עצות נפלאות לשלום בית וסגולה לעשירות [חולון 1999] | חוזרים בעבר

אתם רק מקבלים, אני נותן. אדם נברא 'בצלם א-לקים' אדם צריך רק לתת. ברגע שתהיה נותן, אתה תהיה גם המקבל הכי גדול. תנסה. תתן, תתן, תתן, תראה שכולם ירצו לתת לך. תבקש לקבל, לא יתנו לך. 

תגיד לאשתך: "את מוכנה בבקשה להכין כוס תה?" 

עלא עיני (על העיניים שלי). 

- "תעשי לי כוס תה", 

- 'חכה רגע. תעשה לבד...' 

תלוי איך אתה אומר; אם אתה אומר 'תעשי'  - תקבל תשובה בהתאם. 'את מוכנה לעשות?'  זה כבר עולם אחר. 

- 'מה את אומרת על כוס תה?'

- איי איי איי, זה היא לא שמעה אף פעם. 

מי מצלצל לאשתו באמצע העבודה: "מה שלומך, שושי? איך את מרגישה, בסדר? מחזיקה מעמד?" 

איפה... מקסימום טלפון: "תדליקי את הדוד, האוכל מוכן? אני תכף בא...". 

אשתו אוהבת פרחים ליום שישי! הוא לא קונה 'פרנציפ' כי הוא לא אוהב פרחים; 

- "אני לא יכול לעשות שקר בנפשי, אני לא אוהב פרחים, אני לא אלך לקנות פרחים". 

מה אכפת לנו אם אתה אוהב או לא? היא אוהבת! מה אתה רוצה? אתה אוהב עכשיו שקשוקה? מה אתה רוצה שהיא תעשה לך, פירה? היא לא אוהבת שקשוקה, אז מה, תאכל פירה?! אתה רוצה שקשוקה, היא רוצה פרחים. לקחת אישה פרחונית. היית צריך לבדוק בהתחלה. 

כל מה שחסר לאשה, אני מגלה לכם סוד! תשאלו אותן הם יודעות שאני צודק, זה רק מילת אחת – צומי (תשומת לב). שמעתם? שמעתם? תשומת לב, תן לאשה תשומת לב, זה המצרך המבוקש, ואחרי זה היא עושה מה שאתה רוצה. 

תפרגן לה: "איזה אוכל טעים! איזה הגשה, איך באת לי בזמן", איי איי איי. 

אפילו תחרט קצת. גם זה היא בולעת. העיקר, אל תעיר הערות. תראה את הטוב, אל תראה את הרע. 

אל תגיד: "חבל שזה יצא מלוח!" 

אל תגיד, בשביל מה להגיד? זה כבר מלוח. עכשיו אתה שם מלח עליה, בשביל מה? מלוח, יצא פעם מלוח, מה קרה? 

כשיצא טעים, תגיד: "טעים!". תגיד "תודה", קח את הכלים אתך לקערה. אל תעשה ספונג'ה, אבל קח את הכלים, שהיא תראה שאתה משתדל, שאכפת לך. זה הכל. 

קשה? 

קשה מאוד! 

למה? 

הוא בעל גאווה. הוא איש עם 'עקרונות' "מה אתה חושב שאני, נחנח? אני גבר. אני רגיל, צ'יק, צ'יק, צ'יק. לא? הנעל אחריה...". אוי ואבוי! איזה בתים. 

קצת תפרגן. כמה חכמים אומרים לכבד את האשה - אין לכם מושג! 

הגמרא אומרת (בבא מציעא נט.): "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" תייקרו את הנשים שלכם, תעריכו את הנשים שלכם, תוקירו אותם – תתעשרו! אתה רוצה להתעשר? אומרת הגמרא: תייקר את אשתך, תוקיר את מעשיה, תהיה עשיר. למה? כתוב: אשה "אונאתה קרובה" היא בקלות מצטערת. בקלי קלות. פגיעה קלה, גמרת עליה. 

אם דמעתה מצויה - מביאה עניות בבית. אשה שבוכה בגלל בעלה, מביאה עניות בבית. בעל שמייקר את אשתו, יתעשר. 

