עמל התורה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 16.10.2021, שעה: 21:04
ר' חוניא פתר את הפסוק "רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ" (קהלת ג י) כמו שאמר שלמה למעלה: "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ" (קהלת א יג).
בנביאים ובכתובים כתוב: וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ, ונעיין בדברי חכמה התורה על כל הספרים שנעשו תַּחַת הַשָּׁמָיִם, ולא מפי משה מסיני, שזה כן ניתן מהשמים, אלא מפי שאר כל הנביאים והחכמים שהיו אחריו, שזהו עִנְיַן רָע שנתן הקב"ה לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. כלומר; אילו זכו ישראל לא היו קוראין אלא 'חמישה חומשי תורה', חמישה ספרים בלבד. שכן אלמלא חטאו ישראל בארצם מימות יהושע בן נון והלאה לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה, ובספר יהושע בלבד.
זאת אומרת אם ישראל לא היו חוטאים, היה נשאר להם רק החמישה חומשי תורה וספר יהושע ולא היה ניתן להם נביאים וכתובים.
למה? מפני שערכה של ארץ ישראל הוא! ספר יהושע מספר את כל הנחלות, איך נחלקו, ואת השבח של ארץ ישראל, אז לכן צריך את זה.
שעיקרן של שאר הנביאים לא היה אלא להוכיח את ישראל על עבירות שבידם ואלמלא חטאו לא הוצרכו לתוכחה, אז לא היה צריך את הספרים.
מלבד ספר יהושע, שם מפורשות העיירות שבארץ ישראל והנחלות שנחלו, ולפיכך אפילו אם לא היו חוטאים היו צריכים את ספר יהושע, אז היה להם רק חמישה חומשי תורה וספר יהושע.
אז זהו עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ – הגם שהוא מעיקרו עִנְיַן רָע.
למה זה נקרא עִנְיַן רָע? שנכתבו נביאים וכתובים זה עִנְיַן רָע?! אלא יש שמה תוכחה ופורענות.
אבל מכל מקום מתנה היא שנתנה הקב"ה לישראל לקרות בה! כלומר; וכלום, וכי לחינם ניתנו להם לישראל דברי נביאים וכתובים?! אלא שיהיו יגעין בהן בתורה ועושים מצוות וצדקות - כדי לקבל עליהם שכר טוב!
כמו שרבנן אומרים: "אף על פי כן לַעֲנוֹת בּוֹ". מה זה לַעֲנוֹת בּוֹ?
כשישראל עמלים וקוראים, יש בזה עינוי הגוף, ובעניית קול שהם קוראים, אז בסוף כל הזכויות האלה עונים בהם עדות סנגוריה לפני הקב"ה, והם, על זה נאמר: לַעֲנוֹת בּוֹ, זאת אומרת אתה תעלה למעלה ויהיה לך מה לַעֲנוֹת בּוֹ.
ישאלו אותך: "מה עשית?"
תגיד להם: "למדתי",
- "מה למדת?"
- "למדתי תורה נביאים כתובים".
- "הו, עכשיו אתה לא תבזבז את הזמן, יש לך מה לַעֲנוֹת!".
אמנם אם לא היו חוטאים ישראל לא היו צריכים בכלל את הספרים האלה כי הם תוכחה, והם באו לעורר את הציבור אחרי שחטאו ולהדריך אותם: מה הדרך הנכונה. אבל אחרי שהם כבר נכתבו אז בכל אופן למרות שיש בהם עִנְיַן רָע שזה התוכחות, ויש גם עינוי הגוף, יש, אבל לפחות יהיה לך לַעֲנוֹת בּוֹ, תוכל לַעֲנוֹת.
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם, זאת אומרת חוץ מתורת משה רבינו שנתנה בשמים, אז אני בדקתי את כל הספרים ותרתי בַּחָכְמָה, בכל הספרים שמתחת הַשָּׁמָיִם, והוא עִנְיַן רָע שנָתַן אֱלֹהִים, מידת הדין, לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ, ואז יוכלו גם לַעֲנוֹת: 'שהם למדו בספרים האלה, וגם השכילו, וגם קיבלו תוכחה וגם חזרו בתשובה וגם גם גם-גם, וגם יהיה עינוי הגוף, עינוי הגוף!'
אז זה לַעֲנּוֹת מלשון לַעֲנּוֹת (עינוי-צער) וגם לַעֲנוֹת מלשון תשובה;
ישאלו אותך: "מה עשית?"
