ממה פחד יצחק אבינו בעקידתו? [כרמיאל 2004] | חוזרים בעבר
הולכים שנים בדרך האב לזבוח והבן להִזַבֵח יחדיו! בדעה אחת!!
אין לו בעיה יצחק שהוא מבין: שאין שׂה לעולה
ואביו אומר לו: "הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי" (בראשית כב ח)
אתה! אתה הַשֶּׂה לְעֹלָה אתם מתארים לעצמכם דבר כזה?
אין לאברהם שאלות; הקב"ה יכול להגיד 'לא' ואח"כ הוא יכול להגיד 'כן'
– הפה שאסר הוא הפה שהתיר הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה
אם הוא אומר לי: שאני ילך להעלות את בני לעולה – מה, מה השאלה?!
הוא! הוא האדון הוא בעל הבית הוא אבי הוא מלכי אני הולך לעשות רצונו
הם הולכים הם מגיעים מה החשש של יצחק? הוא לא פוחד מהסכין!
הוא אומר: אני בחור!
אביו עוקד אותו, מה זה עוקד? לוקח את הידים אחורה קושר אותם
לוקח את הידים קושר וקושר ידים ורגלים ביחד! ושם אותו על המזבח
והצוואר פשוט והוא צריך רק להעביר את המאכלת וזה הכל
אבל הוא אומר לו: אני פוחד שאני ארתע! שאני אזדעזע מפחדה של הסכין
לא המוות מפריע לי אבא! אבל אני פוחד: שאני אצער אותך!
למה? אם הוא יזוז והסכין ... הוא עלול להפסל! הוא לא יהיה 'עולה תמימה'
חלילה שלא יהיה פיגול אז כל מה שעשה אביו הלך לטמיון!
הוא מפחד: שאביו יצטער!!
מישהו מאיתנו יכול בשעות כאלה לחשוב מחשבות כאלה להצטער?!
להצטער! שאבא שלו יצטער!!
מקסימום בעינים דומעות הוא היה מסתכל על אבא שלו:
איך הוא יכול להרים את ידו לשחטו?!
אפילו אם הוא לא יגיד לו: 'אבא! אבל איך אתה עושה לי את זה?! אבא?!'
זה המבט שהיינו יכולים להביט לאבא
אבל בכלל לא לחשוב כלום? ורק לא לצער את אבא?!
לפני שמגיע השלב הקריטי אז הוא אומר:
אבא! עוד בקשה: אל תודיע לאמא כשהיא עומדת על הבור או על הגג - שמא תיפול ותמות!
איזה דאגות איזה בן איזה חינוך פלא פלאות!