תדעו לכם: הקב"ה נתן לאדם אשה, עזר; "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח) עזר, מה פרוש? אם זכה, אם הוא זכאי – עֵזֶר. אם לא – כְּנֶגְדּוֹ. זה הכל תלוי בך. 

"אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'" (תהלים קכח ג-ד). אם אתה גָּבֶר יְרֵא ה' אז דע לך, יהיה לך אשה יראת שמים, צנועה, והבנים שלך יהיו סָבִיב לשולחן. לא יהיה פרץ ולא יהיה צווחה בביתך. אבל גם אתה צריך להיות דוגמא. 

זאת אומרת, ההנהגות שהתורה מסדרת לנו, אם אנחנו הולכים בהם, הרמב"ם מתחייב (הלכות אישות טו כ): שזיווגן יעלה יפה וישובן יהיה משובח! מבטיח, שלום בית לעולם. 

אם האשה תעשה - מה שחכמים ציוו, ואם הגבר יעשה - מה שחכמים ציוו, זה המתכון לחיי נישואין מוצלחים. 

אצלנו, לפני שכלה נכנסת לחופה, והחתן נכנס לחופה, יש רב שמלמד אותו הנהגות: איך מתייחסים לאשה, ודינים רשומים בזה. 

לוקחים את הבת, ומסבירים לה הנהגות, איך צריך לכבד את הבעל, ומה החובות המוטלות עליה, ומה הדינים הקשורים בזה. 

מכינים אותם חודשים לפני! ואז כשהם מתחתנים, אחוז הגירושין הכי נמוך בעולם, אצלנו!! למה? יש הדרכה, יש חינוך, מלמדים: מה הכבוד שצריך להיות אחד לשני, ומה התפקיד של כל אחד. 

אבל אם כל אחד רוצה: "אני אמשול, אני אמלוך, אני אקבע" - אוי ואבוי מה שיהיה! 

התורה אומרת, פרשה שלמה שנקראת פרשת 'בן סורר ומורה'. "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ" (דברים כא יח-כא) 

שואלים חכמים: למה כתוב "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ"? התורה חוסכת במילים. צריך היתה לומר: אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּאִמּוֹ. למה אמרה בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ? 

התורה אומרת לנו כך: אם יש בבית שני קולות, קול של אָבִיו, וקול של אִמּוֹ, יצא מהבית הזה בן סורר ומורה. אם אין שיתוף דעות בין ההורים, כל אחד אומר אחרת, הילד הזה יצא לתרבות רעה! כי הוא ילך תמיד לחוליה החלשה. 

אם האמא מגוננת על הילד מאחורי גבו של האבא, היא נותנת לו לגיטימציה: לא לשמוע לאבא. ואם זה הפוך, אותו דבר. אז הילד תמיד מחפש את המקום שנוח לו. איך יצא חינוך מזה? אם בהיררכיה שבבית, אין סדר, אז איך יהיה מעמד בין הורים לבנים? 

אם אדם היה לומד תורה, ולוקח את העצות שהקב"ה נתן לברואים שלו, שברא אותם עם מידות מסוימות, והיה שומע איך צריך להתנהג אתם בשביל להרוויח את העולם הזה ולזכות לחיי העולם הבא - היינו מאושרים! 

הבעיה: שכל אחד חושב 'שהוא יותר חכם מהבורא שלו' והוא חושב: 'שהוא יסתדר עם דרך חדשה' - אין דבר כזה. 

העם היחידי שמוכיח לאורך כל ההיסטוריה, שלושת אלפים שלוש מאות (3,300) שנה, שהדרך שהוא הולך בה היא הנכונה ביותר - זה העם שלנו! 

אשריו של מי שזוכה להידבק בתורה, ולרחם על מי שלא זוכה. אשריו של מי שזכה לאור של התורה, וצער על אלה שהולכים עדין בחושך. 

מה צריך לעשות? רק לגשת ולטעום. הנחל מפכה לפניך, תתכופף רק, תטעם.