הסיבה לעייפות בעבודת השם [קרית אתא 2006] | חוזרים בעבר
אדם שהוא מחליט משהו, אז הוא מחליט משהו. אין: 'לא יכול!' יש: 'לא רוצה'.
פרושו של דבר: זה לא עייפות החומר, זה עייפות פנימית!
והנקודה היא שכשלא רואים כאילו את התכלית מהמעשים שעושים, והאמונה היא קצת רפויה,
כשזה מתחבר ביחד זה עושה הקלה בעבודת ה'. הקלה...
כאילו: 'מה בוער?! בלאו הכי לא מקבלים משהו על זה מיידית. זה לא כמו אם אני עובד, אז אני מקבל,
אני עושה שעות נוספות, אני מקבל כך וכך, ואם אני עושה זה אז אני מקבל זה'.
ממילא פה כשאתה רואה אתה עושה עוד תפילה, ועוד תפילה, ועוד תפילה ועוד מצווה, ועוד מצווה,
ולא רואים את הפירעון מיידי, כשיש דברים אחרים שבאים כנגד זה, והדברים האחרים הם במזומן.
ואילו המצוות הם 'בתשלומים' ואדם רפוי קצת באמונה, אז ממילא הוא מיקל בעבודה לאט לאט לאט...
והוא מתחיל לדלג; על מנין, 'יחיד' מיקל לעצמו פה ושם, מסיבות כאלה ואחרות. אבל כשזה רוטין (שגרה),
ואתה כל פעם, אתה מבין, רגיל למשהו,
לפעמים אתה כאילו אומר: 'מה...מה...מה...?'
בלי להגיד! זה בפנים! זה גורם לך לירידה!
אתה לא יודע, אבל אם אתה מאמין שאבא שלך הוא אבא שדואג לך,
אז ודאי שהוא יודע את טובתך יותר ממה שאתה, והוא גם רואה את מה שצפוי לך בהמשך עד הסוף.
ממילא הוא מייעד לך את מה שמתאים לך לפי מה שאתה!
ככה אנחנו סומכים על אבא שלנו, שאבא שלנו לא יפיל אותנו. אבא שלנו ודאי דואג לנו!
אבל אתה רוצה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה, ולא תמיד מה זה שהקב"ה חושב שזה טוב לך כרגע.
פעמים גם, זה שהקב"ה אומר לך: 'תשמע, אתה רוצה? יפה, אבל גם אני רוצה!
האם את כל החובות שלך כלפיי מילאת כמו שאני רוצה? אם כן, אני אמלא את שלך כמו שאתה רוצה'.
והוא בא לעורר אותך, כמו שכתוב (ויקרא כו ג) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", אז אני אתן לכם את כל הברכות!
אם לא תלכו (בְּחֻקֹּתַי) ח"ו הפוך.
יש הרבה דברים!
אבל ודאי שהקב"ה רואה אותך ומשגיח ורוצה בטובתך.