כך נראה האדם בשנת אלפים [רמדה 2000] | חוזרים בעבר
קצת מההיסטוריה איך נברא העולם ואיך הוא נראה בשנת אלפים
כשאלוקים ברא את החמור אמר לו: "תהיה חמור
תעבוד קשה מהזריחה עד השקיעה תשא על גבך משקולות תאכל דשא
ולא תהיה חכם ותחיה חמישים שנה"
אז החמור אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות חמור
אבל למה לחיות חמישים שנה? חמישים שנה זה יותר מדאי
אני מסתפק בעשרים שנה"
התחשב בו הקב"ה אמר לו: "טוב עשרים שנה!" הוריד לו שלושים
אח"כ ברא הקב"ה את הכלב
אמר לו: "אתה תשמור על הבתים של הנאורים
אתה תהיה החבר הכי טוב שלהם ואתה תאכל את השאריות שיתנו לך
ואתה תחיה עשרים וחמש שנה"
אז הכלב אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות כלב
אבל למה עשרים וחמש שנה? זה יותר מדאי אני מסתפק בעשרים שנה!"
אמר לו הקב"ה: "אתה יודע מה? עשרים שנה חמש עשרה שנה נוריד לך"
ברא את הקוף אמר לקוף: "תשמע! אתה תקפוץ מענף לענף
אתה תצחיק את האנשים ואתה תחיה עשרים שנה"
אז הקוף אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות קוף אבל למה עשרים שנה?
עשר שנה מספיק לי!"
הסכים איתו הקב"ה בסוף ברא הקב"ה את האדם
אמר לו: "אתה תהיה אדם! אתה תשלוט עם השכל שלך על כל העולם
כל כדור הארץ יהיה תחתיך ואתה תחיה עשרים שנה!"
אז אדם אמר לקב"ה: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות אדם
אבל למה שלא תתן לי גם את השלושים שנה שויתר עליהם החמור?
ואת החמש עשרה שנה שויתר עליהם הכלב?
ואת העשר שנים שויתר עליהם הקוף?"
אז הקב"ה אמר לו: "אתה יודע מה? מוכן! בשנת אלפים אתה תנצל אותם!"
מאז חי האדם עשרים שנה בתור אדם
אח"כ הוא מתחתן מביא ילדים משלם משכנתא וחי שלושים שנה כמו חמור
כשהילדים עוזבים את הבית אז הוא חי חמש עשרה שנה כמו כלב
ואח"כ נשאר לו עוד עשר שנים לחיות כמו קוף
קופץ מבית לבית של הילדים והנכדים להצחיק את הנכדים
ולהגיד להם: "קוצ'י מוצ'י פוצ'י מוצ'י פוצ'י" - זה המצב...
ככה זה אנשים רצים רצים אחרי... אחרי מה? אתם יודעים מה?
אתם יודעים עם מה מחזיק אותם יצר הרע? עם דמיון!
כל התאוות שלנו – דמיון! כל הרצונות, כל החשקים - הכל דמיון!
הכל זה ציור בראש אנחנו לוקחים קצת מהמציאות ומדמיינים
ומנפחים ומגדילים אין כלום. אתה יושב וכאילו אתה נהנה ממה? אין פה כלום!
זה סרט זה לא אמיתי זה הצגה שום דבר אין פה.