מי אוהב את השם? ומי השם אוהבו? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, שפריר בן אורה, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, מהרה.

אמן.

מחללים שבת להציל נפש מישראל משמד.

הבית יוסף סוף סימן שו

על פי דעת התוספות בכמה מקומות

כופין לאדם לעשות איסורא זוטא דלא לעבד עם הארץ איסורא רבא.

זאת אומרת, כופין לאדם לעשות איסור קטן שלא יעשה אדם איסור גדול.

ויש אומרים כשלא פשע, אם הוא פשע במזיד, לא מצילים אותו.

ואין לך מצווה רבה מזו להצילה.

לקחו אישה בשביל לשמד אותה.

אין לך מצווה רבה מזו להצילה שלא תמיר,

דהיינו,

שלא תמיר את הדת.

ואת חלל שבת כל ימיה.

רוצים לשמד אותה.

ומחללים עליה שבת אחת,

שלא יחלל שבתות הרבה.

יש כלל, חלל עליו שבת אחת

כדי שלא יחלל שבתות הרבה.

ופסק את זה בשולחן ערוך,

שם בסעיף יד.

ואם רוצים להוציא מישראל, מכלל ישראל,

מצווה לחלל שבת להצילו.

וזה לשון שולחן ערוך הרב.

שאין לך דבר שמחללים עליו השבת יותר מזה.

ולא תצא מכלל ישראל.

לא כתשובת הרשב״א.

שהוא כתב שאין חלל שבת על הצלה מעבירות.

דהיין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך.

ואחי קיימה לן בשולחן ערוך.

דה מצווה וחובה להצילו.

אז זאת אומרת, רואים מפה שהם מחללים שבת בשביל להציל משמד.

אמרתי את זה בבית המשפט, והשופט החילוני קיבל את דבריי וחייב את הבן אדם שאמר שאני מחלל שבתות,

אפילו שלא עשיתי את זה עדיין מעולם,

וחייב אותו בהרבה כסף, שבעים וכמה אלף שקל.

זה עלה לו בגלל שהוא לא ידע את הדין הזה.

מה לעשות, אם היה לו מידע, הוא מרוויח.

פרידמן, פרידמן, בחור נחמד.

והנה במגן אברהם מבואר

שלהציל קטנים אין מחללים,

דקטן אוכל נבלות, אין בית דין מצווין להפרישו.

זה אומר המגן אברהם.

אבל האליהו רבה חולק עליו.

דה הלוא אם לא יצילהו,

יישאר בייסורים גם בגדולתו, דהיינו יגדל ויישאר ככה מומר.

וכן בשולחן ערוך הרב ובמשנה ברורה

פסקו שיש לחלל שבת עליו

כדי להצילו, אפילו הוא קטן.

ועכשיו נראה את החיוב מצד מצוות עשה של אהבת השם יתברך.

זה לשון הספרי.

ואהבת את אדוני אלוהיך אהבהו על הבריות.

זאת אומרת, אתה צריך כל יהודי להאהיב את השם על הבריות,

לגרום להם לאהוב את השם.

וזה לשון הרמב״ם,

ספר המצוות, מצווה ג'.

וכבר ביארנו שזאת המצווה,

כוונה של אהבת השם,

גם כן כוללת,

שנהיה קוראים לבני האדם כולם

לעבודתו יתעלה ולהאמין בו.

אז מעבר למה שאנחנו צריכים, לאהוב את השם,

אנחנו צריכים גם לקרוא לכל בני האדם שיעבדו את השם, יאמינו בו.

וזה, הוא מסביר, נותן טעם.

כשאתה, כשאתה, כשתאהב איש אחד,

תספר בשבחיו

ותרבה בהם.

ותקרא בני האדם לאהוב אותו.

וזה על דרך משל.

כשתאהב אותו יתעלה באמת,

כאשר הגיעה לך מהשגת אמיתתו,

אתה קורא בלי ספק,

השכלים והפתאים לדעת ידיעת האמת אשר ידיעתו.

תכף ומייד כשאתה מבין ומשיג שיש בורא לעולם אמת,

ברור שאתה, אם אתה אוהב את השם, אתה ישר תפרסם את אלוקותו יתברך בכל מקום.

ובספרי כתוב, אהבהו על הבריות

כמו אברהם אביך,

שנאמר, ואת הנפש אשר עשו וחרן.

ורוצה לומר,

כמו שאברהם

מפני שהיה אוהב,

כמו שהעיד עליו הכתוב, אברהם אוהבי,

וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם.

מרוב אהבתו כן אתה,

אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.

זה נקרא מצוות

ואהבת את השם אלוקיך בכל אל לבבך.

זה נקרא אוהב השם.

וזה לשון הרמב״ם

במקום אחר, פרק ראשון מילקות עבודת כוכבים ומזלות,

שם הוא מספר את כל הסיפור של אברהם אבינו, איך התחיל.

