איך נגיע לאהבת השם מאהבה? [עכו 1999] | חוזרים בעבר
אני רוצה להגיד לך שיצר הרע שלי כשהייתי חוזר בתשובה חדש, היה יותר קטן ממה שיש לי עכשיו.
כתוב: (סוכה נב.) "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ - יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ".
אי אפשר שהאדם יגדל, ויצר הרע לא יגדל אתו, אחרת זה 'משחק מכור!'
זה כמו לשים אחד במשקל כבד שמתאגרף עם אחד משקל תרנגול! זה תחרות זה?!
אם יצר הרע ישאר קטן ורק אני אגדל, אז גמרנו, נגמר! כל פעם שאתה גודל, הוא גודל אתך.
אחרת אין פה Fight (לחימה) וחייב להיות כל הזמן! אחרת גמרת את התפקיד!
רק מה? אצל כל אחד הוא גם בא בבחינה אחרת.
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ" (דברים י יב)
גם אבל יראה קודם כל! ירא שמים! למה? קודם כל הדרגה הראשונה שאדם צריך לעבוד עליה, זה יראה!
אחרי שאדם זכה למדרגת היראה, שזה הפחד הפשוט,
ואחר כך הוא עלה בדרגות היראה עד שהגיע ליראת הרוממות, שהוא כבר לא ירא מה' שירביץ לו יעניש אותו.
יש לו יראת כבוד! מהקב"ה שהוא מבין את גדלותו.
אחרי שהוא עבר את הדרגות האלה, יש לו אפשרות ואולי, להגיע לאהבת הבורא. אולי!!
אומר הרמב"ם בפרק עשירי בהלכות תשובה:
"ולא כל הצדיקים זכו לאהבה, אלא כאברהם אבינו שנאמר (ישעיהו מא ח) "אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
שאברהם את כל החיים שלו נתן בשביל הקב"ה!
לא רק הוא היה בסדר, הוא דאג שכל העולם יהיה בסדר. זה אוהב!
מה זה אוהב?! יש אוהב את עצמו! לא אוהב את ה'! זאת אהבה אינטרסנטית! אהבה אמיתית זה הענקה לשני,
ידיעת החסר של השני, השלמת חסרונו של השני, זה אהבה. אהבה זה מושג רוחני זה לא פיזי!
אהבה זה דבר שכלי רוחני... אהבה זה דבר שלא תלוי בגוף. מה שתלוי בגוף זה תאווה!
ויש הבדל בין הדברים. אנשים לא מבינים את זה.
לכן צריך לדעת, שבעצם האדם צריך לעבוד את הבורא בדרגה הראשונה: יראה, והלוואי ונזכה לירוא את ה'.
עובדה שעושים עברות!
אם אתה עושה עברות ואתה יודע שאתה עלול להענש, ואתה לא פוחד ועושה את העברה, אז איפה היראה?