קנאה - זה דבר טוב! אבל איפה זה עובר? [חולון 2004] | חוזרים בעבר
קנאה - זה כח מצוין! קנאה חיובית! קנאה גורמת לשלמות!
המטרה של קנאה במקור באור הזך שלה, זה לשלמות! כיון שאדם נברא חסר, צריך להשלים את עצמו.
זה התכלית. קנאה זה דבר טוב, זה הדחף כדי שאדם יגיע לשלמות.
כמו שאומרים: (בבא בתרא כא:כב.) "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה";
- 'אם חברי הגיע למעלה זו, סימן שגם בכוחי להגיע למעלה זו!'
אבל אם זה מגיע דרך החומר העכור שבגוף, אז זה סוחב את האדם לקנאה שלילית,
כמו שאמר שלמה המלך: דירה, מלבושים, אכילה, בנים, חכמה, אבל תחרות! קנאה שתביא לשנאה,
ושנאה שיכולה להגיע אפילו לרציחה והכי שלילי שיכול להיות!
אבל הכח הוא טוב, המקור הוא טוב! תלוי איפה הוא עובר!
איך אדם נהיה יותר גשמי? מי שנמשך יותר להנאות העולם הזה, הוא יותר גשמי!
אדם שחושב רק: 'מה לאכול' "מה אוכלים היום? מה הכנת? מה יש לאכול?",
פותח את המקרר כל חמש (5) דקות, כל הזמן מחפש! מה אתה מחפש? עוד! למלאות את נפשו!
אבל זה תאווה, זה קנאה, זה החומר. החומר נהיה יותר גס, אז האור שעובר דרכו מתעמעם ומשחיר,
ועד שהבן-אדם נהיה שטוף בתאוות, כמו שאנחנו רואים אנשים גסים.
תלמידי חכמים, לא אוכלים בביסים בכלל! הם אוכלים מסודר יפה, ככה מכניסים את זה לפה, לא בום!
זה נקרא 'אכילת הכלב'. כלב! למה זה אכילת הכלב? אומרים חכמים: "כשאדם נותן ביס בפיתה,
אז נהיה כמו האות כָּף, וכמה שיניים יש לו? ל"ב, לפני הפלטה... בהתחלה כמה יש לו?
ל"ב, שלושים ושתים (32) שינים ועוד כָּף = כלב! אז אדם שחוטף ואוכל ככה, זה אכילת הכלב!
הכלב אוכל ברחוב! בן-אדם צנוע, לא אוכל ברחוב.
'אדם שאוכל בשוק, פסול לעדות!'
אבל אדם שהוא עדין נפש, אדם שלמד תורה, אדם שמחנכת אותו התורה, צורה אחרת לגמרי!
כמה שהוא לומד יותר תורה, כמעט ולא תראה אותו אוכל בכלל. גם הוא לא אוכל הרבה,
ואם הוא אוכל אז בצנעה.
שלמה המלך ע"ה אומר: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (משלי יג כה).