מסכן מי שיעמוד נבוך - מול הכל יכול! [ירושלים 1998] | חוזרים בעבר
אתה יודע שכתוב בהלכה:
'שאם מחייבים אותך לעבור על מצוות לא תעשה מן התורה, שאין בה 'פיקוח נפש',
מחויב היהודי למסור את כל ממונו, ולא לעבור על לאו אחד מן התורה?
אם יבוא אליך גוי, יגיד לך: "תשמע, אם אתה לא תגלח עכשיו בתער את הזקן שלך,
אני שורף לך את כל הבית עם הרכוש!"
ולך אין שום כלים, לא להשפיע עליו ולא להתגונן מפניו, ואין לך עצה,
זה או להוריד (לגלח את הזקן עם תער), או שישרף הבית.
ההלכה אומרת: שישרף כל ממונך, ולא תעבור על לאו אחד נגד א-לקיך!
הוא מחיה אותך, הוא החיה אותך עד עכשיו, הוא יכול להמשיך להחיות אותך כמו שהתחלת מאפס, כשנולדת.
כשנולדת בבטן של אמא, עוד לא היה לך בית, והוא דאג לך מאז. גם כשהיית תשעה (9) ירחים בפנים,
הוא דאג לך. שם לך כריות שמה, היית על מזרון מים, הכל היה מסודר,
קיבלת את תמצית האוכל הטוב של אמא, לא היתה שום בעיה, נכון? גדלת, הכל,
עד שהגעת לגיל הטיפש עשרה (16) ואז התחלת לחשוב: "רגע מאיפה יהיה לי כסף?!".
ועד עכשיו מי זן אותך? מי זן את הנמלים? מי זן את הגמלים? מי זן את הפילים? למה הם לא עובדים?
אֶה! יש מי שזן! הקב"ה זן את כל העולם כולו, כל הבריות בעולם, למה שאותך לא יזון?
וכשאתה נושם חינם על חשבונו, שילמת על זה? גם לא!
אז זה שהוא נתן לך כסף והעמיד אותך יום אחד בנסיון:
'האם תהיה מוכן למסור את מה שנתתי לך, תמורת אהבתך אותי על חייך, אתה לא יכול לעמוד בניסיון כזה?'
מי שלא למד ולא מבין בכלל מה גדר ההתחייבויות בינו לבין קונו, מי שנתן לו את החיים,
- מסכן! אני מרחם עליו. כמה הוא יעמוד נבוך מול הכל יכול, כשאת כל מה שהיה לו - זה היה ממנו!