מעלתו ההכרחית של משיח אמת [חיפה 2009] | חוזרים בעבר
עוד נעמיק בדבר ונראה, במידת האחריות הדרושה להנהגה ומלכות, נאמר במלך המשיח:
"וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ" (ישעיה יא ג).
למה? כי העינים והאזנים מטעות את האדם! אלא הוא יהיה 'מריח ודן' - בחוש הריח.
כי העיניים שקרניות! הן מתפעלות. האזניים גם כן שקרניות.
יש גנבים נוכלים, חבל על הזמן. אבל עליהם נאמר:
"כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו כה).
יש אנשים גונבים אותך, משקרים אותך, נוכלים, נוכלים! זה לא יאומן.
האזניים שקרניות.
אבל מלך המשיח חייב להיות לו חוש הריח שעל זה אומר: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה',
חוש הריח שלו ינבע מזה שהוא ירא א-לקים, והקב"ה יתן לו חוש ריח.
שמסביר הרד"ק, מה הפרוש הזה? לפי שהריח היא הרגשה קלה,
כלומר במעט הבנה ירגיש בני אדם הטובים והרעים. לא יצטרך להתעמק אפילו באנשים.
כמו שאומרים,
הוא ירגיש בין בני אדם הטובים והרעים ובכח זה ישכיל לדעת
את מי ומתי לקרב או לרחק. זה כוחו של מלך המשיח.
הראב"ד אומר, ב'הלכות מלכים', שהכח הזה ש'מריח ודן' שיהיה למלך המשיח
- זה לעיכובא במלך המשיח! זאת אומרת אם לא יהיה בו את הכח הזה
- אז הוא יהיה 'משיח שקר!'.
זאת אומרת הכח הזה זה לא מעלה יתרה,
אלא זה תנאי ועיקר גדול במנהיג ישראל ובו יִבַּחֵן אם משיח אמת הוא ואם לא.