בין הדברים הוא אומר כך, כיוון שהכיר,

הכוונה, אברהם אבינו, את הקדוש ברוך הוא,

התחיל להודיע לעם.

כדי שיכירו כל הברואים הבאים.

והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם,

ולהודיעם

שיש אלוה אחד לכל העולם

ולא ראוי לעבוד,

והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר

וממלכה לממלכה,

עד שנקבצו אליו אלפים ורבבות,

והם אנשי בית אברהם,

ושתל בליבם העיקר הגדול הזה.

וכן הוא מופיע גם כן בתשבץ.

עכשיו תשמעו דבר מדהים.

בספר מגיד מישרים,

למרן הבית יוסף היה מלאך מגיד,

שהיה מגלה לו כל הדברים, סודות עליונים, ומה הוא צריך לתקן בעולם, ומה צריך לעשות, ומה נכון, וכולי.

אז בפרשת לך לך שם כתוב,

שאף יצחק אבינו היה מפרסם אלוהותו יתברך בעולם, בהתחלה לא, אחר כך כן, כבר למדנו,

שאותן הבארות שהוא חפר היו ללמד את ייחוד הקדוש ברוך הוא.

מעיין שם שיעקב אבינו לא היה מחזר לקרב את שאר האומות

ליראת השם.

הטעם,

משום שבימי אברהם ויצחק

לא היו בעולם מי שידעו את ייחודו ויראתו של הקדוש ברוך הוא.

על כן הוא צריך לפרסם אלוהותו יתברך בעולם קודם, כי לא ידעו.

מה שאין כן בימי יעקב,

כבר היו רבים שידעו את השם.

בעוד שיעקב היו לו 12 שבטים שהיו יראים הקדוש ברוך הוא.

אז במקום אחר כתוב שבעצם זה שהם היו כמו שהם היו,

זה כבר לימד את העולם כולם להבין

מה צריך לעשות.

בעוד שאברהם ויצחק,

תשמעו עכשיו דבר מדהים, לא תאמינו,

ועוד אברהם ויצחק,

משום שלא היו מיתותיהן שלמות.

הכוונה שהיו להם בנים רשועים.

לאברהם היה את ישמעאל ויצחק היה את עשו.

וצריכו לקרב אחרים

לשם יתברך לתקן פגם מיתותיהן.

מה שאין כך, יעקב אבינו שמיתתו שלמה.

אז איזו שמחה גדולה.

מי שלא יצאו לו ילדים הגונים, אם הוא יעשה בעלי תשובה הוא מתקן את פגם מיתתו.

מדהים.

הוא פשוט,

לשם המדובר לקרב אומות העולם לעבודתו יתברך.

זאת אומרת יעקב לא פנה לאומות העולם לקרבם כמו אבותיו,

אבל בני ישראל,

אנחנו מצווים עליהם בערבות ותוכחה כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים.

אז מפה רואים

שלנו יש חוב גדול ואין אנו פטורים.

וזה לשון אריקנטי.

לאהבה את יוצר כל שנחזיק במצוות אברהם אבינו,

שעל ידי שהיה מאהב אותו על הבריות,

ומשבחו ומהללו.

והיה קורא ומעורר בני אדם לאהבה אותו,

והיה מפרסם אלוהותו בעולם, לכן זכה ונקרא אברהם אוהבי.

והאהבה תהיה בלב ובנפש ובממון.

כמו שאנחנו אומרים,

בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך.

לשון החינוך במצווה

תו יח'

ואמרו זיכרונם לברכה שזאת האהבה,

דהיינו מצוות ואהבת את ה' לוקח, תחייב האדם לעורר בני אדם באהבתו לעובדו,

כמו שמצינו באברהם אבינו.

זאת אומרת, מי שלא מקיים את זה, הוא לא מקיים מצוות אהבת ה' בשלמות.

אין דבר כזה שילמד.

וזה לשון הרוקח

בשורש אהבה, הכל כעין נגדו,

רק לעשות רצון בוראו ולזכות אחרים.

משורש האהבה לזכות אחרים ולמסור עצמו באהבתו כמו פנחס.

לשון חובת הלבבות בשער אהבת ה'

כותב שמאותות האהבה

שמאשר הוא מורה אחרים לעבודת הבורא,

דהיינו הוא גורם לאנשים לחזור בתשובה.

דהי מצוות יראה ה' להדריך בני אדם לעבודתו.

בספר החרדים אומר, מצוות ואהבת את ה' אלוקיך כוללת

שידרוש לאחרים תורה ודברי כיבושין

עד שאבי אהבתו יתברך בלבם.

דהרי נאמר בספר ואהבת אהבהו על הבריות כי אברהם אבינו עליו השלום,

ומפני זה קראו הקדוש ברוך הוא אוהבו שנאמר אברהם מואבי.