- "למדתי",
- "מה למדת?"
- "תנ"ך; תורה נביאים כתובים".
ואילו "רבי אבהו אמר: "רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ" - כמו שאמר שלמה המלך: וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ - זה שיפוטה של תורה! זה יצר הרע של האדם שמשְֹתרר עליו לשפוט ולמשול בו ולהשליט עליו תאוות ועצלויות ולהשכיח ממנו דברי תורה שלמד.
בשעה שאדם מתאווה לשמוע דברי תורה, וגם אחרי שהוא שמע הוא תָאֶב בהם שלא ישתכחו מליבו! מכל מקום הוא מושל בו ומביא עליו גם חולי ויסורים וחולשה וטרדות החיים עד שהאדם לומד את התורה - הוא שוכח! זה עִנְיַן רָע.
וכמו שאמרנו למעלה; אז מה זה לַעֲנוֹת בּוֹ? "כאשר רבנן דתמן" כמו שרבותינו בבבל אמרו בשם ר' יצחק שפה בארץ ישראל, ורבי טוֹביה גם הוא אמר בשם ר' יצחק: "לטובתו של אדם הוא לומד תורה ושוכח; שאילו האדם לומד תורה ולא שוכח - היה מתעסק בתורה שתיים או שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משקיע בה לעולם כל ימיו כי הוא כבר זוכר, ולא היה זוכה לשכר הטוב הניתן לעוסקיה ועמליה! אלא מעתה מתוך שהאדם לומד תורה ומשכח, אינו מזיז ואינו מזיע!".
מה זה אינו מזיז ואינו מזיע? אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מלעסוק ולעמול עוד ועוד ועוד בדברי תורה תמיד! ואז הוא זוכה לשכר העסק בה, והרי אפילו שזה עִנְיַן רָע אבל הוא טוב כדי לַעֲנוֹת בּוֹ; להתענות ולעסוק בעניית הקול שהזכות תענה בו סנגוריה ויענה להקב"ה: 'שהוא למד כל הזמן!' ובזה יקבל שכר טוב על עמלו.
כאילו זה עִנְיַן רָע, בכל אופן לַעֲנוֹת בּוֹ, יש לך תשובה, וגם עניית הקול והכל.
רואים פה, אז מה זה אינו מזיז ואינו מזיע? מה זה אומר? מה זה לא מזיז?
...
ומה זה מזיע?
...
- יפה מאוד! כל הכבוד. האיש דיקדוקן. לא מזיז ולא מזיע - לא זז ולא זע עצמו מן התורה, למה? הוא כל הזמן שוכח, אז לכן צריך שמונה שעות לחזור על הדרשה ואז יש לו לַעֲנוֹת בּוֹ.
זה הפטנט. פטנט: ששוכחים. אם לא שוכחים - לא חוזרים! לא חוזרים אין עמל. אין עמל אין שכר, אין שכר, שלום...
אז תוך שלוש גמרת את כל התורה אתה יודע הכל בעל פה זוכר את הכל,
- 'מה אני אלמד עוד פעם את מה שאני יודע? יודע את זה ברור ברור-ברור-ברור. ברור. אין. למדתי ברור ידוע הכל פיקס. כמו שהתורה יודעת גם אני כבר יודע...'
- 'עכשיו מה, מה תעשה עכשיו כל החיים? הולנד...'
...
אף אחד לא יבין את זה.
אז הנה יש לכם מקור עכשיו: למה אתם לא מבינים, לא זוכרים, למה? אז אומר פה: זה שיפוטה של תורה. ר' אבהו אמר זה שיפוטה של תורה, שאדם לומד תורה ושכחה.
ורבנן דתמן בשם ר' יצחק דהכא ור' טוביה בשם ר' יצחק: לטובתו אדם לומד תורה ושוכח; שאילו היה האדם לומד תורה ולא שוכח, היה מתעסק בתורה שתיים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו. אלא מתוך שאדם לומד תורה ומשכחה אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה. - זה טוב ליהודים!
"ורבנן אמרין: "זה שיפוטו של גזל, תדע שהוא כן; שהרי דורות הראשונים על ידי שהיו עסוקין ושטופין בגזל איך מה דאת אמר באיוב (כד ב): "גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ" ראה כי נמחו במים מן העולם. אבל שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמם מן הגזל, לפיכך נתן להם הקב"ה נחלה במקום שאין בו גזל, שנאמר: "וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה" (במדבר לב א) וכן ממהיר שישה עשר מיל על שישה עשר מיל".
