לדעת הכל! בלי רדיו טמבלויזיה ועיתונות [בית שמש 1991] | חוזרים בעבר
לומדים שמונה (8) שנים יסודי, ארבע תיכון,
מוציאים תואר BA, MA (בהמה),
ולא יודעים לענות תשובה פשוטה: 'למה נבראת בעולם?'
אני לא שומע רדיו, לא רואה טמבלויזיה (טלויזיה), לא קורא עיתונות, שום דבר מכל הדברים האלה.
ואני יודע את כל מה שאני צריך לדעת. אני לא מנותק, אני הכי מחובר.
תגידו לי: 'בשביל מה אתם חיים?!'
הם לא יודעים! כי זה לא הודיעו ברדיו!
שוטפים לאנשים את המוח מהבוקר עד הערב! הרי לך אין כבר שיפוט עצמי! אתה רק נוטה!
אין לך דעה עצמית! כי אתה נזון מהם, אתה בולע את השקרים שמובלעים בתוך המסרים שלהם,
אתה קונה את המסרים שהם רצו! אחרים אין להם זמן!
כמה מתים בקיצור ימים בגלל התשקורת, אתה יודע? הדאגות והלחץ! שהלעיטו את כולם:
'פצצת אטום! נגסאקי, הירושימה, מיגון! תיקח את המסיכה!'
- הלחיצו את כולם! את זה אנשים לא מבינים! זה מכניס תאווה באנשים, זה מביא את הכולסטרול בדם,
זה עושה לחץ דם...!
תחיה חיים רגועים! לא רוצה לדעת! לא מעניין אותי! תן לי לשמוע את המשפחה שלי... את עצמי,
תלך לבית כנסת, תשמע את הרב, 'דברי א-לקים חיים' תחיה! תחיה!! עזוב את הבלאגן!!
תפתח את העיתון מלפני עשר (10) שנים, עשרים (20) והיום! - אותו דבר! מה נותנים!? רק את הלכלוך,
זה הפח אשפה הממשלתי המדיני, זה הזבל של המדינה! אז אתה הולך לנבור בזבל?! לחפש איזה פירור?!
שמה מחפשים חכמה?!
צריך להתרחק מזה כמו מחלה ממארת, כי זה מדבק!
תראה האנשים קוראים עיתון ככה...! תקועים עם העינים, לא יכולים להזיז אותם!
והם יודעים גם מה לא להשמיע... וגם מה לא להראות.
ואם מראים, הם יודעים כמה להראות! שלא תתפס ח"ו לאמת! והם מלעיטים אותך כל הזמן.