא תפילה, מי אמר את זה? פוסק הדור מרן החפץ חיים.

והגאון הקדוש רבי שלמה אלפנדרי זצוק"ל, המכונה הסבא קדישא, לא היה מתרגש ממי שהיה בקיא בכל מכמני התורה ומופלג בחסידות ומאידך גיסא מחובר הוא למפלגות הטמאות, וזה לשונו: היה אוהב מאד כששמע מצדיק ואדמו"ר אשר לא כרע לבעל בשום אחת מהמפלגות והכתות האלה, ואדרבא, מוחה בהם ומקנא קנאת ה' צבאות, ואמר כי מידה זו אהוב לו מן הכל ועולה על כולנה יותר מבקיאות התורה והפלגה בחסידות וזכות אבות הוא כי רב הוא.

בהקדמה שכתב הרב שמחה וסרמן, כשהוא מספר את קורות חיי אבות רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד הוא כותב בין היתר: בתקופה האחרונה של חייו הראה לאומה ולכל יהודי איך התורה מדריכה את התנהגותם באחת התקופות הסוערות ביותר של ההיסטוריה המודרנית, כאשר חזה את הצורך לחבר שו"ע של דעת תורה, טעות חמורה היא לחשוב שהתורה מכילה רק הלכות כגון אלו שבמשנה תורה או בשו"ע, ושהתפיסות בהכרעות שאנו מכנים כדעת תורה אינם חלק מהותי של התורה, להיפך, התורה כוללת את הכל, אלא שיש לדעת כיצד לקרוא בה וליישמה הלכה למעשה, בדיוק כמו שמאות שנים קודם לכן העם היה זקוק לעריכה מסודרת של קובץ פסקי הלכה, כך עתה נוצר צורך להראות להם כיצד מוצא שר התורה אוטנטי הארה והדרכה לכל בעיה. מופיע בעמוד 16 דברי הרב וסרמן.

וכתב המשנה ברורה בסימן קנ"ו וזה לשונו: ועוד יש הרבה מצוות תדיריות עשין ולאוין נזכרות בכל ארבעת ספרי השו"ע, וימצא אותם המעיין כל אחד במקומו, ויש עוד הרבה שלא הובאו בשו"ע, ונמצאו בעוד הרבה המוני ספרי המצוות הרמב"ם והסמ"ג והחינוך, וביותר בספר חרדים, כי הוא קיבץ מכל הראשונים הקודמים לו והמצוות הנוהגות למעשה בזמן הזה. ונכון מאד שילמוד אותם כל אדם ויהיה בקיא בהם, ועל ידי זה יהיה ביכלתו לקיימן, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", זכירה מביאה לידי עשיה, ואם לא ידע אם היא מצוה כלל מה יזכור לקיימן? עד כאן לשון המשנה ברורה. וזו הסיבה שירדנו פלאים, מפני שעסקנים החרדים יודעים לנצל את תמימותם של בני תורה בידעם שלא ירצו לבטל מזמנם לחקור ולדרוש עם איזה מינים ואפיקורסים המפלגות החרדיות רוצות לחבר אותנו, ובטח לא ירצו לראות כמה זעקו ככרוכיה צדיקי אמת מדור קודם שהזהירו אותנו לבל נשמע לכל אותם עסקנים חרדים ורבנים קלי דעת הטומנים רשת לרגלי תלמידי חכמים ומשתמשים בהם לכסות עיניים לסחוף אותנו אחריהם להתחבר לציונים הכופרים ולאבד את שלש עשרה עיקרי האמונה.

פעם שאלתי איזה חסיד נו, מה בסוף הוחלט בחצר שלכם לבחור? כשהוא מנסה להתחמק ממני אומר לי, מה זה משנה, אני שם בקלפי ולא אכפת לי אחר כך משום דבר. אז השבתי לו, זה בדיוק מה שהעסקנים המושחתים רוצים שכולם יעשו, ילכו כולם לקלפי, יתנו להם כח להמשיך בשחיתות שלהם ואף אחד מהבוחרים שלהם לא יכניס את האף שלו לראות ולבדוק אם המועמדים שהם בחרו מתנהלים על פי תורה ולפי מה שהורו להם גדולי הדור.