אז שוב פירוש על הפסוק הזה שאמר שלמה המלך: וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ, מה זה אותו עִנְיַן הרָע שאמר שלמה? זה שיפוטו של גזל, כאשר אמר ר' יוחנן למעלה, שכן תדע שהוא כן: שאין לך עניין רע יותר מהעונש של גזל!
ואנחנו אומרים ב'נעילה', מה העיקר שמה בנעילה? "למען נחדל מעושק ידינו!" זה גזל!
שהרי דורות הראשונים שעד המבול, על ידי שהיו עסוקין ושטופין בגזל כמו שכתוב בספר איוב שהוא מפרש את רשעת דור המבול ואומר עליהם כך: גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ, זאת אומרת מה זה גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ? נכנסו לתוך גבול חבריהם והשיגו את הגבול, עברו את הגבול.
עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ - לקחו את העדר שלו גזלו אותו ורועים אותו.
"חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ" - גם את החמור של היתומים לקחו.
"יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה" - אפילו לא חסים על האלמנה ולוקחים לה, חובלים לה את השור.
"יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ" (איוב כד ב-ד) - מתוך שחֵטא הדור ההוא היה בכך, ראה מה היה לו, ועל ידו לכל זכר, לכל הדורות שלפניו נמחו במים מן העולם כי על הגזל נחתם גזר דינם. ועל כן אבד זכרם, שלא כאשר בא על דורות חטאים שלאחריהם. ובכן רואה אתה שאין רעה כרעת הגזל! אבל שבט ראובן וגד שהם הרחיקו את עצמם מן הגזל שהם היו בעלי מקנה רב!
ולכן ביקשו ממשה רבנו: "שלא לנחול נחלתם בארץ ישראל אשר בעבר המערבי של הירדן אצל כל שבטי ישראל מקום ששדות המרעה לא יספיקו למקניהם ואז הם יבואו להכשל בעוון גזל!", הם ירעו בהמות בשדות אחרים בלית ברירה מרוב הכמות שיש להם של בקר וצאן.
לפיכך נתן להם הקב"ה נחלה במקום שאין בו גזל – בעבר הירדן המזרחי במקום ששדות המרעה רבים הם למאוד ואין המקום מיושב אלא בשבטים האלה בלבד; ראובן, גד וחצי שבט המנשה, ככתוב: "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה ... יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן" (במדבר לב א-ב, ה).
וכתוב: "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב" (במדבר לב לג).
וכן אתה מוצא: ש'ממהיר' - זה שם מקום בארץ ישראל, אין ממנו עד למקום של ישוב מטעים שבארץ ישראל, כדי שיעור קרוב שבעלי צאן יכשלו שם בגזל ברעות בהמתם בשדה אחר, ועל כן הגם שאסרו חכמים: 'לגדל בהמה דקה בארץ ישראל מפני הגזל!', כי בהמה דקה כגון; כבשים עיזים וכו' הם רצים ממקום למקום והם לא יודעים גבולות והם נכנסים לשטחים של אנשים זרים ואוכלים, זה נקרא גזל.
לכן חכמים אסרו לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, אבל באותו מקום לא אסרו; בעבר הירדן המזרחי לא אסרו. וגם במקום שנקרא 'מהיר', לא אסרו. למה? שכן הוא מקום מרעה רחב בשיעור של שישה עשר מיל על שישה עשר מיל, שזה אלפַיִם אמה בקירוב, זאת אומרת זה קילומטר אחד, שהוא שיעור מרחב מקום מקנה כמו ששנינו (בבכורות נד'): שבשיעור זה בהמה הולכת למרחק למצוא מקום מרעה. זאת אומרת היא מתרחקת עד קילומטר בערך, אז זאת אומרת זה מקום המחיה של הצאן, ובמקום כזה שיש מרחב כזה - אז לא אסרו. אבל סתם לגדל בגלל שכל אחד יש לו חצי דונם - דונם, אני יודע, קטנים ככה, אז זה יותר בעייתי.
המתניתין אומרת: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריה ובמדברות של ארץ ישראל".
גמרא: "תנו רבנן: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ובסוריה אפילו בַישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ.
תניא אידך: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבִּסְפַר עכו.
ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל מגדלין בהמה גסה, לפי שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה!".