וכי כתב החתם סופר בפיתוחי חותם

וכתוב

בתורה הקדושה, פרשת לך לך,

ויקח אברהם

ואת הנפש ארעשו בחרן.

פירש רש״י שהכניסן תחת כנפי השכינה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגייר את הנשים ומעלה עליהן הכתוב

כאילו עשאו.

זה נחשב שאתה עשית את הבן אדם ממש, עשית אותו,

כאילו עשאו ברעו יצרו,

ממש.

והתרגום אומר מה זה ואת הנפש ארעשו בחרן, וית נפשתא דשעבדו לו אורייתא.

במדרש רבה כתוב ללמדך כל מי שמקרב את הגוי,

את הנוכרי ומגיירו כאילו ברעו.

במדרש רבה כתוב,

פרשת ואהיה ברכה,

אז על הפסוק ואהיה ברכה, לא בפרשת ברכה,

על הפסוק ואהיה ברכה,

קרא בברכה.

מה זה ואהיה ברכה?

כאילו אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו שהוא יהיה ברכה, ברכה.

מה ברכה זו מטהרת את הטמאים?

אף אתה מקרב רחוקים ומטהרם להביהם שבשמיים.

מלמד באבות דרבי נתן, פרק יב, מלמד שיהדם מקפח את הבריות ומכניסן כנפי השכינה כדרך

שעשה אברהם אבינו עליו השלום.

בבראשית רבה בשיר השירים כתוב

כל המכניס ברייה אחת

תחת כנפי השכינה מעלה עליו הכתוב כאילו יצרו.

בתוספות במסכת הוריות כתוב כל המכניס ברייה אחת תחת כנפי השכינה

מעלה עליו הכתוב כאילו יצרה ורקמה והביאה לעולם.

כתב בשירות שערי אפרים סימן צדיק א', המגייר גרים חשוב כריבו

כיוון שמביאו על חיי העולם הבא.

ומובא בפתחי תשובה יורד אחד סימן רמ״ב.

ומבואר בגמרא ובשולחן ערוך יורד יחסימן רשמ״ם

שאבדת ריבו של אדם

קודם לאבדת אביו

דיותר מחויב לכבד ריבו מאביו

דאביו הביאו לחיי העולם הזה וריבו הביאו לחיי העולם הבא.

רבנו בחיה בפרשת לך לך אומר

לאחר שהביא מדרש הנזכר לעיל הוסיף

וזה לשונו

וכן מצינו ביצחק

שהיה עושה כן ממה שדרשו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק

וישב יעקב בארץ מגורי אביו

מגוירי אביו

ללמדך שהיה יצחק מגייר את האומות

וכן מצינו ביעקב שכתב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו

הסירו אלוהי הנכר אשר בתוככם.

הלמדת שכל האבות הלכו בדרך הזה לבטל עבודה זרה ולפרסם האמונה והייחוד.

כתב בספר חסידים סימן ב'

וממורי קיבלתי כי ראוי לכל יראי השם להורות לבניהם ולתלמידיהם

ולכל ישראל

איך יוכלו להשיג לעשות רצון יוצרנו יתברך שמו ויתעלה זכרו.

עוד שם בסימן יג יהי אדם ערום ביראה ובדעת

לחשוב מחשבות ערומות

לתקנת העולם ולכבוד שמיים.

עוד שם בסימן יד שורש אהבת השם

שכל ליבו ונפשו ומאודו

וכל הרהוריו איך לעשות רצון הבורא יתברך ולזכות את הרבים.

עוד שם

בספר חסידים סימן ש״ן

האוהב את השם יתברך בכל לבבו

כל הרהוריו

איך לעשות רצון הבורא ולזכות את הרבים

ולעשות קידוש השם ולמסור עצמו באהבת הבורא.

בעוד שם בסימן תקנא

דלעולם יהי אדם מיראת השם

להתדבק במצוותיו ולקרב את הבריות.

אם כן ראינו

מי אוהב את השם

ומי אהוב אצל השם

זו מצווה שמגלה עד כמה אתה אהוב ואוהב.

ואין פה קונצים, אין סיפורים.

לא רואים אותך עושה את זה?

יומם ולילה

אתה לא אוהב השם.

אתה אוהב את עצמך,

אתה דואג לכבודך,

ואתה לא אוהב את השם ולא דואג לכבוד שמיים.

כל השאר זה סיפורים.

זה הדין וזו ההלכה,

ובזה יהיה ניכר מי כן ומי לא.

רבי יחנן, אני אומר רגע שאומר,

נושא הקודש ברוך הוא זה הכל לישראל,

וכוח רבו על עולם תורו ובשואות.

שנה אמרו לנו, סלמה סליחה, לתורו יהיה אדיר.