כתב רבינו יואל הקדוש וזה לשונו: הסיבה שירדנו פלאים היתה, מפני שהת"ח ובני התורה לא רצו לבטל זמנם בהויות העולם, וכל מטרת חייהם ואדיר חשקם היתה רק לשבת על התורה ועל העבודה מבלי לראות שהציונים לוקחים לידם את כל עניני הציבור, עד שבזמן האחרון כבר ראינו פתאום שהנה המה מרהיבים עוז בנפשם לדבר בשם כל ישראל, כאילו הם הכלל ישראל. הרי מדינת ישראל מדברת בעולם ובאו"ם כאילו הם הפטרונים על כל היהודים בעולם, ולא כל היהודים פה, רוב היהודים בחוץ, ומדברים בשם כולם, ומחייבים את כולם גם, וממילא עלתה בידם במידה רבה להשמיץ את שם ישראל סבא בין האומות ולזייף את הפרצוף האמיתי המקורי כאילו חס ושלום עם ישראל הנה הוא עם חילוני ככל הגויים בית ישראל.

כדי להבין את המשמעות והחשיבות הגדולה ללמוד השקפה והנהגה על פי התורה בפרט בדור המלא בחשכות ובלבול הדעת, כתב בספר הקדוש "תולדות יעקב" מתלמידי הבעש"ט על הפסוק "כי יפלא ממך דבר", שמצינו בענין תלמידי חכמים שלומי אמוני ישראל, משרתי וכהני ה' אשר ה' בם בקודש, ויש שדים יהודאין כמו דואג ואחיתופל שהיו מספרי לשון הרע, ותורתם רק משפה לחוץ, ועדיין נגע בהרת במקומו עומד שהמבוכה הזאת בישראל. וזהו שאמר "כי יפלא ממך דבר למשפט" לא נודע לך איזה כשר מן התלמידי חכמים האלה, האם זה או זה, כדי שישמע לו או להשגיח עליו וכו'. והנה אותם התלמידי חכמים של הבעל דבר הרי יש להם סיעתא דשמיא מהסתרא אחרא למצוא בנקל דרכים לעכב את האמת ולהעמיס בתורה הקדושה את הדברים שהם היפך האמת, ומי שאינו יודע ומבין יכול להיות נתפס לדבריהם ונדמה לו שאכן כך כתוב בתורה!

ורבינו יואל כתב על מה שהקשו, שלכאורה זהו פלפול של הבל ומתייגעים לריק בדברי שקרים שאינו אמיתו של תורה, מה שהיה רבי מאיר אומר על טמא טהור ומראה לו פנים על טהור טמא ומראה לו פנים, ז"א על טמא טהור מראה לו פנים ועל טהור טמא מראה לו פנים, אז מה נכון? אם אתה מראה על טהור פנים של טמא זה ביטול תורה, זה כאילו מיותר, למה הוא עשה את זה, בזבז זמן?

ופירש רש"י, מה הכוונה - שהיה נותן דעת מיושב והגון על אין הלכה שהוא הלכה. רבי  מאיר בכח עיונו ופלפולו היה יכול להראות בנותן טעם ודעת מיושב והגון, על דבר שהוא לא הלכה, לא הלכה, כאילו זה הלכה, ואתה היית יכול להשתכנע שמה שהוא אומר כן, אפשר לטהר את השרץ, אפשר לאכול את העכבר.

תירץ על זה רבינו יואל, איך יכול להיות שפלפולים של הבל וריק במקום להתעסק באמיתה של תורה? אז הוא אומר כבר כתב הטור ובית יוסף ואור החיים סימן תרי"ד על מה שאמרו ביומא, כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה בתשיעי ועשירי, דהיינו ביום הכיפורים, דמה שאוכל ושותה בתשיעי כדי שיוכל להתענות בעשירי הרי האכילה ושתיה עצמה נחשבת לו לעינוי, ז"א ההכנה לצום זה כמו צום ממש. והיינו דכלפי שמיא הכל נקרא על שם התכלית הנרצה. וכמו לענינינו אומר רבינו יואל, כמו כן לעניננו, מכיון שלומד מ"ט פנים הפוכים כדי להבין ולהורות שיוכל להזהר ממי שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אפילו שהלימוד בעצמו אינו לאמיתה של תורה, אמנם זה נקרא צדק ואמת, כיון שזה לתכלית הנרצה להגיע לאמיתה של תורה.