בהמה דקה אפשר להביא מחוצה לארץ, בהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ. פעם לא היה יכולת כמו שהיום... אז יש אבחנה בין בהמה דקה אסורה בגידול בארץ ישראל, ובין בהמה גסה שמותרת. האיסור לגדל בהמה דקה איננו מוחלט, הוא מוגבל למקומות ישוב, מסיבה זו מותר על פי המשנה לגדל בהמה דקה במדבריות. והברייתא אומרת: שזה מדבר יהודה ומדבר שבספר עכו, מקום נוסף: זה בחורשין שבארץ ישראל, וגם ההיתר הזה אינו מוחלט והוא תלוי בהרכב מיני העצים;
"תנו רבנן: "עשרה תנאים התנה יהושע; שיהיו מרעין בחורשין ומלקטין עצים בשדותיהם. שיהיו מרעין בחורשין, אמר רב פפא: "לא אמרה אלא דקה בגסה, אבל דקה בדקה וגסה בגסה - לא. וכל שכן גסה בדקה דלא".
רש"י מפרש: "שיהיו מרעין בחורשין - שיהיה כל אדם מוליך את בהמותיו לרעות ביער של חבירו ולא יקפיד בעל היער, למה? משום דלאו לקצירה קאי", אין פה הפסד לשני, למה, הם לא קוצרים משם כלום! היער הוא כמו הפקר.
ההבדל בין בהמה דקה וגסה על פי רש"י: דקה, בהמה דקה ביער, גסה שאינה מכלה את האילנות. בהמה דקה וגסה, כלומר; צאן בחורש בעל עצים מפותחים שהנזק הוא מועט.
גורם נוסף הקובע את ההלכה ביחס לגידול בהמות בארץ ישראל משתמע מתוך דיון בפסול רועים לעדות:
"אמר רבא: "רועה שאמרו; אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה",
ומי אמר רבא הכי?
והאמר רבא: "רועי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין חוץ לארץ כשרין. רועי בהמה גסה אפילו בארץ ישראל כשרין!"
ההוא במגדלים אִיתְמַר. על פי רש"י: הצאן והבקר שונים בהתנהגות, מכאן נובע ההבדל ההלכתי ביניהם.
מגדלין איתְמר, שמגדלין אותם בבתיהם ואפילו הכי בארץ ישראל פסולין מגדלי בהמה דקה, אפילו בבית. (מה שאמרתי לכם שיש מעשה...) דעבידא דמשמטא- ורצה לתוך השדות, אי אפשר לשמור אותה, היא בורחת, נשמטת ובורחת לשדות. אבל גסה לא משתמטא, זאת אומרת פרה, שור, הם לא בורחים ומתחילים לרוץ למקומות וזה, ואפשר לשמור אותה, אבל רועה שמרען בחוץ באפר של ישוב אפילו בהמה גסה – פסול! שהיא נכנסת בשדה של אחרים. אז רואים: שיש הבחנה בין צורות גידול במקומות ישוב בארץ ישראל; גידול בבית לעומת גידול בשדה, בגידול בבית מותר לגדל בהמה גסה אפילו בארץ ישראל, ואילו בגידול בשדה אסורה גם בהמה גסה.
ההיתר המוגבל לגדל בהמה גסה בארץ ישראל אינו נובע אך ורק מכך שקל יותר למנוע את בריחתה לשדות של אחרים אלא בגלל שהיא נחוצה לאדם. ואע"פ שאמרו: 'אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה - לפי שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה!'; בהמה דקה אפשר להביא מחוצה לארץ ובהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ.
ורש"י מפרש: "בהמה גסה צריכה בישוב" נושאים עליה משאות, חורשים איתה. ההיתר לגדל בהמה גסה בארץ ישראל נובע אם כן רק כתוצאה משילוב שני השיקולים: אחד, שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה. שתיים, הנזק של בהמה גסה הוא לא ודאי, משום שניתן להשגיח עליה. ושילוב הטעמים האלה מובא בתוספות וכו'.
בקיצור; מסיכום מהסוגיות נוכל ללמוד שאיסור גידול הבהמות תלוי בארבעה משתנים שלכל אחד מהם יש שני ערכים, שני מצבים:
אחד, סוג הבהמה, דקה או גסה.
שתים, ארץ הגידול, ארץ ישראל או חוץ לארץ כולל סוריה.
שלוש, אזור הגידול, מקום ישוב או מקום הפקר במדבר או חוֹרַשים שנחשבים לגבי בהמה גסה כמקום ישוב, ולגבי בהמה דקה בתנאים מסוימים שהם נחשבים כמקום הפקר.
