לנצל את ההזדמנות [אשקלון 1998] | חוזרים בעבר
אדם מתהלך בעולם
זה חנות גדולה, קניון ענק כל העולם
מה אתה רוצה תיקח, מה שאתה רוצה תיקח
אתה לוקח מה שמותר מה שאסור
עם הכשר בלי הכשר, עבירה כזאת עבירה אחרת
לוקח לוקח לוקח אין בעיה
'והחנווני מקיף' לא אומר מזומן
עשית עבירה טאח מכה,
לא מקיף, יש לו 'פנקס והיד כותבת'
ואחר כך יש לו 'גבאים שהם מחזירים תדיר'
בכל יום הם הולכים ויש להם את הפקודה
הוצל"פ באים לבנאדם הופ!
אתה עכשיו צריך לתת חלק מהעירבון שיש אצלך
אז אחד פוגעים לו בממון אחד פוגעים לו בדירה
אחד פוגעים לו במניות אחד במכונית
אחד בילדים אחד ככה, מתחילים לקחת מהעירבון
'ויש להם על מה שיסמוכו'
והם לוקחים 'בין מדעתו ובין שלא מדעתו'
בין אם הוא יודע על מה לוקחים ממנו
בין אם הוא לא יודע על מה לוקחים ממנו
איפה תמצאו דבר כזה? שיש אבא כזה רחמן!
שמוכן אחרי שנה, שנתיים, שלוש, ארבע,
עשר, עשרים, שלושים, ארבעים שנה חוטא! ומורד בו!!
הוא אומר: ואף על פי כן, מוכן לקבל אותך בתשובה!
איפה יש דבר כזה?
ולא מנצלים את זה?!
הרי מה אנחנו? כל החיים שלנו קצרים מאד!
לא היום? אז מחר! לא מחר עוד שבועיים
לא עוד שבועיים עוד שבע שנים
עוד שבעים שנה אבל יום אחד הולכים!
ומה?
מה אחר כך? מה תגיד? מה תסביר?
מה תגיד לבורא עולם?
אומר נתתי לך כל שנה הזדמנות!
כל השנה ראוי לחזור בתשובה!!
אבל בראש השנה אמרתי לך כבר
אתה עומד לפני כסא משפט! שמה אני מכריע!!
וגם זה לא ניצלת? לא שנה ולא שתיים?
מה יהיה לו פתחון פה?