מה שפלפל רבי מאיר והראה פנים לאין הלכה כאילו זה הלכה, לומר לך אל תחשוב שאני לא יודע שיכולים גם לדרוש כך ולומר כך, תדע לך שאני יודע, אבל זה לא אמת! שאם תשמע אדם שאומר כך זה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אז זה למטרת הנרצה, להעמיד את התורה האמיתית באמת ולפסול את הלא אמת, אבל בשביל לפסול את הלא אמת אתה צריך להסביר מה לא אמת, זה שיעמידו את האמת על בוריה. וזהו שאמר בפסוק "צדק צדק תרדוף בכפל לשון, היינו שגם מה שלומדים מתחילה להתבונן איך יתכן לטהר את השרץ במאה חמישים טעמים? ולומר על טמא טהור? גם זה נקרא צדק? כיון שעל ידי זה הוא יכול להגיע לצדק האמיתי להזהר ממסלפי האמת ולידע אמיתה של תורה.

למה אנחנו  משקיעים כל פעם להסביר ולנמק ולתרץ ולעקוב אחרי כל השקרים המוסווים של כל מיני כאלה רבנים שיצאו כביכול בשם התורה ובשם המפלגה ובשם קדושת כל מיני ומינו, כי צריך לעשות, למה טיפלנו בזה כל כך הרבה? כי חייבים לחשוף את השקר, מתוך האמת המוסווית ולקלף ולהראות שזה שקר! זה מה שכתוב זה מה שצריך לעשות, לא להגיד עזוב אותך נו שתוק כמה אתה יכול לדבר, עזוב, אנשים  מבינים, מי שירצה יבין מי שלא ירצה לא יבין, לא לא לא לא לא לא לא, התפקיד זה לחשוף, רבי מאיר עשה 150 טעמים של שקר כאילו אמת להראות שזה בסוף שקר, אתה לא מבזבז את הזמן? תביא שני מקרים, שלשה מקרים דוגמא, כל המאה חמישים? לא השארת מקום? כן, כי אם אני אגיד דוגמא אומרים זה הוא לא אמר את הדוגמא הזאת הוא לא אמר, אז הנה זה עכשיו תשובה ניצחת, ואנשים לא ידעו.

נסכם את הדברים: מה ההשלכות הקשות לחורבן הדת כאשר לא לומדים הנהגה והשקפה מצידי אמת, כמו שכתב הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל וזה לשונו: כל טועה ומטעה היוצא לרחוב היהודי באיזו שהיא סיסמא מצלצלת, לדוגמא השקופים, או ביחד, כל מיני סיסמאות שמצטללות באוזן כאילו זה האמת, זוכה מיד למספר תומכים גדול יותר מכפי שתיאר לעצמו, קוראים לזה היום בעגה המקצועית קמפיין, ממציאים לך איזה דבר שתמשך אחרי הסיסמאות.

בתקופות עברו, בשעה שדעת תורה היתה מצוה במידה רבה בקרב יהודים, אוה, אז היו מבקרים חריפים, השקרנים של פעם היו נאלצים לכסות את השקר בקורטוב של אמת, כי אחרת לא היו מסוגלים לצעוד אפילו את הצעד הראשון שלהם, אבל כיום איבדנו את כח הביקורת, ופתי מאמין לכל דבר, ההמון נוהר כבהמה בבקעה אחר כל המטעים. השקרנים של ימינו בכלל לא דואגים לכך שהשקר שלהם יתקיים, מכיון שכאשר תחלוף העונה של השקר הנוכחי כבר יש להם מן המוכן עוד שלשים שקרים אחרים. למורי עסקה יש כמה טעמים שקריים למה הוא יצא נגד. ואת דורעי שמענו כמה הוא שיקר בכמה תכניות טמבלויזיה והבאנו, ואת דודי בכלל שהוא מדבר לשון הרע על דבר אסור ושנאת חינם כמה זה פוגע, ורואים איך הוא מדבר לשון הרע מוציא דיבה ועוקר תורה והכל אוי אח"כ חוזר עוד פעם ומסביר שזה לא טוב וזה בעוונותינו ופשתה המספחת ווי ווי ווי, עולם של שקרנים מלא מלא, איך אמרה מידת האמת, כולו שקרים. כולו שקרים. לכן היא אמרה, אל יברא אדם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.