וארבע, מקום הגידול, שדה או בית זה בבהמה גסה. די בערך קל אחד משלושת המשתנים משתים עד ארבע על מנת להתיר את גידולה, ובבהמה דקה הגידול מותר רק כאשר קיים ערך קל במשתנה שתים או שלוש.
בִּכִִּלַל ההלכות הקשורות לרעיית בהמות בארץ ישראל, עשוי להסביר את ההבדל ביחס חז"ל לרועה בהמה דקה בהשוואה לרועי בהמה דקה שזה צאן, מה הכוונה? "תנא: "כשנכנסו, נכנסו בפתח אחד, כשיצאו, יצאו בשלושה פתחים.
פגע בו בר' עקיבא אקשי ליה ואוקמיה אמר לו: "אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לֵשֵם! עדיין לא הגעת לרועה בקר!",
אמר לו ר' עקיבא: "ואפילו לרועה צאן".
מתוך דברי ר' עקיבא נלמוד: שדרגת רועי צאן נמוכה משל רועי בקר.
במבט ראשון נראה שההבדל בין שני סוגי הרועים הוא רק בכך שבעוד שרועי בקר הם אנשים כשרים וישרים, אלא שהם עמי הארץ, הרי שרועי צאן הם בחזקת גזלנים הפסולים לעדות.
עיון בסוגיות שאותם למדנו מעלה את האפשרות שבניגוד למשתמע ממבט שטחי, הרי שהחיסרון ברועי בקר איננו רק בכך שהם עמי הארצות, ואולי אין בו די כדי להפגין זלזול כלפיהם כמשתמע מדברי ר' יהונתן בן הורקינוס, אלא שהם לוקים בחטא דומה לרועי צאן אם כי בדרגת חומרה פחותה, אלמלא העובדה שמדובר בגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, הרי שגם גידול בהמה גסה היה נאסר משום חשש גזל. אמנם הגזל בבהמה גסה איננו מצוי כבהמה דקה, אולם הוא קיים באפר של ישוב ובחורשין, כי הם אוכלים אילנות ולכן הותר גידולה רק משום צורך מיוחד.
יש הרחבה לדברים עוד, בלי סוף! בלי עין הרע, אבל מושגים קיבלנו.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
צהרים טובים. ראשית תודה על שמשתדל לעשות עבודה טובה ולעזור לעם ישראל. יש לי מטופלת שלא היה לה ילדים (ל"ע) וב"ה כשראתה סרטון של הרב אמנון יצחק על אותה אשה שלא היה לה ילדים ששמה כיסוי ראש ולאחר שנה נפקדה (ברית מילה של הנכד של מיכל בניטה מהסרט כוחה של מצוה shofar.tv/videos/16379) וככה גם היא עשתה ולאחר 8 שנים נפקדה ב"ה; היתה שמה כיסוי ראש רק בשבתות וכששמעה את הסרטון קיבלה על עצמה לשים כל הזמן ובאותו חודש נפקדה!
חזק וברוך וישר כחך כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א על כל לימוד התורה, המוסר, עבודת המידות, היראת שמים, החזרה בתשובה של המונים בכל העולם, החסד, המסירות נפש בהפצת האמת ובהשפלת השקר שב"ה כבוד הרב משפיע באהבת ישראל ללא גבולות ובהתמדה למעלה מ-40 שנה, אין מילים מספיק להביע את הכרת הטוב ותודות בלי סוף על הכל. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים: שיתמלאו כל משאלות הלב הענק של רבנו לטובה ולברכה ושנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה וברחמים רבים (אמן) בהערכה ובהוקרה רבה משפחת: סי. א.
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על דרשה מרתקת ומיוחדת. (ימי החנוכה - חלק י' 19.12.2024) יה"ר שהשם יתברך ישמור על הרב היקר בבריאות איתנה, רמ״ח אברים ושס״ה גידים ושכל משאלות ליבך יתגשמו במהרה אמן!
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת (בלשון הרב היקר: ״שיעור מאלף״). כמו גם, שיעורי הבוקר מעניינים במיוחד. (ימי החנוכה - חלק ז' shofar.tv/videos/17509) יום נפלא!
בוקר טוב ומבורך כבוד הרב. בהמשך להודעה שכתבו לכבודו זה לשון הקאמרנא זצ"ל בנוצר חסד על מסכת אבות (פרק ו' משנה ב'): 'אַל יַחְלוֹשׁ דַּעְתּוֹ עַל שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו רְשָׁעִים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה וְרָמָה יוֹתֵר הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ לַהֶבֶת – יוֹתֵר יִתְגַּבֵּר עָלָיו שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים. וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא מִשׁוֹרֶשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו חוֹלֵק וְעֶרְעוּר - תֵּדַע שֶׁהוּא מֵעֶרֶב רַב! וְרוֹב הַצַדִּיקִים מִתְיַסְרִים עַל יְדֵי שְׁחוֹק הָרְשָׁעִים'.
כבוד הרב הדורש טוב לעם ישראל!!! מלאך ה'! שעשה עושה ויעשה רק טוב לעם ישראל!!! וב"ה מעולם לא דיבר רע על צדיקים! ומנחיל אהבת ה' ויראת שמים טהורה ומדריכנו בדרך הישר והטוב!! יה"ר שבעזרת השי"ת מהרה תתגלה האמת ויבוא גואל צדק ברחמים ויגאלנו!!! ובכל מקום ידעו את האמת לאמיתה!!! (אמן).
בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!
אם אפשר גם לספר לרב, כמה אני חייב לו את חיי. כל מה שנעשה טובה לרב - אנו עושים פי אלף להציל את חיינו! ב"ה הרב כל כולו צדיק אמת, כל כך הרבה חסד לטובת הכלל שאי אפשר לתאר. הייתי בן למשפחה דתית רגילה, חיים אורח חיים דתי בלי יותר מדי שיעורי תורה והתקרבות לצדיקים... ואיך לא, עם הגיל מגיעות השאלות והאפיקורסיות וכו' "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תהלים כה, ז). ולפני צבא (צה"ל...) הלכתי למכינות תורניות לפני צבא ולישיבה ולא מצאתי את מקומי. וכנראה השי"ת ראה את כוונתי הטובה והשתדלותי וראה זה פלא, מכמה סרטונים ביוטיוב של כבוד הרב נעשתה בריאה חדשה! ולכן כתבתי: "הייתי". ממש כל הקושיות תורצו, כל הבורות נסתמו ונהייתי "מכור" לשאלות ותשובות של הרב שליט"א ומיד תפסתי עצמי בידיים וצעקתי להשי"ת: 'היכן אני בעולם?! אוי לי על ההבל וריק! חיי השקר, עולם השקר! כל ההצלחות המדומינות והתאוות הנמאסות...' והשי"ת מרחם עלי כ"כ והיו ימים אלו בדיוק תחילת הימים הנוראים! וסיבב השי"ת לטובה שאשב ואלמד כמו שמעולם לא למדתי בכזאת יראה והשתוקקות וצמאון לאמת. ומקשיב כל יום לשיעורים של הרב וב"ה גם בתוך עזה שומעים את הרב, ומאז אין יום בלי רצון וכיסופים טובים להתקרב להשי"ת, לאמת, לצדיקים, לתורה הקדושה. אז באמת בסך הכל רציתי לבקש מהרב ברכה והצלחה למסור לו את אהבתי הערכה והוקרה אין סופית וכמובן לקבל עלי משהו להיות עבד השם ויה"ר שהשי"ת ישמור בריא ושלם בגופי נפשי רוחי ונשמתי (אמן) באהבה ויראה ושמחה עצומה.
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט''א מאחלת לכבוד הרב מזל טוב עד 120 שנה יה"ר שתזכה לבריאות איתנה, נחת, שמחה, שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך, שהשם יתברך ימלא את כל משאלות ליבך לטובה, שתזכה לעוד שנים רבות וטובות ולכל הישועות. תודה רבה להשם יתברך על זה שהרב הציל אותי, ומאיר לי את הדרך הנכונה בהערכה גדולה מאוד א. א..
ב"ה אחרי ברכתו של הרב אתמול ליאורה שלחה הודעה 2 דקות מאז שהרב ברך ב"ה האבא נושם יותר טוב, היום הרופאים חיפשו אותנו, והמדדים של הדלקת ראות יורדת מאז שהוא נכנס היה דלקת ומאתמול ירידה בדלקת. וזה היה ממש באותו רגע שהרב בירך, הנשימות נרגעו והרופאים אומרים: 'יש שיפור בדלקת פעם ראשונה!' ברוך השם.
© 2024 כל הזכויות שמורות